שער הנחמות .pdf
À propos / Télécharger Aperçu
Nom original: שער הנחמות.pdf
Titre: שער הנחמות
Auteur: computer
Ce document au format PDF 1.5 a été généré par Microsoft® Office Word 2007, et a été envoyé sur fichier-pdf.fr le 16/12/2015 à 13:58, depuis l'adresse IP 85.130.x.x.
La présente page de téléchargement du fichier a été vue 622 fois.
Taille du document: 371 Ko (11 pages).
Confidentialité: fichier public
Aperçu du document
קונטרס
שער הנחמות
דברי כבושים לעורר לב הנדכאים.
על פי דברי האר"י הקדוש זיע"א
ושאר צדיקים אמיתיים.
לעילוי נשמת
vליז כהן בת מרים ז"ל u
טבת תשע"א
רמת בית שמש
מבוא
חלק א'
הספד לעילוי נשמת ליז בת מרים ז"ל.
חלק ב'
א .ענין קבורת המת
ב .עניין ההשכבות
ג .מה היא תועלת הקדיש
ד .סדר תקון הנפטרים
ה .ענייני ברכת כהנים
ו .קדיש יתום יהא שלמא
eלעילוי נשמתe
אישה הצנועה
מרת
ליז כהן
בת מרים ז"ל
שנפטרה בדמי חייה
ומסרה נפשה בעבודת
בוראה.
שתנוח נפשה בגן עדן בצרור
החיים עם גורל הצדיקים.
ת.נ.צ.ב.ה.
שער הנחמות
מבוא
אף שלדורות הקודמים ,היו צדיקים אמיתיים המגלים את סיבת פטירת האדם ,היום יתומים אנחנו ,ואין מי שיגלה לנו סודות
קיומנו .לכן ,באחרית הימים ,הסתר הפנים הוא בחינת הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו.
אמנם ,חובותינו היא להביא דברי רבותינו הקדושים ,שמסרו נפשם לעבוד את בוראם ,ולמדו אותנו כמה גלויים הנצרכים לנפש
השוקקת באור החיים.
לכן ,סיבת הקונטרס הזה הינו להרגיע את האדם בסבלו הרב באיבוד יקיריו (רח"ל) ותעלומות סתרי כל חי מתגלות זעיר בים של
ספיקות ושאלות ח"ו.
והוא עלים טובים שאין בו כלי ללימוד עמקותא דאורייתא אלא תרופה קלה לכאב חזק.
יהי רצון המאציל הבורא היוצר והעושה ,שהקונטרס הזה ינחם קצת את הנשבים במאורעות קשים ומתקשים להבין ולקבל את
דינו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.
2
שער הנחמות
חלק א'
i
הספד לעילוי נשמת
מרת ליז כהן בת מרים ז"ל.
המיתה אינה אלא מגזירת הכתוב כדכתיב "ומעץ 1הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" ועוד "בזיעת 2אפיך תאכל לחם עד
שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב" .ומפרש רבי יהודה פתייה זצ"ל שמיכוון שתורה נבראת אלפיים שנה לפני בריאת
העולם ברצון המאציל הבורא יתברך ,נוסח התורה דאז היא הנוסח שלנו היום ,ואין כאן מקום להאריך .אולם ,כתוב בה "כי ימות באהל" שכן קיימת
מצוות הקבורה וכל עינייני טומאת מת .לכן ,אף שאדם הראשון לא היה חוטא הוא עצמו ,וודאי שאחד מזרעו יה מוכרח לחטוא .אולם ,ההבדל הוא
שאדם הראשון בהיותו אב העולם ,ועל שמו נקרא האנושות "בני-אדם" ,מה שהטיב קיים עד היום .ומה שהירע גם כן .לכן ,אם אחד היה חוטא ,היה
מקיים דברי התורה הקדושה "כי ימות באהל" ,אלא רק לו ולא לכל האנשות .וניכוון שאדם הראשון נכלל בו כל הנשמות ,והוא בעצמו חטא ,נענש כל
העולם בגללו.
ולכן ,אף צדיק גמור שלא חטא מימיו ,כארבעה הצדיקים שמתו בלי עוון ,חייבים לסבול צער המיתה וחיבוט הקבר ,שהוא פירוד הקליפה מהגוף
והנפש ,והוא תיקון חטא אדם הראשון .ועל זה כתוב על אותם ארבעה שלא חטאו ,שמתו בעטיו של נחש ,פירוש ,בגלל מעשה הנחש שהחטיא את
האדם ,והטיל סם מוות בחווה ,הנקרא זוהמת הנחש .ומכוח הטומאה הקדמוני הזה ,יש לנו להיפרד ביציאת העולם הזה.
אמנם ,כל זה לא שייך לתיקון הנשמה של כל אחד ואחד ,שהוא דבר בפני עצמו.
וכדי לקצר ,ימי שנותינו ע' שנה ,ואם זוכים עד ק"ך שנה ,בשיבה טובה ובבריאות נשמרת ,מה טוב .ובאמת ,רבן של כל ישראל ,רבי עקיבא ע"ה ,אף
שהאריך ימיו עד ק"ך ,לא מת בשיבה טובה ,נרדף בידי הרומאים הארורים יש"ו ,סבל מצערות הדור ,ומת על קידוש השם ביסורים קשים .וכך ,עשרה
הרוגי מלכות ע"ה ,אפילו שמתוכם היו זקנים מופלגים .ואף משה רבינו ע"ה ,נביא הנביאים ,סבל את צער העשרה ניסיונות שבני ישראל ניסו את ה'
במדבר .ולכן ,עיקר חיי העולם הזה הוא איכות החיים ,פירוש ,3לעמל בחסדים ,להמליך מולכו של עולם ,שה' ברא ,כדי שיקרא עולם חסד יבנה .כך,
שלימוד התורה הקדושה ,קיום המצוות ומעשים טובים ,הינם אמצעיים המובחרים לתקן את העולם במלכות שדי.
אמנם ,אנו מתפללים כל יום שה' יצילנו ממיתה משונה .ועוד ,שאמור למות לפי מעשיו וקצב זמן שקבע הבורא עולם ,אב הרחמן .והנה רואים
שפעוטים (רח"ל) ,ילדים ,חתנים בשנת נישואיהם ,ואנשים צעירים ,מתים בחולי רע (בר מינן) או בתאונות .ואין לנו פה להשיב לאבלים ,כי קשה האב
הקובר את ילדיו ,ה' ירחם .ואף שאפשר להבין ע"פ מה שאמרו רז"ל וצדיקי אמת ,שכשם נחרבו בית המקדש א' וב' ,כל המטרה היא לבית הג' הנצחי,
מ"מ קשה לעומת בן אדם ,שלכאורה לא השלים את ימיו כמקובל בעולם הזה.
כדי להבין את זאת ,התנאי היחידי הוא לקבל ,קודם כל ,את דינו של מלך העולם ,ולא לערער ,ח"ו ,אחרי מידותיו ומשפטיו .כל נשמה היורדת בעולם
הזה על כרחה ,וכך התנא אומר (פרקי אבות ד'-כ"ט) :על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ,ועל כרחך אתה חי ,ועל כרחך אתה מת ,ועל כרחך
אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
ומובן ,שהיינו מעדיפים אלף פעמים שהיקרים והאהובים עלינו ישארו איתנו עד סוף הדרך ,ואנו הראשונים שילכו ולא הם .אולם ,התפיסה הזאת אינה
שייכת לתורה .כל אדם יש לו מטרה בעולם הזה ,ואפשר לכנות תיקון נשמתו .הוא ברחמיו ,מחליט מה תפקיד האדם בעולם הזה ,ורשות ביד האדם
לקיים או לא.
וכשתיקונו מושלם ,זמנו הגיע מלהתפטר מעולם זה ,וכל טרדו וצערו .כי כל עוד השכינה בגלות ,ואין מציאות ה' נמלכת לעיני כל הנבראים ,צער וצרות
מקיפים אותנו ,ותפקידנו להחיש את תיקון העולם ע"י תשובתנו.
והנה ,אני הכותב ,הכרתי את המנוחה ,ליז ז"ל ,בעיקר דרך בעלה ,שמעון ,ה' ישמור עליו ועל זרעו וינחם את כל ביתו .ובעבר הזה ,גם הכרתי את אביה
של ליז ,ה' יאריך ימיו ובכל יוצאי חלציו.
ומובן שקשה מאוד לסבול האסון הזה ,בלי לשכוח את מצוקת הילדים .אבל ה' לא מעמיד בניסיון בן אדם שאינו יכול לעמוד בו .והניסיון הזה אינו
עונש .אלא סימן שכל המשפחה צריכה להתחזק יותר ,כדוגמא שליז התחזקה לפני פטירתה .שהיא החליטה ,אחרי שנים של התלבטות ,לעבור לדרגה
נוספת בקיום המצוות ,ובהתאם לרצון בעלה .וכבר ,שנים קודמות ,הלכה ללמוד דיוקי הלכות בהרצאות ממושכות בעינייני טהרת המשפחה .ולא עוד,
שבהיותה אישה נשואה ,הייתה משתדלת תמיד ,ואף במקרים דחויים שאפשר היה לוותר ,לרצות את בעלה ,שהוא עיקר השלום בית .וכך אמרו חז"ל
בתנא דבי אליהו (ז"ל) ,אישה שרוצה לשמח ולרצות בעלה ,יטפל בילדיו במידה הטובה ביותר .והמשיכה לאפות חלות שבת בבית ,ולהכין שבת
ומועדים כמסורת אימותינו ,וכל הייתה מכינה במו ידיה ,וכך ,השרישה בילדיה ובביתה ,אורך חיים ,ולא אכלה והאכילה לחם עצלות ,וקיימה בזה
"ולחם עצלות לא תאכל" .היא נהייתה כלי למרכבת הקדושה ,אחרי שעסקה גם בפרנסה ,גם בילדים וגם בבית .ועוד ,שדאגה לבעלה עד הזמן האחרון.
1פרק ב' פסוק י"ז.
2פרק ג' פסוק י"ט.
3ע"פ ליקוטי אמרים להמגיד ממזאעריטש זצ"ל.
3
שער הנחמות
כשזכיתי לנסוע לכמה מקומות הקדושים רחוקים ולבקר צדיקים מפורסמים עם שמעון בעלה ,הייתה מתקשרת לשמעון מידי פעם באורך כל הלילה,
לבקש את שלום בעלה .ועל זה נאמר :אשת חיל מי ימצא ?!
שהבינה תשוקת בעלה שמעון להתקשר לחכמים ולצדיקים ,ולהתחזק מאוד בלימוד התורה ושימושה ,כשהזמן היה מוגבל .ובעיקר שלא פחדה
ממחלתה .וכך אמרה לי באותה שבת שבקרתי אותה בביתה ,יום לפני שתלד את בנה ,ה' ישמרהו .ואף שהייתה מאוד סובלת ,שוכבת בספה תחת
שמיכות ובצניעות הגדולה ביותר ,ועל זה נשתבחה מאוד ,דברנו והודתה לי שאם גזירה נגזרה בשמים ,היא מקבלת אותה באהבה .מי היום מגיע לדרגה
הזאת של אמונה וביטחון ,שהיא המעלה הגדולה ביותר? אמונת ה' התמימה ,שעליה אמר רבי ישראל בבא סאלי זצ"ל ,שהיא מדרגת האמונה
החשובה והנבחרת ביותר ?
ואינה נלקחה לפני זמנה ,שהוא עונש הרשעים ,להבדיל ,והפרש שנים מגיע לצדיק אחד שבדור .לא כן על ליז ,שאינה נפטרת אלא בייסורין רבים .ואין
יסוריים אלא מיחוק עוונות .וראינו שבכל הדינים שעברה ,ה' התנהג איתה בחסד של חינם ,שהייתה כה סובלת ,אך מורדמת ,לסבול הפחות ביותר.
ואף מחלתה נתגלה לאחרונה ,ומי אומר שאם נתגלתה קודם ,הייתה נשראת מאותה מחלה ?
יתכן ,שהייתה סובלת ממנה הרבה שנים .ועל זה צריך לדאוג למה שחז"ל אמרו (שבת ק"ו) מת אחר מן המשפחה ,תדאג כל המשפחה .אלא ,שכל
מכיריה צריכים לדאוג לחזור בתשובה במה שגרוע בנו.
אמנם האמת היא ,שבתוספות במסכת שבת (קיח ):כתבו" :רובם של צדיקים מתים בחולי מעיים -פי' בקונטרס (רש"י )למרק עונותיהם .ור"י אומר כי
יש במדרש למרק אכילה מן המעיים להיות נקיים וטהורים כמלאכי השרת".
וכדי להבין טוב טוב ,נביא את לשון 4הקודש של רבי ישראל אנקווה זצוק"ל ,הנהרג על קידוש ה' ,אבא מרי של הקדוש המפורסם בעל מופת ,רבי
אפרים אנקווה בעל שער הכבוד מתלמסאן (אלג'ריה) :
אלו שאינם רואים פני גהינום :
.ראשון .מי שיש לו דקדוקי עניות ,הקב"ה מוחל עוונותיו כדכתיב יחלץ עני בעניו ,ודרשו חז"ל בשביל עניו יחלצהו מדינה של גיהנום .ותניא:
שלשה אין רואין דינה של גיהנום ,חולי מעיים ודקדוקי עניות והרשות.
.שני .כל מי שהוא לקוי בחולי מעיים ,כדכתי׳ אשרי הגבר אשר
תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו ,ודרשו רז"ל תלמדנו דבר זה מתוך תורתך .קל וחומר משן ועין ,שהוא אחד מאיבריו של אדם ,עבד יוצא בהן
לחירות ,ייסורין שממרקין כל גופו של אדם לא כל שכן ? אמר ריש לקיש ,נאמרה ברית במלח ונאמרה ברית בייסורין ,מה מלח ממתקת את
הבשר ,אף ייסורין ממרקין את החטא מגופו של אדם .ואמר ר׳ יוסי ,יהא חלקי עם המתים מחולי מעיים.
עד כמה לא הכרנו את ליז ז"ל בחייה במלוא עוצמתה וצדקותה ,כך היום ,בטוחים אנו במה שליז הייתה באמת ,ואשריה שנתפסה בעוון הדור ונמחקו
משלה.
תפילתנו לאל עליון ,אלהי ישראל ,שירחם עלינו ,ויושעינו מהגלות המרה הזאת ,למען שמו באהבה ,ונוכל לעלות לבנין אריאל ,בריאים ושלמים ,ברינה
ובשמחה ,עם הצדיקים אשר חיים בארץ המה ,וכל הצדיקים שוכני עפר.
בלע המוות לנצח וכל חליותיה כלה והשמד.
שתהיה מנוחת ליז כהן בת מרים ז"ל בצרור החיים ובגורל הצדיקים בגן עדן ובעולם הבא .אמן.
4בספרו האדיר והקדוש מנורת המאור דף .311
4
שער הנחמות
חלק ב'
עניין 5קבורת המת
הקובר את המת ובפרט מי שהוא משורש קין ,שיצא מתערובות זוהמא של הנחש ,צריך שיכוין כי ע"י קבורת גוף בקרקע ,תתעכל אותה הזוהמא
שנתערבה בנפש ע"י חטאו של אדם הראשון ,וישאר נקי (אותיות קי"ן) מן הזוהמא ההיא .והם היפוך אותיות קי"ן ,כי מן קי"ן נעשה נק"י .ולכן ,זו
הכוונה צודקת יותר במי שהוא משורש קי"ן ,ומקיים עתה מצות קבורת המת ע"י כוונה זו.
הנה ,ל' יום קודם פטירת האדם ,מסתלקים מעל ראשו בחינת המקיפים שהם בחינת צ"ל ,על ראשו של האדם ,בסוד (הפסוק) עד שיפוח היום ונסו
הצללים כנזכר בזוהר פרשת ויחי ,ואמר צללי"ם בלשון רבים ,לפי שיש בזה הצלם ב' בחינות.
ובהגיע עת פטירת האדם ,אז חוזרין המקיפין למקומם כבתחילה כדי שכולם ירגישו צער המיתה ועונשה ,וזה סוד תוסף רוחם יגוועון.
חלק 6הרוח והנשמה של הצל"ם של אדם התחתון הנפטר ,שכולל בהם אורותיהם הפנימיים והמקיפים ,מסתלקים בעת הפטירה ,וכל אחד הולך
למקום המוכן לו כפי מעשיו.
אבל חלק של הנפש התחתון של הצל"ם ,שהוא נחלק לב' בחינות אור פנימי ,וז' אורות מקיפין ,משתתפת תיכף עם הגוף בקבר ,כמו שכתוב ,ונפשו
עליו תאבל .אבל הז' מקיפין של הנפש ,נשארים עדיין בבית ,במקום שנפטר בו ,כי קשה עליהם עזיבת מקומם 7בחיים .ולבחינות אלו הז' מקיפין של
הנפש ,אמרו רז"ל כי כל ז' ימי אבלות ,הנפש הולכת ובאה בבית ,והוא ,כי אינם יכולים להיפרד כל כך במהרה מן הבית אשר בו נפטר ,וקשה להם
פרידה משם .וגם קשה עליהם ליפרד מן הנפש הפנימית שלהם ,ולכן הולכים ובאים מן הבית אל הקבר ,ומן הקבר אל הבית .ובכל יום ויום מז' ימי
אבלות ,נשאר מקיף אחד מהז' מקיפין קשור עם הנפש הפנימית בקבר .ובהשתלם ז' ימי אבלות ,נפרדו כולם מהבית ,וחונים על ציון בקבר ,ונתקשרו
עם נפש הפנימית העומדת בקבר עם הגוף שלו.
וזו היא סיבת ז' ימי אבלות ,לפי שעדיין המקיפין של נפש האמת ,הולכת ובאה בבית ,עד היום הז' ,ונצמא כי בעוד אשר ז' מקיפין הם בבית ,אז
הקליפות נאחזות מאוד בנפש הפנימית של המת הנזכר ,כי אין שליטתן (של הקליפות) באורות המקיפין אלא באורות הפנימיים .ובכל יום ויום
שמתחבר מקיף אחד עם נפש הפנימית ,מסתלקת ממנה קליפה אחת מהז' קליפות שנתאחזו בו.
ובתשלום ז' ימי אבלות ,שכבר נתחברו כל ז' המקיפים עם הנפש הפנימית ,אז אין הקליפות נאחזת בהם ,אלא אותה קליפה המוכרחת להישאר שם
נדבקת עמה ,בעוד שהבשר קיים ןלא נרקב כנזכר בזוהר פר' תרומה .גם בזה ,תבין טעם טומאת המת ,והוא כי בעת פטירת האדם ,מסתלקים
המקיפים מן הנפש הפנימית ,ונאחזים בה החיצונים 8מאוד ,ובכל יום מתמעטת טומאתו ואחיזת הקליפות הטמאים בו.
ובקיצור ,9ענין תגבורת הדינין על המת בז' ימי אבלות ,והוא שבשלשה הימים הראשונים ,מסתלקים ג' מקיפין תחתונים ואין להם כוח לבטל אחיזת
הקליפות בנפש הפנימית .ולכן הוא עיקר עונש נפש המת שעל אמרו חז"ל (מועד קטן כ"ז) :שלשה ימים לבכי ושבעה להספד.
וארבעה ימים אחרונים ,מסתלקים ד' מקיפין העליונים ,ואז מקילין הדין והעונש מן המת לסיבות אורות המקיפים העליונים ,המתחברים עמו בנפש
הפנימית ,וביום הז' ,נגמר דינו ,ולא נשאר זולתי אותה הבחינה של הקליפה הנשארת שם כל זמן שהבשר קיים ,כנזכר ,ולכן אמרו חז"ל :ז' (ימים)
להספד.
ובקיצור ,טעם מנהג האשכנזים שאינם בונים ציון על הקבר בז' ימי אבלות ,הוא שרוח הטומאה של הז' קליפות שורה עדיין עד גמר יום בז' .ואם ח"ו
בונה ציון ,הוא כמו כיסא ובית שבונה לו ,ורוח הטומאה יושת ואוחזת בציון הזה לעולם .אולם ,אחרי הז' ימים ,אדרבא ,מצווה היא לבנות הציון ,להכין
כסא ומושב לאור המקיף הנזכר.
בקיצור ,מה שחז"ל אמרו (שבת ק"ו) מת אחר מן המשפחה ,תדאג כל המשפחה .ומכל שכן היותר קרובים אליו שהגיע להם נזק בזה ,יותר מן
הרחוקים במשפחה עצמה ,ולכן אלו הקרובים חייבים להתאבל ,כי גם הגיע להם נזק ופגם ,במיתת קרוב ההוא .והנה ענין הגרעון (הגרוע) שאירע אל
האבל הוא זה :כי נודע שכל הנשמות נתלין באדם עליון זעיר אנפין ,ובכל נשמה ונשמה ,יש בה רמ"ח אברים ונקרא אדם שלם.
אמנם ,בהסתלקות המת ,נשאר לאבל רק בחינת מוחין דקטנות ,שהוא יניקת הקליפות מהשם אלהים ,והיניקה הזאת נקראת מות ,ולכן ימי אבלות
אלו ימי דין כבחינת השם אלהים.
ביום הראשון ,האבל נקרא אונן גמור ומשם ואילך נקרא אבל .והטעם הוא ,כי ביום הראשון נסתלקו ממנו כל המוחין דגדלות לגמרי ,ואז נקרא אונן
גמור ,ולכן אסור להניח תפילין ביום הראשון ,כי התפילין הם נקראים חיי המלך ,והם מוחין דגדלות ,ואינם נכנסים באבל ביום הראשון .ומיום השני
ואילך ,מתחילין להיכנס המוחין דגדלות מדרגה אחר מדרגה ,עד תשלום ז' ימי אבלות ,ולכן מותר בתפילין כל אותן הימים משם ואילך.
מה שנהגו 10ליטול הידים אחר קבורת המת ,נלע"ד כי הוא משום הדין ,שידעת ,כי ההולך בין המתים ,רוח רעה שורה על ידיו ומשכח תלמודו ,וזהו
אצלי סוד נטילת ידים אז.
5שער המצות ויחי.
6עיבדתי את לשונו הקדוש זצ"ל כדי שיהיה יותר מובן.
7ואינו מקום פטירת האדם ממש אלא המקום שבו היה רגיל ,פירוש ,ביתו.
8כוחות הטומאה.
9עיבדתי את לשונו הקדוש זצ"ל כדי שיהיה יותר מובן.
10לשון מוהרח"ו זיע"א בסוף ספר עולת תמיד.
5
שער הנחמות
עניין ההשכבות
ויש קודם כל להקדים ,מה הוא הספד ומה תועלתו.
הנה ,כותב רבי יצחק אלפייה זצ"ל בעל הקונטריס 11היחאלי ,שנשמת הנפטר יורד לעולם הזה י' פעמים .ובעיקר ,כשמספידים אותו .ובין ההשכבות
ובין ההזכרות ,כולם נקראים הספד ,לשון התעוררות .וכך קראו חכמי המשנה הספד לשון עירור ,לעורר על הנפטר חסדים עליונים לבטל ולסלק
הדינים השורים עליו .לכן ,אין ראוי להספיד את הנפטר אחרי י"ב חודשים ,שאחרי תקופה הזאת ,עולה ואינה יורדת.
ואולם ,ההספד משפיע בב' דברים .הא' ,לבטל ולסלק כוחות הדינים השורים על הפטר ,והוא כעי כפרה .אבל עיקר 12ההספד הוא לעשות לה בקשת
רחמים ,נחת רוח ולהעלותה ממדרגה למדרגה בעולמות העליונים.
ועל 13כך ,מובן חריפות דברי האר"י הקדוש זיע"א נגד אותם פשטני הקהל ,שאינם יודעים ממינם ומשמאלם ,וממשיכים כמנהג הקדום להשכיב את
המת ,בנוסח ההשכבה שמזיק לנשמת המת ,במקום לעשות לה נחת רוח .וממשיכים מנהג אבותם הרע ,במקום לקבל דברי קודשו של האר"י ז,ל ,שעד
היום לא עמד כמוהו שידע שורש הנשמות וסודות פעולות הבורא בכל העולמות ,ככתוב בהקדמות לשער רוח הקודש .ועיין שם לצמאת דעתך.
באופן 14אחר ,יש לדעת שנשמת הנפטר ,לפעמים יורדת אחרי י"ב חודשים ,ואינה להנאת עצמה אלא לתקונים שונים ,כמו שראינו עם רבי יהודה
הנשיא ע"ה שיש מקדש ליל שבת לאשתו .אמנם ,אל תחשוב ידידי ,שרק בדורות האלו קרה פלא כזה ,כי גם בדורות האחרונים קורה דבר כזה ,אלא
שדקות הרוחני אינה לעינינו שחשכו .ואינה רק לצדיקים המפורסמים ,אלא גם לצדיקים שואבי מים וגוזרי עצים .ויש עוד כמה אופנים ,ואחד מהם הוא
העיבור ,שהנשמה מתעברת לאחד מהחייים בעולם הזה ,ומשפיעה עליו לטובה ,כי היא צריכה איזה תיקון שהוא משורש נשמת אותו חי .ואחרי
שפועלת לתיקונה ,אינה נשארת והולכת ,ואינה מושפעת ע"י מעשי אותו בן אדם החי בעולם הזה.
א.
ענין 15הנשמות שאמרו רז"ל (זוהר פי ויחי דף רכ"ה) כל שנים עשר חודש ,נשמתו עולה ויורדת ,ולאחר י"ב חודש ,עולה ואינה יורדת .שמעתי
משמו של מורי זלה"ה בשבוע האחרונה של הי"ב חודש ,אע"פ שהאדם נפטר באמצע השבוע בימי החול ,ואז הוא תשלום הי"ב חודש .עכ"ז
בשבת שלפני אותה שבוע ,אז עולה ואינה יורדת עוד .ואעפ"י שעדיין חסרים כמה ימים מהשבוע להשלים הי"ב חודש ,לפי שביום השבת ,עולות
בגן עדן העליון אפילו בתוך הי"ב ,וכיון שעלה שוב ,לא ירד בשביל אותם הג' או הד' ימים החסרים מחשבון הי"ב חודש( .שע"המצ פר' ויחי)
ב.
ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים כמנהג שליחי ציבור קהילות ספרד ,מנוחה נכונה וכו' ,היה מורי זלה"ה מלעיג עליהם מאד ,והיה
אומר שלא היו מעלין נשמת המת ,אבל לפעמים היו מורידין ,אם אין נפש המת ההוא ראוי לכך( .שם)
ג.
הבעל אינו חייב לומר קדיש על אשתו ,אלא רק על אביו ואמו( .שו"ת הרמ"ע ס,פ"ט)
ויש להוסיף דברי הקונטריס היחאלי ,שנשמת הנפטר יורד ממש בעולם הזה ,לשמוע אבל גם לראות את דברי הבל פה ,שהוא רוחני ,והנשמה בהיותה
רוחני ,רואה כל אות ואות של כל דיבור ודיבור ,שמקושר בה .ואיך האנשים מדברים עליה ,אפילו שיחה קלה בין ב' אנשים וזכרון בעלמא .ואף שיכולה
לשמוע ולראות את כל מה שמתרחש הנוגע בה בעולם הזה ,ממעון קודשה ומיקום מושבה בעולמות העליונים ,מ"מ היא יורדת בעצמה בין האנשים,
כעניין הטובע את חבירו בדין ובודק בעצמו ,ואינה סומכת מרחוק.
מה היא תועלת הקדיש (שער המצוות להאר"י ז"ל)
א.
אמנם קדיש בתרא אינו מכלל הקדישים הנז' לפי שכבר עלו כל העולמות אמנם זה הקדיש נקרא קדיש יתמא ר"ל קדיש שאומרים אותו היתומים.
והענין הוא שהקדיש הזה הוא בעולם העשיה ששם בחינת המיתה כדי להעלות כל הנשמות והנפשות בסוד תחיית המתים וע"כ אומרים אותו
היתומים על מיתת אב ואם ויש בקדיש הזה שם בן מ"ב אלא שהוא באופן אחר ונתבאר אצלינו בענין נטילת ידים שהסוד יהוה אלקינו יהוה כוז"ו
במוכס"ז כוז"ו יהוה יוד הא ואו הא שה"ס ג' ידות כנ"ל וע"ש .ודע כי ע"י שם במוכס"ז יהיה ענין תחית המתים ולכן קדם אליו שם כוז"ו שהוא גי'
ט"ל והוא הט"ל שעתיד הקב"ה להחיות בו את המתים כמ"ש חז"ל:
ב.
ונלע"ד ששמעתי ממורי ז" ל שטוב לומר הקדיש הזה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה אפילו בשבתות ויו"ט ,לפי שאין הטעם כפי מה
שחושבים המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינא של גהינום לבד כי הנה עוד יש תועלת א' ,והוא להכניסו לג"ע ולהעלותו ממדרגה למדרג'
וכפי זה גם בשבתות וי"ט יש לאמרו .ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה אומר קדיש בתרא בכל שנה ושנה ביום שמת בו אביו בג' תפילות והיה אומרו
בנוסח קדיש של בני ספרד כמו שנעתיקהו לקמן בע"ה לא כמנהג המוסתערבים המוספים בו דברים אחרים ע"ד מ"ש בהרמב"ם ז"ל.
( 11מדף כ"ה והלאה) והרוב הוא על פי הש"ס הראשונים הזוהר והאר"י ז"ל.
12ולכן ,הרוצה להספיד אחרי י"ב חודשים ,הרשות בידו.
13לשון ז"אב.
14והוא קיצור נמרץ משער הגלגולים ושאר ספרים קדושים האמיתיים.
15מכאן ואילך ,לשון שער המצוות להאר"י הקדוש זיע"א.
6
שער הנחמות
ג.
ודע כי בשבת נמשכת תוספת הקדוש' כל היום מה שאין כן בחול שאין תוספת קדושה אלא בשעת תפלה לבד וזהו הטעם שאין תוספת' נשמה
רק בשבת בלבד .אבל עם כל זאת ליראי ד' ולחושבי שמו יש להם איזה קצת הארת קדושה גם בימי החול בשעת התפלה .גם יש חילוק אחר והוא
כי בשבת נמשכת תוספת קדוש' מעצמה כל מה שנעשה ע"י תפלתינו בימי החול ולכן יש תוספת נשמה בשבת.
ד.
גם יש חילוק אחר והוא כי בשבת עולים כללות כל העולמות מה שאין כן בחול שאין עולים בעת התפלה רק בחינת נשמות לבד שעולים עם
השכינה להיות לה בסוד מים נוקבין כנודע.
ה.
דע בענין תפלת החול שענין העלאתם צריכה להעשות על ידינו קודם התפלה אבל אחר שכבר קבלו השפע העליון אין אנו צריכין להורידן כי
מעצמם הם יורדין אחר עלינו לשבח:
ו.
בענין מה שנהגו האבלים לומר קדיש על מיתת אביהם ואמם בשנה ההיא טוב לאומרו אפילו בשבת ויו"ט ור"ח לפי שטעם הדבר הוא כדי
להעלות נפש המת בג"ע עצמו ממדרגה למדרגה ולכן נכון לאמרו אפילו בימים שאין בהם דינה של גהינום וכבר נתבאר לעיל זה ע"ש.
ז.
קדיש בתרא .קדיש זה הוא בעולם העשיה ששם בחינת המיתה ,כדי להעלות הנפשות ורוחות ונשמות ,אשר שם בסוד מחיית המתים ,ולכן
אומרים אותו היתומים שמת אביו או אמו .וטוב לומר אותו כל אותה השנה ,אפילו בשבתות וימים טובים ,ובכל שנה ביום שמת בו אביו או אמו.
קיצור לרי"ץ 16דנ"ט.
16רבי יעקב צמח זצ"ל.
7
שער הנחמות
סדר תקון הנפטרים
לרבי יהודה פתייה זצ"ל.
המציל את נפש המת מחיבוט הקבר ,מדינה של גיהנום ,מדיני קף הקלע ומגלגולים שונים.
הרי אנחנו לומדים לתיקון נפש ורוח ונשמה ,הם ומלבושיהם ,של הנפטר(ת) פב"פ .שתהיה
מנוחתו(מנוחתה) כבוד בגן עדן.
נעם אֲדנָ י אֱלהֵ ינוּ ָעלֵ ינוּ .ו ַּמעֲ ֵשה י ֵָדינוּ כּ ונְ נָה ָעלֵ ינוּ .ו ַּמעֲ ֵשה י ֵָדינוּ כּ ונְ נֵהוּ:
יהי ַ
וִ ִ
ֲבותינוּ ְל ָפנ ָ
משה
ותם ַעל יַד ֶׁׁ
ית א ָ
ֲשר ִצ ִּו ָ
טרת הַ ּ ַס ִּמים ִ ּב ְז ַמן ֶׁׁש ֵּבית הַ ִּמ ְקדָּ ׁש ַקיָּם ַּכא ֶׁׁ
ֶׁיך אֶׁ ת ְק ֶׁ
אַ ּ ָתה הוּא יהוה אֱלהֵ ינוּ ֶׁׁש ִה ְק ִטירוּ א ֵ
תור ָת ְך:
נְ ִביאָ ְך ַּכ ָּכתוּב ְ ּב ָ
רוקחַ .
רקח ַמעֲ ֵשה ֵ
טרת ַ
את ּה ְק ֶׁ
ית ָ
משה ַקח ְל ָך ַס ִּ ּמים נָ ָטף ו ְ ּׁשחֵ לֶׁ ת וְ חֶׁ ְל ְ ּבנָה ַס ִּמים ו ְּלבנָה ז ַָּכהַּ .בד ְ ּבבַ ד י ְִהיֶׁה :וְ ָע ִש ָ
אמר יהוה אֶ ל ֶ
ַוי ּ ֶ
קד ׁש ָק ָד ִ ׁשים ִּת ְהיֶׁה ָלכֶׁ ם:
ֲשר ִאוּ ֵָעד ְל ָך ָׁש ּ ָמהֶׁ .
מועד א ֶׁׁ
ֵ
קד ׁש :וְ ָׁשחַ ְק ּ ָת ִמ ּ ֶׁמ ּנָה הָ ֵדק וְ נָ ַת ּ ָתה ִמ ּ ֶׁמ ּנָה ִל ְפנֵי ָה ֵע ֻדת ְ ּבאהֶׁ ל
ְממֻ ָ ּלח ָטהור ֶׁ
יטיבו אֶׁ ת הַ ּנֵרת י ְַק ִט ֶׁיר ּנָה :ו ְּבהַ עֲ לת אַ הֲ רן אֶׁ ת הַ ּנֵרת ֵּבין ָה ַע ְר ַּביִם
טרת ַס ִּמיםַּ .בבּ ֶׁקר ַּבבּ ֶׁקר ְ ּבהֵ ִ
וְ ֶׁנא ֱַמר וְ ִה ְק ִטיר ָע ָליו אַ הֲ רן ְק ֶׁ
דרתיכֶׁ ם:
טרת ּ ָת ִמיד ִל ְפנֵי יהוה ְל ֵ
י ְַק ִט ֶׁיר ָ ּנהְ .ק ֶׁ
לש ֵמאות וְ ִ ׁש ִּ ׁשים ַוח ֲִמ ּ ָׁשה ְ ּכ ִמנְ יַן יְמות הַ חַ ּ ָמה ָמנֶׁה
לש ֵמאות וְ ִ ׁש ִּ ׁשים ו ְ ּׁשמונָ ה ָמנִ ים ָהיוּ בָ ּהׁ ְ .ש ׁ
ּ ָתנו ּ ַר ָּבנָ ן ִּּפ ּטו ּם הַ ְּקט ֶרת ֵּּכיצַ דׁ ְ .ש ׁ
נוטל ֵמהֶׁ ם ְמלא חָ ְפנָיו ְ ּביום הַ ִ ּכ ּפו ִּרים.
לשה ָמנִ ים י ְֵת ִרים ֶׁׁש ּ ֵמהֶׁ ם ַמ ְכנִ יס כּ הֵ ן ָ ּגדול וְ ֵ
ְ ּבכָ ל יוםַ .מח ֲִציתו ַּבבּ ֶׁקר ו ַּמח ֲִציתו ָּב ֶׁע ֶׁרב .ו ְ ּׁש ָׁ
ו ַּמחֲזִ ָירן ְל ַמ ְכ ּ ֶׁת ֶׁׁשת ְ ּב ֶׁע ֶׁרב יום הַ ִ ּכ ּפו ִּרים ְ ּכ ֵדי ְל ַקיֵּם ִמ ְצוַת דַּ ָ ּקה ִמן הַ דַּ ָ ּקה .וְ אַ חַ ד ָע ָשר ַס ּ ָמנִ ים ָהיוּ בָ ּה .וְ אֵ לּ וּ הֵ ן:
יעה( .ז) ִ ׁשבּ ולֶׁ ת נ ְֵרדְּ ( .ח)
(א) הַ ֳּ ּצ ִרי( .ב) וְ הַ ִּצ ּפ ֶׁורן( .ג) וְ הַ חֶׁ ְל ְ ּבנָ ה( .ד) וְ הַ ְ ּלבונָ הִ .מ ְ ׁש ַקל ִ ׁש ְב ִעים ִ ׁש ְב ִעים ָמנֶׁה( .ה) מור( .ו) ו ְּק ִצ ָ
לשה( .יא) ִק ָ ּנמון ִּת ְ ׁש ָעה .בּ ִורית ַּכ ְר ִ ׁשינָא
וְ כַ ְרכּ וםִ .מ ְ ׁש ַקל ִ ׁש ּ ָׁשה ָע ָשר ִ ׁש ּ ָׁשה ָע ָשר ָמנֶׁה( .ט) קושׁ ְט ְ ׁשנֵים ָע ָשר( .י) ִקלּ ו ָּפה ְ ׁש ָׁ
דומית ואין צריך לומר רובע
יסין ֵמ ִביא ח ֲַמר ִחיוָר ַע ִּתיקֶׁ .מלַ ח ְס ִ
יסין ְס ִאין ְּת ָלת וְ ַק ִ ּבין ְּת ָל ָתא .וְ ִאם לא ָמ ָצא יֵין ַק ְפ ִר ִ
ִּת ְ ׁש ָעה ַק ִ ּבין .יין ַק ְפ ִר ִ
ביִּנ ָָתןִּהַ ַב ְב ִליִּאומֵ רַ :אף מכּ ּ ַפת ַה ּי ְַרדֵּּ ן ָּכל ֶשהיא.
הקב כי סתם רובע האמור במשנה ובברייתא הוא רובע הקב .רובַ ע .מַ עֲ ֶלה ָע ָשן ָּכל ֶשהוּאִ .ר ִִּ
יתהִּ:
ָבִּמ ָ
לִּסמֲּמָ נֶיהָ ִּחַ י ִ
תִּמ ָכ ַ
רִּאחַ ִ
םִּח ֵס ַ
ִּפ ָס ָלהִִּּ.וְ ִא ִ
ִּדבַ ׁש ְ
ןִּבה ְ
ִאםִּנ ַָת ָ
ַר ָבן ִ ׁ
יאל ִּאומֵ רַ :ה ֳּ ּצרי ֵּאינו ֶא ָ ּלא ְש ָרף ַהנּ וטֵּ ף מֵּ עֲ צֵּ י הַ ְ ּק ָטףּ .בורית ּ ַכ ְרשינָ א ְל ָמה היא ָב ָאה ְּכ ֵּדי ְל ַש ּפות ָּב ּה אֶ ת
ִּג ְמ ִל ֵ
ִּבן ַ
ִּש ְמעון ֶ
ַה ּצ ּפ ֶורן ְּכ ֵּדי ֶש ְּתהֵּ א נָ ָאה .יֵּין ַק ְפריסין ְל ָמה הוּא ָבא ְּכ ֵּדי ל ְשרות בּ ו ֶאת ַה ּצ ּפ ֶורן ְּכ ֵּדי ֶש ְּתהֵּ א ַע ּזָה .וַ הֲ לא מֵּ י ַרגְ ַלים יָפין ָל ּה ֶא ָ ּלא
ֶש ֵּאין ַמ ְכניסין מֵּ י ַרגְ ַלים ַּב ּמ ְקדָּ ש מ ּ ְפנֵּי ַה ָּכבוד:
תניא רבי נתן אומר כו' תני בר קפרא כו' מפני שהקול יפה לבשמים הבי"ת של לבשמים בשבא ולא בקמץ כמנהג קצת בני אדם כי הנה בפי' ארז"ל בגמרא שהבל
הקול היוצא מפי האדם בשעה שכותש הבשמים במכתשת גורם שיהא ריחם נודף ומבושם.
ָאִּר ִביִּנ ָָתןִּאומֵ רְּ :כ ֶשהוּא שוחֵּ ק אומֵּ ר ָה ֵּדק הֵּ יטֵּ ב .הֵּ יטֵּ ב ָה ֵּדק .מ ּ ְפנֵּי ֶשהַ ּקול יָפֶ ה ַל ְ ּב ָשמיםּ .פ ְּט ָמה ַלחֲ צָ אין ְּכ ֵּש ָרהְ .ל ָשליש
ַתְִּני ִ
יתהָ :תנֵיִּבַ רִּ
ֶיה ַחיָּב מ ָ
יע לא ָשמַ ְענ ּוָ .א ַמר רבּ י יְ הו ָּדה זֶה הַ ְּכ ָלל אם ְּכמדָּ ָת ּה ְּכ ֵּש ָרה ַלחֲ צָ אין .וְ אם ח ּ ֵּסר ַא ַחת מ ָּכל ַס ּ ֲמ ָמנ ָ
ו ְּל ָרב ַ
נותן ָּב ּה ָק ְרטוב ֶשל דְּ בַ ש
רִּק ָפ ָרא אלּ ּו ָהיָה ֵּ
עודִּתנֵיִּבַ ַ
ָ
ַק ָפ ָראַ :א ַחת ְלש ּשים או ְלש ְבעים ָשנָ ה ָהיְ ָתה ָב ָאה ֶשל ש ַירים ַלחֲ צָ אין .וְ
יח ּה .וְ ָל ּ ָמה ֵּאין ְמ ָע ְרבין ָּב ּה דְּ בַ ש מ ּ ְפנֵּי ֶשהַ ּת ָורה ָא ְמ ָרה כּ י כל ְשאר וְ כָ ל דְּ בַ ש לא ַת ְקטיר ּו מ ּ ֶמנּ ּו
ֵּאין ָא ָדם יָכול ַלעֲ מוד מ ּ ְפנֵּי ֵּר ָ
א ּ ֶשה ַליהוה:
כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליי וכאן יאמר ג' פסוקים יי צבאות עמנו כו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ה' הושיעה כו' ובכל פעם שיאמר פטום
הקטורת צריך לומר אחריו ג' פסוקים אלו ,ואח"כ יאמר וערבה לה' מנחת יהודה כו' ולא יאמר שום פסוק אחר כלל ולא שום תפלה כמו שנדפס בסדורים אחר עלינו
8
שער הנחמות
לשבח וזה נוסחתה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שמדת הדין מתוחה ואפילו בזמן שיהיה המגפה רחמנא ליצלן ,לא יאמר אותה תפלה ולא שום פסוק אחר מאותם
שנהגו לומר אחר פטום הקטרת כגון ויאמר אליהם ישראל אביהם כו' וכיוצא.
יעה .הַ ּ ֶמ ֶל ְך יַעֲ נֵּנ ּו ְביום ָק ְר ֵּאנ ּו:
יהוה ְצ ָבאות ע ּ ָמנ ּו .מ ְש ַּגב ָלנ ּו אֱ להֵּ י יַעֲ קב ֶס ָלה :יהוה ְצ ָבאותַ .א ְש ֵּרי ָא ָדם ּבטֵּ ַח ָּב ְך :יהוה הוש ָ
עולם ו ְּכ ָשנים ַק ְדמנ ּיות:
וְ ָע ְר ָבה ליהוה מנְ ַחת יְ הו ָּדה וירו ָּש ָלים .כּ ימֵּ י ָ
יהי
ו ִִ ִ
ו ַּמעֲ ֵשה
י ֵָדינוּ
אָ ָ ּנא
ְ ּבכחַ .
ַק ֵּבל
ִר ּנַת.
נעם
ַ
אֱלהֵ ינוּ
אֲדנָי
ָעלֵ ינוּ.
כּ ונְ נָה
י ֵָדינוּ
ו ַּמעֲ ֵשה
ָעלֵ ינ ּו.
כּ ונְ נֵהוּ:
אמר ליהוה ַמ ְח ִסי ו ְּמצו ָּד ִתי .אֱלהַ י אֶׁ ְב ַטח בּ וּ ִ :כי הוּא ַי ִ ּצ ְיל ָך ִמ ּ ַפח יָקו ּׁש ִמדֶּׁ בֶׁ ר הַ וּות:
ישב ְ ּב ֵּס ֶתר ֶע ְליוןּ ְ .בצֵ ל ַׁשדַּ י י ְִתלונָ ןַ :
ֵּ
יומםִ :מדֶּׁ בֶׁ ר ָּבאפֶׁ ל יַהֲ לךְ.
ְ
ְ
ְ ּבאֶׁ ְב ָרתו י ֶָׁסך לָ ך וְ ַתחַ ת ְ ּכנָ ָפיו ּ ֶׁת ְח ֶׁסהִ .צ ָ ּנה וְ סחֵ ָרה א ֲִמ ּתו :לא ִת ָירא ִמ ּ ַפחַ ד ָל ְי ָלהֵ .מחֵ ץ יָעוּף ָ
יך לא ִי ָ ּג ׁשַ :רק ְ ּב ֵעינ ָ
ימינ ֶָׁך .אֵ לֶׁ ָ
ֶׁיך ַת ִ ּביט .וְ ִ ׁש ֻּל ַמת ְר ָׁש ִעים ִּת ְראֶׁ הִּ :כי אַ ּ ָתה
ִמ ֶׁ ּק ֶׁטב י ָׁשוּד צָ הֳּ ָריִם :י ִּפל ִמ ִ ּצדְּ ָך אֶׁ לֶׁ ף ו ְּרבָ בָ ה ִמ ִ
יך ָר ָעה .וְ נֶׁגַ ע לא י ְִק ַרב ְ ּבאָ הֳּ לֶׁ ָךִּ :כי ַמ ְלאָ כָ יו יְצַ וֶּׁה ָ ּל ְךִ .ל ְ ׁש ָמ ְר ָך ְ ּבכָ ל דְּ ָרכֶׁ ָ
יהוה ַמ ְח ִסיֶׁ .ע ְליון ַש ְמ ּ ָת ְמעונ ֶָׁך :לא ְתאֻ ּנֶׁה אֵ לֶׁ ָ
יך:
ִשאוּנְ ָךֶׁ ּ .פן ִּתגּף ָּבאֶׁ בֶׁ ן ַרגְ לֶׁ ָךַ :על ַׁשחַ ל וָפֶׁ ֶׁתן ִּת ְד ְ
ֲש ְ ּגבֵ הוּ ִּכי י ַָדע
רךִּ .ת ְרמס ְּכ ִפיר וְ ַת ִ ּניןּ ִ :כי ִבי ָח ַׁשק ָוא ֲַפ ְ ּל ֵטהוּ .א ַ
ַעל ּ ַכ ּ ַפיִם י ּ ָ
ְ
ְ
יעהוּ.
ארך י ִָמים אַ ְש ִ ּב ֵ
ישו ָּע ִתיֶׁ :
יעהוּ .וְ אַ ְראֵ הוּ ִ ּב ׁ
ארך י ִָמים אַ ְש ִ ּב ֵ
נכי ְב ָצ ָרה .אֲחַ ְ ּלצֵ הוּ ַואֲכַ ְ ּב ֵדהוֶּׁ :
ְ ׁש ִמי :י ְִק ָראֵ נִ י וְ אֶׁ עֱ נֵהוּ ִע ּמו אָ ִ
ישו ָּע ִתי:
וְ אַ ְראֵ הוּ ִ ּב ׁ
נָ א
גִ בּ ור.
ְ ּגדוּלַ ת
ַע ּ ֶׁמ ָך,
דּ ְור ֵׁשי
ָּב ְרכֵ ם
ַטהֲ ֵרם.
ַרחֲ ֵמי
חָ ִסין
דוש.
ָק ׁ
י ִָחיד
ֵּגאֶׁ ה.
ְ ּברוב
ְל ַע ְּמ ָך
ַק ֵּבל.
ו ְ ּׁש ַמע
ַׁשוְ ָע ֵתנוּ
י ְִּמינ ֶָך.
ַש ְ ּגבֵ נוּ.
יִחו ֶּׁד ָך.
ִצ ְד ָק ֶׁת ָך.
טו ְּב ָך.
ְּפנֵה.
צַ עֲ ָק ֵתנוּ.
ּ ַת ִּּתיר
ַטהֲ ֵרנוּ
ְ ּכבָ בַ ת
ּ ָת ִמיד
ַנהֵ ל
ְצרו ָּרה:
נורא:
ָ
ָׁש ְמ ֵרם:
ָ ּג ְמלֵ ם:
עֲ ָד ֶׁת ָך:
זוכ ֵרי
ְ
ְק ֻד ּ ָׁש ֶׁת ָך:
יוד ַע
ֵ
ּ ַתעֲ לוּמות:
ואח"כ תאמר בשכמל"ו בלחש (שע"הכ שחרית דרוש ג')
עולם ו ֶָׁעד:
ָּברו ְּךֵׁ ,שם ְּכבוד ַמ ְלכוּתוְ ,ל ָ
פתח אליהו ואמר ,רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן ,אנת הוא עלאה על כל עלאין ,סתימא על כל סתימין ,לית מחשבה תפיסא בך כלל ,אנת הוא
דאפקת עשר תקונין ,וקרינן לון עשר ספירן ,לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ,ועלמין דאתגליין ,ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא,
ואנת הוא דקשיר לון ,ומייחד לון ,ובגין דאנת מלגאו ,כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר ,אתחשיב ליה כאלו אפריש בך:
ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן ,חד אריך ,וחד קצר ,וחד בינוני ,ואנת הוא דאנהיג לון ,ולית מאן דאנהיג לך ,לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא,
לבושין תקינת לון ,דמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ"א דבני) נשא ,וכמה גופין תקינת לון ,דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון ,ואתקריאו
בתקונא דא ,חסד דרועא ימינא ,גבורה דרועא שמאלא ,תפארת גופא ,נצח והוד תרין שוקין ,ויסוד סיומא דגופא אות ברית קדש ,מלכות פה תורה
שבעל פה קרינן לה :חכמה מוחא איהו מחשבה מלגאו ,בינה לבא ובה הלב מבין ,ועל אלין תרין כתיב הנסתרות לה' אלקינ"ו ,כתר עליון איהו כתר
מלכות ,ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית ,ואיהו קרקפתא דתפלי( ,נ"א קרקפתא דלא מנח תפלי) ,מלגאו איהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א ,דאיהו ארח
אצילות ,איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי (נ"א ואנפוי) ,כמיא דאשקי לאילנא ,ואתרבי בההוא שקיו:
רבון העולמים ,אנת הוא עלת העלות ,סבת הסבות ,דאשקי לאילנא בההוא נביעו ,וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא ,דאיהו חיים לגופא ,ובך לית דמיון
ולית דיוקנא מכל מה דלגאו ולבר ,ובראת שמיא וארעא ,ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי ,ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן (ועשבין)
וחיוון ועופין ונונין ובני נשא ,לאשתמודעא בהון עלאין ,ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין ,ואיך אשתמודעאן מעלאי מתתאי ,ולית דידע בך כלל ובר מנך
לית יחידא (ס"א יחודא) בעלאי ותתאי ,ואנת אשתמודע אדון על כלא ,וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע ,ובהון אתקריאו מלאכיא ,ואנת לית לך שם
ידיע ,דאנת הוא ממלא כל שמהן ,ואנת הוא שלימו דכלהו ,וכד אנת תסתלק מינהון ,אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא:
אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא ,אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא ,לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא ,ולאחזאה לון איך
אתנהיג עלמא בדינא וברחמי ,דאינון צדק ומשפט ,כפום עובדיהון דבני נשא ,דין איהו גבורה ,משפט עמודא דאמצעיתא ,צדק מלכותא קדישא ,מאזני
צדק תרין סמכי קשוט ,הין צדק אות ברית ,כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא ,אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ,ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי,
ולאו מכל אלין מדות כלל:
9
שער הנחמות
קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך ,דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך ,מה דלא אתיהב רשו לגלאה לשום בר נש עד
כען ,קם רבי שמעון פתח ואמר ,לך ה' הגדולה והגבורה וכו' ,עלאין שמעו אינון דמיכין דחברון ,ורעיא מהימנא אתערו משנתכון ,הקיצו ורננו שוכני עפר,
אלין אינון צדיקיא דאינון מסטרא דההוא דאתמר בה אני ישנה ולבי ער ,ולאו אינון מתים ,ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו וכו' ,רעיא מהימנא ,אנת
ואבהן הקיצו ורננו לאתערותא דשכינתא ,דאיהי ישנה בגלותא ,דעד כען צדיקיא כלהו דמיכין ושינתא בחוריהן:
מיד יהיבת שכינתא (נ"א אתערון) תלת קלין לגבי רעיא מהימנא ,ויימא ליה קום רעיא מהימנא ,דהא עלך אתמר קול דודי דופק לגבאי בארבע אתוון
דיליה ,ויימא בהון ,פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי ,דהא תם עונך בת ציון ,לא יוסיף להגלותך :שראשי נמלא טל ,מאי נמלא טל ,אלא אמר קודשא
בריך הוא ,אנת חשיבת דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי ,ועאלנא בישובא ,לאו הכי ,דלא אעלנא כל זמנא דאנת בגלותא ,הרי לך
סימנא שראשי נמלא טל ,ה"א שכינתא בגלותא ,שלימו דילה וחיים דילה איהו ט"ל ,ודא איהו יו"ד ה"א וא"ו ,וה"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט"ל,
אלא יו"ד ק"א וא"ו ,דסליקו אתוון לחשבן ט"ל ,דאיהו מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עלאין ,מיד קם רעיא מהימנא ,ואבהן קדישין עמיה ,עד כאן
רזא דיחודא .ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
יהי רצון מלפניך ה׳ אר"א אב הרחמים והסליחות המרחם על כל העולמות• שתרחם על עמך ישראל ועל כל נפשות רוחות
ונשמות הרשעים הנדונים בגיהנם והמגולגלים בדומם ובצומח ובחי בלתי מדבר ובחי מדבר .ועל כל נפשות רוחות ונשמות הערטלאין
המשוטטים בעולם והולכים מדחי אל דחי ביד מלאכי חבלה ונקלעים בכף הקלע .ובכללם תרחם על נפש ורוח ונשמה של (פ״בפ
(.אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך עליהם .והקל את העונש המוטל עליהם .כי אתה הוא בעל הרחמים והסליחות -ואף על פי
שחטאו ועוו ופשעו לפניך ופגמו בעולמות העליונים ,ובשורשי נפשם רוחם ונשמתם .הלוא אין מעצור לפניך לתקן פגם שלהם .ברחמיך
הרבים ובחסדיך הפשוטים .ותמחוק את שטרי חובם מעליהם ותשליך במצולות ים כל חטאתם.
יהי רצון מלפניך ה' או״א שתקבל ברחמים וברצון את תפילתנו שאנחנו מתפללים לפניך על נפש ורוח ונשמה של (עבדך) (אמתך)
פב״פ .אנא אב הרחמים והסליחות סלח נא לחטאתו ולעוונו ומחה והעבר את כל פשעיו מנגד עיניך כגודל חסדיך .ואעפ״י שיש
עדיין עליו דין וחשבון להיות מחוייב להיענש בעונשים קלים או חמורים .הלא לך ה׳ החסד לתת עליו חסד של חנם ותקרע את
רוע גזר דינו מעליו .ויעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה לפניך שיח שפחותינו לזכור בזכרון טוב את כל המצות והזכיות והמעשים
טובים שעשה פב״פ בהיותו בחיים ולצרפם עם תפילתנו שאנחנו מתפללים לפניך להמשיך ולהשפיע חסד וחמלה וחנינה לנפשו
ורוחו ונשמתו להושיעם ולהרגיעם מכל מחבלים ומשתיתים ומקטרגים הממונים עליו לדונו ,כפי העונשים אשר הושתו עליו ולא
יזכרו לו עוד חטאתיו ועוונותיו ופשעיו אשר חטא ופשע לפניך .ושא נא לחטאים ולעונות ולפשעים שעשה הן על ידי עצמו והן
שגרם לאחרים לחטוא .ותתקן לו חלוק ומלבוש להתלבש ולהתכסות בו נפשו רוחו ונשמתו ולא יהיה עוד עירום ועריה .ויהיה לו
מנוחה ושלוה והשקט יבוא שלום ינוחו על משכבותם לאור באור פני מלך עולם .ותהיה מנוחתוכבוד בעולם העליון עם הצדיקים
והחסידים שבגן עדן .ותהיה חשובה ורצויה ומקובלת לפניך תפילתנו כריח קטורת הסמים הנקטר בהיכלך על מזבח הזהב
ומלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו .חנינו מלכינו וענינו למען שמך הקדוש (יכוין בשם אראריתא הרמוז בר״ת אנא רחמיך את
רוגזך יכבושו תעביר אשמותינו) .כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה .ויגילו רחמיך על מדותיך בזכרינו לפניך י"ג מדות הכתובים
על ידי משה עבדך כאמור וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה׳ .ויעבור ה׳ על פניו וכו׳ .ושמע את תפילתנו כי אתה
שומע תפלת כל פה .ברוך שומע תפלת עמו ישראל ברחמים.
וטוב גם לקרוא את תיקון הכללי ,ולפני ידליק נר ויאמר :
והוא רחום יכפר עוון בזאת ההנאה שאנו נהנים על אודות פלוני(ת) בן (בת) פלוני (ת) .חטאתו תכופר ונפשו בטוב תלין ותנוח עם גורל הצדיקים .ורוחו
תרגיע עם חלק הטובים ,בטוב המטיבים היורשים בעדו .אמן.
ענייני ברכת כהנים .
א.
אין 17קטן נושא כפיו כלל ,הוא ע"פ רש"י הרי"ף והרמב"ם .וכל הגאונים שווים בדין זה ,ולא שומעים לאחרונים שפירשו לעצמם (דין חדש .זא"ב),
והיא המסורת איש מפי איש מסכים עם הראשונים.
ב.
אחרי שיענו הקהל "אמן" על ברכת "הטוב שמך" וכו' ,אם יש שני כהנים או יותר קורא להם הש"צ" :כהנים" ,ואחד מן הקהל עונה :עם קדושיך
כאמור.
ג.
עדיף ששמש בית הכנסת יקריא את הכהן ,ולא החזן או הכהן שעלה לבימה.18
ד.
אם הכהן הוא החזן ,ואין כהן אחר בקהל ,מותר לו לעקור רגליו ולישא את כפיו .מוהרש"ו בחש"י .ס' קמ"א ס' ג'.
ה.
אם הכהן אבל ,ואין כהן אחר בציבור ,מותר לו לישא כפיו ולעלות לתורה .אבל לא ראיתי שנוהגים כן .מוהרש"ו בחש"י קמ"א ס' ה'.
17שו"ת הרמ"ע ס' צ"ה.
18שו"ת הרמ"ע ס' צ"ה.
01
שער הנחמות
ֲשר ִקדְּ ָׁשנוּ ִ ּב ְק ֻד ּ ָׁשתו ֶׁׁשל אַ הֲ רן וְ ִצוָּנוּ ְלבָ ֵר ְך אֶׁ ת ַע ּמו י ְִש ָראֵ ל ְ ּבאַ הֲ בָ ה:
עולם ,א ֶׁׁ
ָּברו ְּך אַ ּ ָתה יהוה ,אֱלהֵ ינוּ ֶׁמלֶׁ ְך הָ ָ
ומקרא הש"ץ – כוונת הפירוש ממוהר"ר אברהם אזולאי זצוק"ל בעל חסד לאברהם.
א.
מתחילים הכהנים לבד לומר יברכך ,ואז מקריא אותם החזן שאר תיבות .מוהרש"ו בחש"י ,קמ"א ס' ב'.
ב.
הרמ"ע מפאנו חושש לאלו שאומרים פסוקים בין תיבה לתיבה (בגבולין) .כך שהפסוקים שנתקנו לציבור בברכת כהנים ,חלים רק במקדש ,לכבוד
השם הנורא( .חש"י).
ִש ְמ ֶׁר ָך שה' יתן בנים לישראל שהיא השמירה מלהימחות מן העולם ובנים נשמרים מכל רע:
יְבָ ֶׁר ְכ ָך יהוה שהאל יתברך ישפיע חכמה על כל ישראל וְ י ְ ׁ
יָאֵ ר יהוה שהשם ית' יוסיף חיים טובים של בריאות לישראל ּ ָפנָ יו אֵ לֶׁ ָ
יך וִ יחֻ ּנ ּ ֶָׁך שה' ית' יברך את ישראל בנשיאות חן :
ִשא יהוה ּ ָפנָ יו אֵ לֶׁ ָ
ָשם ְל ָך ָׁשלום שהאל ית' יברך לישראל בברכת שלום כמשמעו:
יך שהאל ית' יברך את ישראל בעושר ובממשלה וְ י ֵ
י ָּ
נמצא שפשוט שאומרים פסוק ושמו את שמי .וכן פסק הרמב"ם (פט"ו) ,וכך כתב הרוקח בהג"ה .אבל בעל הלבושים ז"ל כתב וזה לשונו :כיון שהש"צ
אינו אומר אלא בלשון בקשה ,אינו אומר ושמו את שמי .ע"ש( .מוהרש"ו בחש"י).
וְ ָשמוּ
אֶׁ ת
ְ ׁש ִמי
ַעל
ְ ּבנֵי
י ְִש ָראֵ ל
יתגדל ויתקדש י"א אותיות כנגד שם ה"ו שהוא רבא.
ואלו הי"א אותיות כנגד י"א אותיות בעולם התמורה ,להכניע הקליפות.
ַואֲנִ י
אֲבָ ְרכֵ ם:
19
יה .וְ י ְַמ ִל ְ
יך ַמ ְלכו ֵּת ּ
ﬤ ְרעו ֵּת ּ
יה .וְ י ְַצ ַמח
העונהרא ִ
י ְִת ַ ּגדַּ ל (י) וְ י ְִת ַקדַּ ׁש (ה) ְ ׁש ֵמי ּה (ו) ַר ָּבא (ה)ּ ְ :ב ָע ְל ָמא דִּואםי ְב ָ
מסיים לומר
דאמירןית י ְִש ָראֵ ל ַּבעֲ גָ לָ א ו ִּבזְ ַמן ָק ִריב וְ ִא ְמרוּ
ּ ֻפ ְר ָקנ ּ
יומיכון ו ְּבחַ יי ְדעדכל ֵּב
ֵיה .וִ ָיק ֵרב ְמ ִ ׁשיחֵ ּהּ ְ :בחַ ייכון ו ְּב ֵ
בעלמא
ְ
שיאמראהחזן(פירוש :שם ו"ה ושם הוי"ה שלם )ְ .מבָ ַרך ְל ָעלַ ם
קודםב
אָ ֵמן :אָ ֵמן יְהֵ א (יהיה ה' אחד ושמו אחד) ְ ׁש ֵמי ּה (שמ י"ה) ַר ָּ
שמיוְ"ההיְִ ,תנַ ּ ֵשא .וְ י ְִתהַ דָּ ר .וְ י ְִת ַע ֶּׁלה .וְ י ְִתהַ ָ ּלל ְ ׁש ֵמ ּ
יה
רומם.
ִש ּ ַת ַּבח .וְ י ְִת ּ ָפאַ ר .וְ י ְִת ַ
וּ ְל ָע ְל ֵמי ָע ְל ַמיָּא י ְִת ָּב ַר ְך וְ י ְ ׁ
דקב
צריך לענות
דְּ ֻק ְד ָׁשא ְ ּב ִר ְ
ש" ְ ּאבחָ ָתא וְ נֶׁחָ ָמ ָתא .דַּ א ֲִמ ָירן ְ ּב ָע ְל ָמא וְ ִא ְמרוּ
ת ְ ׁפ
יך הוּאְ :ל ֵע ָ ּ
ילא ִמ ָּכל ִ ּב ְרכָ ָתאׁ ִ .ש ָיר ָתא .כאן ִּ
אמן באופן
שיהיו
אמנים:ה הוְ' נֶׁחָ ָמה וְ ֵׁשיזָבָ א ו ְּרפוּאָ ה וּגְ אֻ ָ ּלה ו ְּס ִליחָ ה
ּע
ישו ָ
אָ ֵמן :יְהֵ א ְ ׁשלָ ָמא ַר ָּבא ִמן ְ ׁש ַמיָּא .חַ יים וְ ָשבָ ע וִ ׁ
רומיו .הוּא ְ ּב ַרח ֲָמיו
עושה ָׁשלום ִ ּב ְמ ָ
ֶׁ
צלָ ה .לָ נוּ ו ְּלכָ ל ַע ּמו י ְִש ָראֵ ל וְ ִא ְמרוּ אָ ֵמן:
וְ כַ ּ ָפ ָרה וְ ֵריוַח וְ הַ ָ ּ
יַעֲ ֶׁשה ָׁשלום ָעלֵ ינוּ .וְ ַעל ָּכל ַע ּמו י ְִש ָראֵ ל וְ ִא ְמרוּ אָ ֵמן:
1
המרחם הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של פב"פ
השכבה
ונפשו בטוב תלין ותנוח עם גורל הצדיקים .ורוחו תרגיע עם חלק הטובים ,בטוב המטיבים היורשים בעדו .אמן.
19כנפי יונה ח"א פס"ח.
00
שמיה רבא
שבע
הם
אותיות כנגד ז'
היכלות
דקדושה אשר
שם תתעלה
הקדושה
שבי"א קליפות
כנזכר בתחלת
1
הכללים.
ָא ֵמן
ׁ ְֵמיה
ש
י ְֵהא
והיא בחי' הג'
מילוי
של
המילוי ולכן
צריך לחזור
ולענות אמן
פ"ג וג' אמנים
אלו הם זולת
אמן 1יש"ר כו'.
רַבא לכוון
למחות את זכר
עמלק מתחת
השמים ,ושם
קב"ה וכסא
מלכותו יהיה
שלם בבחינת
כי יד על כס
י"ה (הז"אב)
