ממעל לו .pdf


À propos / Télécharger Aperçu
Nom original: ממעל לו.pdf
Titre: ממעל ל"ו
Auteur: 6

Ce document au format PDF 1.5 a été généré par Microsoft® Office Word 2007, et a été envoyé sur fichier-pdf.fr le 16/12/2015 à 13:58, depuis l'adresse IP 85.130.x.x. La présente page de téléchargement du fichier a été vue 658 fois.
Taille du document: 806 Ko (20 pages).
Confidentialité: fichier public


Aperçu du document


2

3

‫הקדמה לשולחן ערוך ממרן רבי יוסף קארו‬
‫זיע"א‬
‫אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו‪ .‬במה אקדם ה'‬
‫אכף לאלקי מרום אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע ברוב רחמיו‬
‫וחסדיו והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר ספר הנותן אמרי‬
‫שפר‪ ,‬החיבור הגדול שחברתי על הארבעה טורים אשר קראתיו "בית‬
‫יוסף"‪ .‬אשר כללתי בו כל הדינים הנמצאים בכל הפוסקים חדשים גם‬
‫ישנים‪ ,‬עם מקומות מושבותם בחצריהם ובטירותם בתלמוד בבלי‬
‫ובתלמוד ירושלמי בתוספתא בספרא בספרי ובמכילתא הלכה למעשה‬
‫[ולא רק ברור הלכה ודיון סוגיות‪.‬זית"א]‪ ,‬ודברי המפרשים והפוסקים ובעלי‬
‫התשובות חדשים גם ישנים‪ ,‬ונתבאר שם כל דין ודין באר היטיב דבר‬
‫דבור על אופניו‪ ,‬וארמון על משפטו ישב תלוי עליו כל שלטי הגבורים‬
‫אנשי השם אשר מעולם‪.‬‬
‫ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון‬
‫צח וכולל יפה ונעים [ואיך אפשר לא לדייק בלשון השו"ע‪ ,‬שכל מילה ומילה במקומה‪ ,‬קיצור‬
‫הבית יוסף וכוונה ברורה ופשופה למחבר רבי יוסף קארו זיע"א]‪ ,‬למען תהיה תורת ה'‬
‫תמימה שגורה בפי כל איש ישראל‪ ,‬כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה‬
‫לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את‪ ,‬כשם שברור לו שאחותו‬
‫אסורה לו‪ ,‬כך יהיה ברור לו כל דין שישאל עליו בהיותו שגור בפיו‬
‫ספר זה הבנוי לתלפיות תל שהכל פונים בו‪ ,‬לחלקו לחלקים שלשים‬
‫ללמוד בו בכל יום חלק‪ ,‬ונמצא שבכל חדש הוא חוזר תלמודו ויאמר‬
‫עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬התלמידים הקטנים [ואיך יוכלו לברך את הדין בש"ס ופוסקים ובית יוסף‪ ,‬הרי‬
‫שהם תינוקות של בית רבן‪ .‬לכן ברור שכוונת המחבר הוא כל פסק השו"ע כפשוטו] יהגו בו‬
‫תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם‬
‫מקטנותם הלכה למעשה [ולא ספר של ברורי הלכה ודיון הלכתי]‪ ,‬וגם כי יזקינו לא‬
‫יסורו ממנו‪ ,‬והמשכילים [גם ת"ח ודיינים למיניהם] יזהירו כזוהר הרקיע בהניח‬
‫להם מעצבם [שאין להם לברר את ההלכה אחרי שבעל השו"ע עשה להם את העבודה] ויגיע‬
‫‪4‬‬

‫כפים ישעשעו נפשם בהגותם בספר זה אשר כולו מחמדים הלכה פסוקה‬
‫[ממש הלכה למעשה] באין אומר ואין דברים‪.‬‬
‫וקראתי שם ספר זה "שלחן ערוך"‪ ,‬כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים‬
‫ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים‪ .‬ומובטח אני בחסד עליון כי ע"י‬
‫ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים תלמיד עם מבין‬
‫חכם חרשים ונבון לחש‪ .‬ובכן אפרוש כפי אל ה' יעזרני על דבר כבוד‬
‫שמו להיות ממצדיקי הרבים‪ ,‬ויזכני החל וגמור להיות מסודר כהלכתו‬
‫מתוקן ומקובל וטוב ויפה‪ .‬והנני מתחיל לעשות כאשר יעדתי וה' יהיה‬
‫בעזרי‪.‬‬
‫בהגהות הפחות שבפחותים זית"א דכיא‪.‬‬
‫ערב יום א' דחנוכה כ"ד כסלו תשע"ד‪ .‬רמת בית שמש‬

‫‪5‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרע‬
‫סעיף א‬
‫‪1‬‬
‫בכ"ה בכסליו שמונת ימי חנוכה ואסורים בהספד ותענית‪ ,‬אבל מותרין‬
‫בעשיית מלאכה; ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד ‪2‬שהנרות‬
‫דולקות‪ ,‬ויש מי שאומר שאין ‪3‬להקל להם‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות‪ ,‬שלא קבעום למשתה‬
‫ושמחה‪ .‬הגה‪ :‬וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות‪ ,‬משום דבאותן הימים היה חנוכת‬
‫‪4‬‬

‫‪ 1‬ואם לא כן‪ ,‬לא היו עוברים ושבים עד שתכלה רגל מן השוק‪ .‬וזו עילה טובה לעשיית מלאכה לשם קיום‬
‫המצוות ולא לשם כפל הונו‪ .‬ואינו דומה לדין עשיית מלאכה בפורים (שו"ע תרצ"ו ס"א) שהעושה מלאכה אינו‬
‫רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם‪ .‬כי עיקר מצוות הדלקת נר חנוכה בלילה ולא ביום‪ .‬מה שאין כן מצוות‬
‫פורים שרובן מתקיימים ביום‪.‬‬
‫‪ 2‬והוא תקון על שאורו של עולם נכבה באותו חטא‪ .‬אמנם‪ ,‬ידוע שדווקא אישה מדליקה נר שבת‪ ,‬שהיא יותר‬
‫מצוייה ומוזהרת לבית‪ .‬אמנם‪ ,‬מצוות חנוכה עיקרה באיש וביתו‪ ,‬משמע שביתו טפל לו‪ .‬אלא שנר של שבת חל‬
‫על שלום בית (והדברים עמוקים בענין בת זוגו הראשונה של אדם שמרדה בו ולא קבלה 'וכבשוה' וניתוסף‬
‫לאדם הראשון את 'חווה'‪ ,‬שהיא שניה לו‪ ,‬והוא זווג שנו קשה כקריעת ים סוף‪ ,‬כי קריעת ים סוף הוא תיקון כל‬
‫טיפות שז"ל של אדם הראשון‪ .‬כך שהאר"י הקדוש מגלה לנו (שער הגלגולים) שזיווג ראשון ושני דהיינו קודם‬
‫לנישואין – שצורה שהאדם מקבל את בת זוגו (זיווג ראשון‪ :‬בלי שום ריב ומחלוקת ובקלות‪ ,‬זיווג שני‪,‬‬
‫שמקבל אותה אחרי ברור קשה והוא צריך להתאמץ הרבה‪ ).‬אולם‪ ,‬לא מדובר בשלום הבית שבנישואין שתלוי‬
‫גם באיש ןגם באישה (זכו או לא זכו‪ ,‬לשון רבים)‪ .‬ונחזור לעניינו‪ ,‬והוא שנר שבת כנגד שלום בית‪ .‬אמנם‪ ,‬נר‬
‫חנוכה כנגד הבנים‪ ,‬שהזהיר בנר חנוכה הוי לו בנים ת"ח‪ .‬ולכן אורו של שבת בין איש לאישה‪ ,‬ונר חנוכה בין‬
‫אב לבניםף ואף בין אימא לבניה‪ ,‬שאין לה חלק לעום הבא (מס' ברכות) אלא ע"י שהיא שולחת את בניה‬
‫לת"ת‪ ,‬שכל רצונה יהיה שבניה יהיו ת"ח וצדיקים‪.‬‬
‫‪ 3‬פירוש‪ ,‬שהבעל לא יקיל על אשתו‪ .‬כי שמחת האישה ע"י בעלה‪ ,‬ואין לאישה גבולות עד שהבעל מגדיר‬
‫אותם‪ ,‬ומה שמגדיר לעצמו‪ ,‬מגדיר לרעייתו‪ ,‬והוא אשתו כגופו (דווקא הגוף‪ ,‬אבל לא נשמתו‪ ,‬שרצון האיש‬
‫אינו תלוי באשתו)‪ .‬להיפך‪ ,‬מצווה לאישה לרצות את בעלה (ולא לשמח) שכל עוד שאינה מרצה בעלה הרי‬
‫היא בגדר אישה רעה ואשת זנונים‪ ,‬שאינה כגופו של בעלה אלא לגופה עצמה‪ ,‬הרי שהיא מזינה את עצמה‪ ,‬כי‬
‫אישה שאינה תחת סמכות בעלה או אביה‪ ,‬נגררת אחרי הזנינות שרוצה להזן ולפרנס את עצמה לבד‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 4‬כי עיקר חטאם אינו במשתה ויין כעוון דור נס פורים‪ .‬הסעודות האלו רשות כי רשות בידם היה להתנגד‬
‫ליןןנים ולמתיוונים‪ .‬ואף שגם סבלו מגזורות שונות‪ ,‬אינו דומה לנס פורים‪ .‬כי גזרת המן הרשע נכפה על כל‬
‫היהודים (אחשוורוש מלך בכיפה‪ ,‬מלשון כפייה) מה שאין כן גזרות היוונים על ישראל לא היו שוות‪ ,‬מכיוון‬
‫שגזרות אלו חלו על התורה ועל המצוות‪ ,‬ולא על קיום הגופני כמו בגזרת פורים‪ .‬לכן‪ ,‬זה לעומת זה‪ ,‬כשל‬
‫גזרות ברשות כך הסעודות ברשות‪ .‬וכן‪ ,‬כשל גזרות על כל כלל ישראל בכפייה‪ ,‬כך הסעודות נקבעו בחובה‪.‬‬
‫וכיום‪ ,‬בעקביתיה דמשיחא‪ ,‬היא בחינת חנוכה‪ ,‬שלא כולם סובלים מכל מיני גזרות והתגברות הס"א ע"י מלכות‬
‫המינות שעיקר ביצוע ע"י רדיפות ושיטור האזרחים‪ ,‬מזכרת משעבוד מצרים‪ .‬אמנם‪ ,‬הכל מוביל לבחינת גזרת‬
‫המן הרשע‪ ,‬כדי שכל כלל ישראל יסבלו מאותו צער‪ ,‬ואז ה' יושיענו בחינת ויזעקו‪/‬ויצעקו בצר להם – אותו צר‬
‫לכולם‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫המזבח‪ .‬ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם‪ ,‬ואז הוי ‪5‬סעודת מצוה‪ .‬יש‬
‫אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית‪ 6‬את האויב‪.‬‬
‫והוא גם חנוך ה שהוא חינוך ה' המחנך את הגדולים ואת הקטנים‪ .‬והוא היפך חינוך אומות העולם ודווקא תרבות וחנוך‬
‫היוונים‪ ,‬שיסדו את כל תרבותם סביב החן והגוף‪ ,‬והוא רמוז במילה חנוכ"ה שהוא חן הוכה ע"י החשמונים הכהנים‬
‫הקדושים‪ .‬זית"א‬
‫ויש ליישב‪ ,‬כי הלוא‪ ,‬אם בכלל לא ראו היוונים את הפח ולא מצאו אותו‪ ,‬מאי איכפת לן אם היה חתום בחותם כהן גדול‪,‬‬
‫אחרי שאין זה מעכב או מסייע ? אלא‪ ,‬על כורחנו (וראוי שהגאולה תתחיל בימי חנוכה אחרי שכל העם מקטן עד גדול‬
‫מדליקין נרות חנוכה בשמחה רבה‪ ,‬מיכיוון שהיא מצוה שכל עם ישראל מקיימים בקלות ובאחדות בלי שום חכמה וקושי‪.‬‬

‫ויש מי שאומר שאין להקל להם‬
‫כי דרך האישה להקל בקולות דרבנן‪ ,‬שאם מתיר לה בעלה לדחות את כניסת שבת עד השקיעה במקרה של‬
‫דוחק‪ ,‬האישה עלולה לקבוע אח"כ‪ ,‬את כניסת השבת בשקיעה ולא להוסיף חול בקודש‪ ,‬וגורמת שמכניסה‬
‫החול בקודש‪ .‬ולכן‪ ,‬תקנו חכמינו זצ"ל‪ ,‬שהנשים לא יעשנה מלאכה בעוד שהנרות דולקות‪ ,‬ולא רק בזמן‬
‫המצווה שהוא לכולי עלמא‪ ,‬חצי שעה‪ ,‬כדי לחייב אותה במצווה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬היו הנשים רק שומעות את‬
‫הברכות ולא מרגישות את קדושת והארת הנרות‪ .‬נמצא שנר איש וביתו פגום‪ ,‬שרק האיש יפעל ולא האישה‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬מה היא פעולת האישה אחרי שאינה מדליקה ולא מברכת ? אלא הסתכלות האישה בנרות‪ ,‬או‬
‫שביתתה בעת שהנרות דולקות‪ ,‬הוא מהתיקון עילאה שהיא מתקנת את כל צרת עין שלה [עיין ספר החסידים‬
‫בעניין שרה שהביאה לאברהם סולת במקום קמח] כי צרת העין מאישה כשרה אינה להנאתה אלא להנאת בני‬
‫ביתה‪ .‬ומכיוון שאין ליהנות מנרות חנוכה‪ ,‬נמצא שמעכבים אותה מהנאה אסורה אף שכוונתה לטובה‪ .‬ונמצא‬
‫שהיא אינה נהנה מהנאה אסורה ונהנה מחסרון הנאה וזו היא עיקר עבודתה בקודש בימי חנוכה‪ ,‬לעבוד על‬
‫יצרה לתת כשצריך לשמור‪ .‬וזה הדבר המובא בשער הכוונות לכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬שבחנוכה (ופורים) כי הנוק' יש‬
‫לה אז תוספות קדושה לפי שאז מקבלת הארותיה ע"י עצמה שלא ע"י בעלה ‪ ,‬שהאישה בזמן נרות חנוכה‬
‫דולקות‪ ,‬אינה מקבל שום שפע מבעלה‪ ,‬כי אינה תחת רשותו אלא תחת רשות הנרות ופטורה מכל עבודה בבית‬
‫שהיא אמורה לעשות על פי ההלכה‪ .‬ולכן מקבלת הארת הנרות דרך הסתכלותה בעצמה‪ ,‬ולא דרך ברכת בעלה‬
‫שבו היא בדרך כלל תלויה‬

‫‪ 5‬הוא דבר פלא‪ ,‬שלדת הרמ"א‪ ,‬קביעות סעודת מצווה הינה ע"י שירות ותשבחות‪ ,‬ולא‬
‫דברי תורה או דרשות‬
‫‪ 6‬וידוע שיהודית היא תקון ליעל‪ .‬ועיין סדר הדורות‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫סימן תרעא‬
‫סעיף א‬
‫צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה‪ ,‬ואפילו עני המתפרנס מן‬
‫הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫סעיף ג‬
‫נר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שנים ‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ 7‬ואזהרת על המדליק‪ .‬אמנם‪ ,‬יש להיזהר שלא ידמה חנוכה לכנסי עבודה זרה שתקופתם זוהה עם תקופה ימי‬
‫חנוכה‪ ,‬עד שיתערבבו ניגוניהם בניגונינו (עד שחסידיש קייט' הכניסו צלילי פעמונים בשירי חנוכה‪ ,‬רח"ל)‬
‫ודמי חנוכה השתנו ל''דמי'' כיס ההורים ואין זה אלא מנהג רע ומר‪ ,‬כי מתנות אלו משכיחות את עיקר מלחמת‬
‫החשמונאים ביוונים ‪ :‬רוח הקדושה נגד רוח הטומאה‪ .‬וכבר אמרנו שרוב הגזרות רוחניות של ישראל‪ .‬ומה‬
‫יקלקל לרבות במתנות וחפצים חומריים ? וה' יכפר עלינו‪( .‬וכבר שמעתי פעם מפורסם א' שהעדיף מוזיקה‬
‫קלאסית לזמרים יהודים מכמה סיבות‪ ,‬מוצדקות או לא‪ .‬ומי לא יודע עומק טומאות אותם מלחינים גויים‬
‫ויהודים ותועבותיהם‪ ,‬שאין זמר יהודי היום שמגיע לשרצות אותם''גאוני'' (ג'נוני) המוזיקה הקלסית‪ ,‬ה' ירחם)‬

‫‪ 8‬משמע שפרנסת העני היא ע"י צדקה‪ .‬ואם כן‪ ,‬צדקה הינה פרנסה‪.‬‬

‫תורה יפה עם מלאכה‪ .‬וצריך בקיצור נמרץ‪ ,‬קצת סדר בעניינים‪ .‬הפרנסה קבועה מראש השנה עד ראש השנה‬
‫והיא מן השמיים‪ .‬כך שהשפע האלוהי מצוי ומשפיע בעולם ולכל אחד ואחד‪ .‬רק הפוגם בכלי הקיבול שלו‪,‬‬
‫חוסם קבלת שפע הפרנסה האלהי‪ .‬אולם‪ ,‬אין מציאות ה' משתנה‪ ,‬ורק מעשי האדם פותחים או סוגרים או‬
‫מעכבים קבלת השפע שתמיד מתקיים ומוגדר ע"י בורא שמים וארץ‪.‬‬
‫המלאכה היא כלי לקיום המצוות (לפרנס את אשתו‪ ,‬צדקה לילדים‪ ,‬חינוכם‪ ,‬גמילות חסדים‪ ,‬מעשר וכרוב‬
‫המצוות) ומניעת החטא‪ ,‬שע"י השעמום בא החטא‪ ,‬והם דברי השולחן ערוך (קנו ס"א) דכל תורה שאין עמה‬
‫מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון כי העוני יעבירנו על דעת קונו‪.‬עכ"ל‪ .‬לא שיש מצווה בהעושה מלאכה‪ ,‬אלא‬
‫שניצול מהעוון‪( .‬בין החמס לבין גל"ער)‪ .‬וכבר גילה לנו רבינו הקדוש רבי ישראל בעש"ט זיע"א (על פרשת‬
‫מקץ) שהמלאכה אינה אלא עילה (סיבה) לפרנסה‪ ,‬למי שאמונתו ובטחונו אינו שלם‪ .‬ומפאת חולשתו וקלקולו‪,‬‬
‫הוא מצריך לעצמו מלאכה‪ ,‬מה שקרוי בשם כלי או השתדלות (וכי לכאורה אינו צריך כלי נוסף שהוא בעצמו‬
‫הוא כלי בעולם‪ ,‬אלא ככל שהוא צריך כלי שני או שלישי‪ ,‬כך ישיג את ההשגחה באותו כוח‪ :‬בכלי שני או‬
‫שלישי‪ .)...‬ולכן‪ ,‬פרנסה לחוד‪ ,‬שהיא מתנות חינם של הקב"ה לאדם‪ ,‬ומלאכה לחוד‪ ,‬שאין קיומה אלא ע"י‬
‫קיום המצוות‪.‬‬

‫‪ 9‬והוא רמז נר שיש לו שתי פיות‪ ,‬פירוש פי פי ות כדכתיב וחרב פיפיות בידם‪ ,‬והוא רמז‬
‫לחנוכה שנלחמו גם בחרב גם בתפילה‪ ,‬אמנם לעתיד לבוא‪ֹ ,‬לא ְב ַחיִל ְו ֹלא ְב ֹכ ַח ּכִי ִאם‬
‫ּבְרו ִּחי ָא ַמר ה' ְצבָאוֹת‪:‬‬
‫‪ 10‬עוד רמז לנצח והוד‪ ,‬בחינת משה רבינו שהוא הממלכה‪ ,‬לאהרן אחיו שהוא הכהונה‪ .‬ולכן‪ ,‬ה' שלח למשה‬
‫רבינו ע"ה את אהרן הכהן ע"ה לדבר לנפי פרעה‪ .‬אולם‪ ,‬כשמשה רבינו עולה על כל הל"ו צדיקי הדור (עולה‬
‫ל"ו) אינו צריך יותר לפה של אהרן ומקיים פה אלפה דיבר עם האלקים‪ .‬ולכן‪ ,‬עולה שניים (שני פיות) כי כל‬
‫אחד שומר פיו ולשונו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫סעיף ד‬
‫מילא קערה שמן והקיפה פתילות‪ ,‬אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה‬
‫בשביל נר ‪11‬אחד; לא כפה עליה כלי‪ ,‬אפי' לנר אחד אינו עולה לפי‬
‫שהוא כמדורה‪ .‬הגה‪ :‬ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה‪ ,‬ולא בעגול‪ 12‬דהוי‬
‫כמדורה ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א‪ ,‬מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו‪.‬‬
‫ויזהרו כשעושים נרות‪ ,‬אפי' בשעוה‪ ,‬שאין לדבקן ביחד ולהדליקן‪ ,‬דהוי כמדורה אפי'‬
‫בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן‪.‬‬
‫סעיף ה‬
‫נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ‪ .‬אם הבית פתוח‬
‫לרשות הרבים‪ ,‬מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית‪ ,‬מניחו על פתח‬
‫החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים‪ ,‬מניחו‬
‫בחלון‪ 13‬הסמוך לרשות הרבים; ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים‬
‫המצוה‪ ,‬מניחו על שלחנו ודיו‪ ,‬וצריך נר אחר להשתמש לאורו; ואם יש‬
‫מדורה א"צ נר אחר; ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור‬
‫המדורה‪14 ,‬צריך נר אחר‪.‬‬
‫‪ 11‬משמע לדעת השו"ע‪ ,‬חנוכיה עגולה כשרה‪ ,‬כל עוד שינה נראית כמדורה‪ .‬ולכן‪ ,‬פוסל‬
‫דעת הרמ"א שיש להיזהר להעמיד הנרות בשורה שווה‪ .‬ומ"מ‪ ,‬דעת הרמ"א היא‬
‫ששוויון השורה הינה ע"פ אורכה ולא ע"פ גובהת הפתילים (או הנרות)‪.‬‬
‫‪ 12‬עוד‪ ,‬שעיקר פירסום הנס לדעת השו"ע הוא בהנחת ובהדלקת הנרות‪ ,‬ולא זהות מספר הנרות הדולקות‪,‬‬
‫שאם לא‪ ,‬בחנוכיה עגולה (סביב הקערה) אי אפשר להכיר במספר הנרות במדוייק‪ ,‬להולך מבחוץ‪ .‬ולכן‪ ,‬זהוי‬
‫מספר הנרות אינו אלא למדליק‪ ,‬ולא הרואה מבחוץ‪.‬‬
‫‪ 13‬משמע‪ ,‬שמי שגר בעלייה ואין לו חלון הפתוח לרשות הרבים‪ ,‬יניח וידליק את נרות חנוכה על השולחן‪ .‬כי‬
‫הרי‪ ,‬אינו רשאי לקיים המצווה (והלשון דומה למס' תענית ברישא‪ ,‬גשם בחג סימן קללה‪ ,‬ועיין רש"י‪ :‬כעבד‬
‫וכו'‪ .‬והמילה רשאי קשור לרכשות‪ ,‬שאין לו רשות‪ ,‬פירוש‪ ,‬זכות‪ ,‬לקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה)‪ ,‬ואין‬
‫פרסומי ניסא אלא לבני הבית בלבד‪ .‬ודמי לשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוות פירסום הנס ברשות‬
‫הרבים‪.‬‬

‫‪ 14‬ולכן‪ ,‬לדעת מרן השו"ע‪ ,‬כל ישראל צריכים היום נר אחר (הוא השמש)‪ ,‬שרוב‬
‫האנשים משתמשים לאור החשמל‪ ,‬וממילא‪ ,‬אין צורך במדורה‪ .‬יוצא שכל אדם נקרא‬
‫היום אדם חשוב‪ .‬ולכן‪ ,‬לא די אור החשמל כנר נוסף (שמש) אלא צריך נר נוסף‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אם הגדרת אור המדורה היא שימוש המון העם במדורה‪ ,‬ולאו דווקא אנשים‬
‫חשובים‪ ,‬הרי שרובם היום משתמשים באור החשמל‪ .‬נמצא שאור החשמל כמדורה‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫סעיף ו‬
‫מניחו למעלה מג' טפחים‪ ,‬ומצוה להניחו למטה מי' טפחים‪ ,‬ואם הניחו‬
‫למעלה מי"ט‪ ,‬יצא‪ ,‬אבל אם מניחו‪ 15‬למעלה מכ' אמה לא יצא‪ .‬הגה‪ :‬אפילו‬
‫לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ'‪ ,‬לא יצא‪ ,‬ז דהדלקה עושה מצוה‪.‬‬
‫ומה שנהגו להניח בטפח הז' הוא מרבי חיים הכהן בטור פטדה תלמיד מוהרח"ו זיע"א‪.‬‬
‫אך אינו מהאר"י ז"ל כמובא לעיל‪.‬‬
‫סעיף ז‬
‫מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל‪,‬‬
‫כדי שתהא מזוזה מימין‪ 18‬ונר חנוכה משמאל; ואם אין מזוזה בפתח‪ ,‬מניחו‬
‫מימין; ואם הניחו בדלת עצמו‪ ,‬יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל‪ .‬הגה‪:‬‬
‫ומיהו בזמן הזה‪ ,‬שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל‪ ,‬אין לחוש כל כך אם אין‬
‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪ 15‬מרן פסק בהנחת החנוכייה ולא בגובה המגורים‪ .‬ולכן‪ ,‬לפי פשט מרן‪ ,‬המניח נרו יותר מכ' אמה אינו יוצא‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אינו דמי לדין הדר בעלייה יותר מכ' אמה‪ ,‬שאינו מניח את נרו בביתו יותר מכ' אמה‪ ,‬אלא לאפוקי‬
‫קרקעו שכך נפסק להלכה בבניית סוכה‪ ,‬שמותרת בעלייה‪ .‬ולכן‪ ,‬הדר בעלייה יותר מכ' אמה‪ ,‬חייב לדעת‬
‫השו"ע להניח את נרו בחלון לרשות הרבים‪ ,‬אם לא בגלל הסכנה‪ .‬כי מצד המדליק חובה לפרסם את הנס‪ ,‬אף‬
‫שאינו ראוי לעובר ושב ברשות הרבים‪ .‬וכך משמע מלשון השו"ע והבית יוסף‪ ,‬שכל מצוות פרסום הנס חלה‬
‫על המדליק ולא על הרואה‪ ,‬שהרואה נר חנוכה ויודע שהדליקו לצורך פרסום הנס ברבים‪ ,‬מברך‪ .‬ואילו‪,‬‬
‫המדליק לעצמו‪ ,‬הרואה מבחוץ אינו מברך‪ ,‬שהרי‪ ,‬המדליק הדליק לעצמו (או לבני ביתו) ולא לפרסום הנס‬
‫ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ 16‬מלשון השו"ע‪ ,‬אינו מדליק בפתח אלא מי שיש לו פתח ברשות הרבים‪ .‬ומי שיש לו חלון ברשות הרבים‪,‬‬
‫חייב בחלון‪ .‬ואם בגלל הסכנה (ולא בגלל שהעובר ברשות הרבים אינו רואה) מניחו על שולחנו‪.‬‬

‫‪ 17‬והוא רמז לדברי הנביא מצפון תיפתח הרעה‪ .‬וכמו שכתב האר"י הקדוש זיע"א‬
‫בפיוטו אסדר בשבחין אסדר לדרומא מנרתא דסתימא‪ ,‬שהאור מתפשט מלמטה‬
‫למעלה‪ ,‬לכיוון העליון שהוא צפון‪ ,‬בדרך מעלין בקודש‪ .‬לכן‪ ,‬כל הקרבונות שהם בחינת‬
‫קודש קדשים‪ ,‬מקריבין אותם בצפון המזבח‪ ,‬כי צריך סגולת כפרת הקרבן שהיא‬
‫התפילה‪ ,‬כדברי האר"י ז"ל ושלחן עם נהמא ובצפונא ארשין‪ .‬ודווקא קודש קדשים‬
‫שהוא קדשים קלים‪ ,‬כי צריך התערותא דלתתא‪ ,‬והוא התעוררות ע"י נר חנוכה שהוא‬
‫בדרום‪ ,‬דלתתא העולם‪ .‬ואף שמשכן המזיקין בצפון‪ ,‬אנו משתלטים עליהם ע"י אור‬
‫המנורה‪ ,‬אור חנוכית בית הכנסת שהוא מקדש מעט‪ .‬והוא מצוי שאין כמעט התיישבות‬
‫אנושית בכיפת צפון העולם‪ ,‬שהוא מלא קרח‪ ,‬אל תקרא קרח אלא קורח‪ .‬לכן דווקא‬
‫מהצפון גאולתנו תפרח‪ ,‬בחינת אור הצפון לעתיד לבוא‪.‬‬
‫‪ 18‬כך שמצווה להדליק (לפתח ברשות הרבים) כשהוא עומד בפתח ביתו‪ .‬וטפח הוא מהמשקוף השמאלי (מול‬
‫המזוזה) לכיוון קדימה (בכיוון חוץ הבית) ואינו חייב להדק הנר בתוך טפח המשקוף‪ ,‬והרשות בידו להדק הנר‬
‫לדלת ממש‪ ,‬ןאם כן‪ ,‬ינחנו מחציו של הכניסה לצד שמאל‪.‬‬

‫‪01‬‬

‫מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם‪ ,‬ואין‬
‫לשנות אא" כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות‬
‫ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין; ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות‬
‫כל השנה‪ ,‬כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית‪ ,‬מ"מ היכר קצת מיהא‬
‫בעי‪.‬‬
‫משמע שהמדליקין מבחוץ בכניסת הבית לא עשו כלום לדעת הב"י ע"פ רש"י‪ ,‬אחרי‬
‫שאין היכר להולכי דרכים‪ ,‬מחמת רבוי החנוכיות ומחמת שאין היכר במי שייכת‬
‫החנוכיות‪.‬‬
‫ובבה"כ מניחו בכותל דרום או בדרום המנורה‪ ,‬ומסדרן ממזרח למערב‬
‫ומדליקין‪ 19‬ומברכין משום פרסומי ניסא‪ .‬הגה‪ :‬ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ‪,‬‬
‫וצריך לחזור ולהדליק ‪20‬בביתו‪ .‬ונוהגין להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב; ויש נוהגין‬
‫להדליק בערב שבת קודם מנחה ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש"צ והדליק‬
‫אחד מהן‪ ,‬יוכל השמש להדליק הנשארים‪ ,‬והש"צ יתפלל‪.‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב‬
‫סעיף א‬
‫‪21‬‬
‫אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה‪ ,‬אלא עם סוף שקיעתה‪ ,‬לא‬
‫מאחרים ולא מקדימים‪ .‬ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים‬
‫מפלג‪ 22‬המנחה ולמעלה‪ ,‬ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק‪.‬‬
‫אמנם לענ"ד‪ ,‬מה לנו שיעור עד שתכלה רגל מן השוק‪ ,‬אם שקיעת החמה פירושה צאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬כאשר אנשים עוברים ברחובות זמן ארוך מחצי שעה מהשקיעה [צאת‬
‫הכוכבים]‪ .‬אלא על כורחך אתה למד‪ ,‬ששקיעת החמה היא העלמת אנשים ברחוב‬
‫ובעיקר מהשקיעה ממש עד צאת הכוכבים‪ ,‬והוא מפחד המזיקים והלסטים‪.‬‬

‫‪ 19‬ויש לעיין במה הגאון בעל החזון עובדיה ז"ל [חלק חנוכה] שינה נוסחאת השו"ע‪,‬‬
‫וגרס להיפוך [מברכין ומדליקין]‪ .‬משמע שכוונת השו"ע היא באמת להדליק קודם‬
‫ואח"ז לברך‪ .‬ואם לאו‪ ,‬הגאון ז"ל לא היה משנה נוסח מרן השו"ע‪ .‬ודו"ק‪.‬‬
‫‪ 20‬דברי מרן מסתברים עם פסקו בס' תרפ"א סעיפים א' וב'‪ .‬עיין שם‪.‬‬
‫‪ 21‬רוב הראשונים קבעו שסוף השקיעה הינה צאת הכוכבים‪ .‬אולם‪ ,‬מדברי השו"ע (ס' רצ"ג ס''ג) משמע שסוף‬
‫השקיעה אינה קצת לפני צאת הכוכבים‪.‬‬
‫‪ 22‬ולדברי השו"ע‪ ,‬פלג המנחה הוא סוף ''בעוד היום גדול''‪ ,‬ולכן‪ ,‬מותר להדליק נר של שבת (רס"ג ס"ד)‪ .‬ואם‬
‫כן‪ ,‬מפלג המנחה ולמעלה אינו כבר יום גדול‪.‬‬

‫‪00‬‬

‫סעיף ב‬
‫שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה‪ ,‬מדליק והולך עד שתכלה‬
‫רגל מן השוק‪ ,‬שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא‬
‫פרסומי ניסא;‬
‫מסתמא שאי אפשי שסוף שקיעת החמה תהיה ממש צאת הכוכבים אחרי שהתחלתה‬
‫עדיין היום גדול כדברי הב"י בשם הרמב"ם‪ ,‬ואין יום גדול אלא לפני פלג המנחה‪ .‬נמצא‬
‫ששקיעת החמה עדיין לא צאת הכוכבים ממש אלא קצת קודם לכן‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעו‬
‫סעיף א‬
‫‪24‬‬
‫המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות‪ :‬להדליק נר חנוכה‪ ,‬ושעשה‬
‫נסים‪ ,‬ושהחיינו; ואם לא בירך זמן בליל ראשון‪ ,‬מברך בליל שני או‬
‫כשיזכור‪.‬‬
‫בכל המקומות כתב השו"ע ''המדליק יברך''‪ .‬ועיין להלן מה שכתבנו בעניין זה‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫מליל ראשון ואילך מברך שתים‪ :‬להדליק‪ ,‬ושעשה נסים ‪ .‬הגה‪ :‬ויברך כל‬
‫הברכות קודם שיתחיל להדליק‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫‪ 23‬ומילה ''עם'' משמיעה לנו שיש להדליק עם‪ ,‬פירוש‪ ,‬ממש במעבר סוף השקיעה בהתחלת צאת הכוכבים‪ ,‬ולא‬
‫צאת הכוכבים ממש‪.‬‬
‫‪ 24‬והמעיין בדברי הרד"א שלשונו הוא המדליק מברך‪ ,‬וחוזר אח"כ על לשונו ומסביר שיש לברך ג' ברכות‬
‫קודם ההדלקה עובר לעשייתן‪ .‬אולם‪ ,‬מרן השו"ע לא נקט כהרד"א‪ ,‬שאינו הרחיב את דיבורו‪ ,‬ואף בבית יוסף‪,‬‬
‫מביא הרד"א ואח"ז בעל השורשים‪ .‬ואם לא ברורים דברי השו"ע וב"י‪ ,‬הרי שבא מור"ם בהג"ה בסעיף ב'‬
‫לברר שיש לברך ולהדליק עובר לעשייתן כדברי מהרי"ל‪ .‬ולא הביא דעת הבית נוסף‪ ,‬משמע שדעתו מרן הב"י‬
‫והשו"ע אינה תואמת לרד"א ולמהרי"ל‪ .‬וכפשוטו יש להדליק ולברך אחר כך‪ .‬ולצערי‪ ,‬אין לי פנאי להרחיב‬
‫וליישב סופית דעת השו"ע האמיתית‪ ,‬אף שלשונו ברוור עד להפליא בבית יוסף ובשולחנו הטהור (יתחיל‬
‫[להדליק] ויברך)‪ .‬וכך הוא בזה השלחן גיג' (דיני חנוכה ל"ב ס"ב‪ :‬יברך על ההדלקה והוא עוסק בהדלקה)‪.‬‬
‫ובין הירושלמי ושופי דעות הראשונים‪ ,‬משמעות עובר לעשייתן היא הסמוך ביותר למצווה ואף בשעת‬
‫המצווה‪ ,‬ודלא כהבבלי שמצריך קודם המצווה‪.‬‬
‫‪ 25‬ופשוט שדין ברכת שעשה נסים אינו עובר לעשייתן‪ ,‬שאין דין עובר לעשייתן לברכות השבח‪ .‬עיין‬
‫ראשונים‪.‬‬

‫‪02‬‬

‫סעיף ג‬
‫מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה‪ ,‬וגם אין מדליקין עליו‬
‫בתוך ביתו‪ ,‬כשרואה נר חנוכה מברך‪ :26‬שעשה נסים‪,‬‬
‫ובליל ראשון מברך גם‪ :‬שהחיינו‪ ,‬ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק‬
‫אינו חוזר ומברך‪ :‬שהחיינו‪.‬‬
‫סעיף ד‬
‫אחר שהדליק‪ ,‬אומר‪ :‬הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים‬
‫ועל הנפלאות וכו'‪.‬‬
‫סעיף ה‬
‫יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני‪ ,‬ובליל ב' כשיוסיף נר‬
‫אחד סמוך לו יתחיל‪ 27‬ויברך על הנוסף‪ ,‬שהוא יותר שמאלי‪ ,‬כדי‬
‫להפנות לימין; וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשני נרות‬
‫הראשונות‪ ,‬יתחיל‪ 28‬בנוסף ובו יתחיל הברכה‪ ,‬ואח"כ יפנה לצד ימין‪ ,‬וכן‬
‫בכל לילה; נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס‪ ,‬שהרי‬
‫בתוספת הימים ניתוסף הנס‪.‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעז‬
‫סעיף ב‬
‫‪ 26‬ואם כן ברכת על הנסים לא קשורה להדלקה אלא לפרסום הנס‪ .‬לכן‪ ,‬הרואה נרות‬
‫יברך אף שאינו הדליק‬
‫‪ 27‬והיא הוכחה גלוייה שדעת השו"ע להדליק ולברך‪ .‬אלא שמרן השתמש במילה 'יתחיל‬
‫ויברך' ולא ידליק ויברך‪ .‬והוא פשוט‪ ,‬שכל עוד שהוא מתעסק במצווה נקרא עובר‬
‫לעשייתה‪ .‬ואם כן‪ ,‬לדעת השו"ע‪ ,‬יש להתחיל להדליק הנר הנוסף (אפילו בליל הראשון)‬
‫לברך הברכות‪ ,‬ולסיים ההדלקה ולומר הנרות הללו‪ .‬והוא באמת עובר לעשייתה‪ ,‬בשעת‬
‫עשייתןף וכן הוא בהלכות ציצית (ס' ח') יברך ויתעטף‪ ,‬וכך הבינו האחרונים עיין משנה‬
‫ברורה וחיי אדם‬

‫‪ 28‬ומה יתחיל נוסף אם לא להדליק את הנס‪ .‬ולכן מרן השתמש במילה להתחיל‪ ,‬להורות שיש להתחיל להדליק‬
‫הנר הנוסף ומיד לברך ''להדליק נר חנוכה'' להמשיך לייפות את הנר בעודו מתעסק מברך ''שעשה נסים''‬
‫ושהחיינו‪ ,‬שאינן ברכות עובר לעשייתן‪ ,‬ואחרי ההדלקה אומר 'הנרות הללו'‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫קטן שהגיע לחינוך‪ 29‬צריך להדליק‪[ .‬ובסוף סעיף ג' לסימן תרע"ה‪ ,‬כבר‬
‫מקן גילה דעתו‪ ,‬שקטן שהגיע לחינוך‪ ,‬מותר לו ולהדליק ולהוציא ידי‬
‫חובה]‬
‫וזה לשון האורחות חיים הלכות חנוכה אות י"ב‪:‬‬
‫והנשים נראה לומר שהן מדליקות ומברכות ומוציאות האנשים‪.‬אבל חרש שוטה וקטן‬
‫שהדליקן לא עשו כלום לפי שאינם מחיובים כלום‪ .‬וקטן שהגיע לחנוך כתב הר"י בר אבא‬
‫מארי ז"ל שמדליק כיון שהמצווה מדרבנן היא‪ :‬והבעל העטור ז"ל כתב‪ ,‬הגיע לחנוך ואיכא‬
‫מנהגא אזלינן בתר מנהגא‪:‬‬

‫משמע שקטן שהגיע לחינוך‪ ,‬מדליק‪ ,‬אף לספרדים‪ .‬ואין צורך שיהיה בית בפני עצמו‪,‬‬
‫אחרי שהבית בוודאי שייך לאביו ולכן פטור ע"י ברכת אביו‪ .‬ואם הוא בעל הבית [בגיל‬
‫הזה ?]‪ ,‬נמצא שהוא חייב להדליק‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אין זכר לדברי המשנה ברורה והכף החיים סופר בדברי האורחות חיים‪ ,‬הבית‬
‫יוסף והשו"ע‪ ,‬שלפי פשוטם של דברים‪ ,‬קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק אף שאין לו‬
‫בית בפני עצמו‪ .‬וכך הרגיש את הקושיה השו"ג‪ .‬ועוד שהמשנה ברורה מביא את המ"א‬
‫(שם)‪ .‬אמנם לשון המ"א הוא מכח סברא‪ ,‬שכותב ''אפשר''‪ .‬נמצא שמנהג הספרדים‬
‫אינו כפסק מרן השו"ע אלא כמנהג הספרדי הקדמון המובא ברמב"ם‪.‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעט‬
‫סעיף א‬
‫‪30‬‬
‫בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת‪ .‬הגה‪ :‬ומברך עליהם‬
‫כמו בחול‪ ,‬אע"פ שמדליקין בעוד ‪31‬היום גדול‪.‬‬

‫‪ 29‬אמנם‪ ,‬אינו דומה לס' תרע"א ס"ב‪ ,‬ששמה הדין שאין להרבות בנרות לשאר בני הבית‪ ,‬שייך לאלו שאימם‬
‫הגיעו לגיל חינוך‪ .‬ולכן‪ ,‬מרן פסק לכולם‪ .‬גם‪ ,‬בעיקרו של הדין‪ ,‬פסק מרן השו"ע שרק בעל הבית ידליק ויוציא‬
‫ידי חובת אשתו ובני הבית‪ ,‬בין שהגיעו לגיל חינוך בין שלא‪ .‬אולם לא אסר לקטן להדליק מדין חינוך‪ ,‬אלא‬
‫אדרבה‪ ,‬ידליק ויברך כדין התפילין ועוד‪ .‬אלא שאולי בשעת הדחק‪ ,‬אפשר לסמוך בדיעבד על קטן להדליק‬
‫ולהוציא ידי חובה כדברי מרן בס' תרפ"א ס"ב‪.‬‬

‫‪ 30‬משמע שמקבלים שבת עם ההדלקה ואם כן מרן השו"ע חשש לדעת בעל הלכות‬
‫גדולות‪ .‬ועוד חזון למועד בעז"ה‪.‬‬
‫‪ 31‬אולם‪ ,‬אי אפשר להדליק נר שבת קודם פלג המנחה‪ .‬ואם כן‪ ,‬יש הבדל בין עוד היום גדול לבין פלג המנחה‪.‬‬
‫וצ"ע‪.‬‬

‫‪04‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרפא‬
‫סעיף א‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫במוצאי שבת אין מבדילין בנר חנוכה‪ ,‬שאין נהנים לאורו ואין מברכין‬
‫על הנר עד שיאותו לאורו‪ .‬שיש להדליק לפני להבדיל‪ ,‬כי איך יבדיל בנר חנוכה‬
‫אם עוד לא הדליק חנוכה‪ .‬שהרי‪ ,‬אסור להנות מאורו‪ ,‬ואם אור נר חנוכה יותר נאה משל‬
‫נר הבדלה ש חשש שהמבדיל ההבדלה יהנה יותר מאור נר חנוכה משל נר ההבדלה‬
‫ונמצא נהנה מאור נר חנוכה ואסור‪ ,‬ולכן מוכרח מלשון השו"ע שיש קודם להדליק נר‬
‫חנוכה ואח"כ להבדיל‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא היה צריך לחכות שאור נר הבדלה יהיה יותר נאה‬
‫משל אור נר חנוכה‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫מדליקין נר חנוכה בבה"כ קודם ההבדלה‪ .‬הגה‪ :‬וכ"ש בביתו שמדליק ואח"כ‬
‫מבדיל‪ ,‬שהרי כבר הבדיל בבה"כ‪.‬‬
‫מלשון מרן נראה שיש להבדיל בבית ואח"כ מדליק נר חנוכה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬היה כותב‬
‫שבין בבה"כ בין בבית‪ ,‬מדליקן נר חנוכה קודם ההבדלה‪ .‬אולם‪ ,‬מיכוון שבסעיף הקודם‬
‫פוסק שאין מבדילין בנר חנוכה‪ ,‬ברור שיש להבדיל אחרי ההדלקה כמוסבר לעיל בסעיף‬
‫הקודם‪ .‬שהוא אינו צריך להבדיל בבית כלל אלא לבני ביתו ולכן ביאר הרמ"א‬

‫‪ 32‬המדייק בלשון השו"ע יראה שמרן משתמש בלשון יחיד‪ ,‬המדליק יברך‪ .‬אולם כל פעם שלשונו ברבים‪ ,‬הוא‬
‫פוסק לרבים‪ .‬ולכן‪ ,‬גם בסעיף הא' עוסק בהבדלה והדלקת נרות בבית הכנסת‪ ,‬ואינו פוסק ליחיד‪ .‬משמע‬
‫שהיחיד מותר לו להדליק או להביל קודם‪ .‬אמנם‪ ,‬הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת אינה מוציא ידי חובה‪ ,‬מה‬
‫שכן בהבדלה‪ ,‬למי שמתכוון‪ .‬ולכן‪ ,‬החוזר בביתו‪ ,‬וודאי ידליק קודם‪ ,‬מכיוון שיצא ידי חובת הבדלה בבית‬
‫הכנסת‪ .‬והוא כפסק הרמ"א בסעיף ב'‪.‬‬

‫‪ 33‬בענין מדרבנן ומדאורייתא‪ :‬פלוגתא היא אם חנוכה לא נחשב מדאורייתא ועל כן אנו מברכין אשר‬
‫קדשנו ''וציוונו''‪.‬‬
‫בעניין תדיר ולא תדיר‪ :‬אינו חל ליחיד המתפלל בביתו ולכן לית לן שמדילקין בבית‬
‫ועיין גם במצוות ביטול חמץ בתדיר ושאינו תדיר ליחיד(ס' תל"א ס"ב)‪ .‬וגם בקריאת המגילה במוצ"ש‬
‫קודם הבדלה‪( .‬ס' תרצ"ג ס"א בהג"ה‪ ,‬וידוע שבמקום שמרן השו"ע לא גילה דעתו לא בשו"ע ולא‬
‫בב"י‪ ,‬הולכים כהרמ"א‪ ,‬אם לא יש פוסקים ראשונים שעליהם הוא סומך‪.‬‬
‫ורשאי לו להדליק בנר חנוכה אחרי ההבדלה בבית‪ .‬אלא שבבי"הכנ צריך קודם חנוכה ואחרי הבדלה‬
‫(והיא תשובה למחמירים לא לעשות שום דבר קודם ההבדלה‪ ,‬דהיינו חולין אבל דבר מצווה וודאי‬
‫שמותר כפסק השו"ע להלן‪).‬‬
‫‪05‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרפג‬
‫סעיף א‬
‫כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל‪ .‬הגה‪ :‬וכל שמונת ימי חנוכה א"א תחנון‬
‫וצו"ץ ולמנצח וצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה‪.‬‬
‫והקושיה מפורסמת‪ :‬איך לברך על ההלל בימים שנקבעו מתורת מנהג מדרבנן‪ ,‬מה‬
‫שלא תקנו בראש חודש אלא לקרוא את ההלל בלי ברכה לדעת רמב"ם‪.‬‬

‫‪06‬‬

‫ְשם‬
‫ְחילּו‪ ,‬ב ֵּ‬
‫ְחימּו ּוד ִ‬
‫ְחימּו‪ּ ,‬ור ִ‬
‫ְחילּו ּור ִ‬
‫ְתיּה (ו"ה)‪ִ ,‬בד ִ‬
‫ּושכִינ ֵּ‬
‫ְשא ְברִי ְך הּוא (י"ה) ְ‬
‫ִחדָא קּוד ָ‬
‫ְליְי ַ‬
‫ִיהי נֹעַם‬
‫ְקיֵּם ִמ ְצוַת ַה ְדלָקַת נֵּרֹות ֲחנֻכָה כתקנת חז"ל‪ .‬ו ִ‬
‫ָאים ל ַ‬
‫ַחנּו ב ִ‬
‫ָאל‪ִ .‬הנֵּה ֲאנ ְ‬
‫ִשר ֵּ‬
‫כָל י ְ‬
‫ֲשה יָדֵּינּו כֹונְנֵּהּו‪:‬‬
‫ּומע ֵּ‬
‫ֲשה יָדֵּינּו כֹונְנָה עָלֵּינּו‪ַ .‬‬
‫ּומע ֵּ‬
‫לֹהינּו עָלֵּינּו‪ַ .‬‬
‫ֲאדֹנָי ֱא ֵּ‬

‫סדר הדלקת נרות בדרך הפשט‪.‬‬
‫יתחיל להדליק הנר בעודו מדליק מברך‪ .‬וכך משמע מדברי האר"י ז"ל בשער התפלה וז"ל מהרח"ו‬
‫ז"ל‪ :‬ונתחיל מברכה ראשונה‪ .‬בתחלה תכוין במלת להדליק {‪ }...‬ותכוין להמשיך ג' הוי"ות‬
‫האלו ע"י הדלקה זו‪ .‬משמע שיש למשוך ג' הויו"ת האלו בכוונת אמירה מילה להדליק בשעת‬
‫ההדלקה ממש‪.‬‬

‫בָּ רּוְך[מקור הברכה מאור אין סוף ברוך הוא המתפשט בכל העולם‪ ].‬אַ תָּ ה‬
‫ושלוחים] יהוה [אדון הכל] אֱֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָּ עֹולָּ ם אֲשֶ ר קִ ְּדשָּ נּו בְּ ִמ ְּצֹותָּ יו‬
‫חנֻכָּ ה‪. :‬‬
‫וְּ ִצּוָּנּו‪ְּ .‬להַ ְּד ִליק ֵנר של ֲ‬

‫[הוא לבדו ואין עוד אחר ולא על ידי אמצעים‪ ,‬משרתים‬

‫‪34‬‬

‫ומסיים הדלקה ותוך כדי מברך‪ ,‬והוא ממש עובר לעשייתן‪ .‬ומותר לכתחילה להתעסק במצווה אף‬
‫בזמן הברכה‪ ,‬כל עוד שזו אותה מצווה‪ ,‬רק יזהר לכוון היטב בשעת הברכה‪.‬‬

‫בָּ רּוְך אַ תָּ ה יהוה אֱֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָּ עֹולָּ ם שֶ עָּשָּ ה נִ ִסים‬
‫לַ אֲבֹותֵ ינּו בַ י ִָּמים הָּ הֵ ם בַ זְּ מַ ן הַ זֶה‪:‬‬

‫בליל ראשון מברך גם ברכה זו‬

‫בָּ רּוְך אַ תָּ ה יהוה אֱֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָּ עֹולָּ ם שֶ הֶ ֱחיָּינּו וְּ קִ יְּ מָּ נּו וְּ ִהגִיעָּנּו‬
‫לַ זְּמָּ ן הַ זֶה‪:‬‬

‫‪ 34‬אחרי שעיקר הנוסח להדליק נר מנוכה הוא לכוונת שם קדוש נח"ל‪ ,‬משמע שהאינו מכוון אינו צריך ללכת אחרי נוסח זה אלא נוסח‬
‫הפשט הנמצא בגמרא והוא להדליק נר של חנוכה‪ .‬אמנם‪ ,‬סברה זו אינה קיימת בדברי האר"י הקדוש זיע"א‪ ,‬ובין המכוון לבין האינו מכוון‬
‫צריך לחתום להדליק נר חנוכה‪ .‬והעיקר לבו לשמים‪ .‬ז"אב‬

‫‪07‬‬

‫הַ נֵרֹות הַ לָּ לּו אֲנּו מַ ְּדלִ יקִ ין עַ ל הַ נִסִ ים ועל הפורקן‬
‫ועל הגבורות וְּ עַל הַ ְּתשּועֹות‪ .‬וְּ עַל הַ נִפְּ לָּ אֹות‪ .‬ועל‬
‫הנחמות שֶ עָּשִ יתָּ לַ אֲבֹותֵ ינּו‪ .‬בַ י ִָּמים הָּ הֵ ם בַ זְּמַ ן הַ זֶה‪.‬‬
‫עַ ל יְּ ֵדי כ ֲהנֶיָך הַ קְּ דֹושִ ים‪ .‬וְּ כָּ ל שְּ מֹונַת יְּ מֵ י ֲחנֻכָּ ה‬
‫הַ נֵרֹות הַ לָּ לּו ק ֶֹדש הֵ ם‪ .‬וְּ אֵ ין לָּ נּו ְּרשּות לְּ ִהשְּ תַ מֵ ש‬
‫בָּ הֶ ם‪ .‬אֶ לָּ א לִ ְּראֹותָּ ם בִ לְּ בָּ ד כְּ ֵדי לְּ הֹודֹות לִ שְּ מֶ ָך‬
‫עַ ל נִ סֶ יָך וְּ עַל נִ פְּ לְּ אֹותֶ יָך וְּ עַל יְּשּועֹותֶ יָך‪ :‬ואומרים אח"כ מזמור‬
‫שיר חנוכת הבית כולו‪.‬‬

‫מנהג קדמון לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד אחרי הנרות הללו‪ ,‬כבר מובא במחזור‬
‫הספרדים הנקרא מחזור פאנו (איטליה) משנת רס"ג (‪ 3051‬למניינם)‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫במזמור‪ 36‬ארוממך יש בו ט"ו פסוקים‪ ,‬וצ"א תיבות‪ ,‬גי' הוי"ה אדנ"י‪ ,‬וי' הויות‪ ,‬הכוונה לחבר זו"ן ולחבר י"ה‪:‬‬

‫ֲרֹומ ְּמָך יהוה כִ י ִדלִ יתָּ נִ י‪ ,‬וְּ ל ֹא שִ מַ ְּחתָּ אֹיְּ בַ י‬
‫ִמזְּמֹור שִ יר ֲחנֻכַ ת הַ בַ יִ ת לְּ ָּדוִ ד‪ :‬א ִ‬
‫לִ י‪ :‬וע"ז‪ 37‬אמר דוד ארוממך ד' כי דילתני ולא שמחת אויבי לי (‪ )...‬שהוא דלת לכן אמר דוד עם היותי מהדלת אשר שם‬

‫מבקשים האויבים לאחוז עכ" ז לא שמחת אויבי לי לכן מדה כנגד מדה גם אני ארוממך וזהו ארוממך ד' כי דילתני ר"ל עם‬
‫ֵם הוי"ה הם י"ה לא מתפרשין לעלמין אבל ו"ה‬
‫היות שאני מהדלת לא שמחת אויבי לי‪ .‬והענין כי ב' אותיות ראשונות מש‬
‫הם כפי מעשה בני אדם לכן לפעמים מתפרשין והנה הה' כשמתפרשת מגרם העון מן הו' עליה נאמר נפלה לא תוסיף קום‬
‫בתולת ישראל ר"ל לא תוסיף לקום מאליה אבל תקום ע"י אחר היינו ע"י יסוד שיורד למטה ומעלה אותה וע"ז נאמר אקים‬
‫את סוכת דוד הנופלת וידוע כי וו' הם ב' ווי"ן א' בת"ת וא' ביסוד ויסוד הוא מעלה אותה ועליו נאמר כי שבע יפול צדיק וקם‬
‫כי היסוד הוא ששי ומלכות [שהיא מידת דוד ‪ .‬ז"אב] הוא שביעי א"כ שבע יפול צדיק ר"ל הצדיק שהוא יסוד נופל בז' סוד‬
‫מלכות ואין צריך לאחר להקימו אך הוא קם מעצמו‪ :‬יהוה אֱֹלהָּ י‪ ,‬שִ ּוַעְּ ִתי אֵ לֶ יָך ו ִַת ְּרפָּ אֵ נִ י‪ :‬יהוה‬

‫הֶ עֱלִ יתָּ ִמן שְּ אֹול‬

‫נַפְּ שִ י‪ ,‬העלית מן שאול נפשי‪ ,‬הוא סוד העלאת מ"נ מקליפות דעשיה‪ ,‬הנקרא שְאול דרגא‬

‫תתאה‪ ,‬ואין בעשיה אלא נפשות‪ ,‬וזהו נפשי‪ ,‬וכמעט כל המזמור מדבר ע"ד הנז'‪ִ :‬חיִ יתַ נִ י ִמי ְָּּר ִדי בֹור‪ :‬ז ְַּמרּו‬
‫ידיו‪ ,‬וְּ הֹודּו לְּ זֵכֶ ר קָּ ְּדשֹו‪ :‬כִ י ֶרגַע בְּ אַ פֹו הגהה נלע"ד רבי נתן שפירא ‪ -‬טוב לכוין‬
‫לַ י ֹדוָּד חֲסִ ָּ‬
‫ביחוד זה‪ ,‬כי רגע באפו‪ .‬דע‪ ,‬כי ג' אלה"ים‪ ,‬גי' נח"ר‪ .‬ועם ט"ו אותיות שבה‪ ,‬גי' רג"ע‪ .‬נמצא‪ ,‬כי ג"פ אלהי"ם הוא רגע‪ .‬וזהו‬
‫רמוז במלת באפו [שאלהים מידת הדין כידוע‪ .‬ז"אב]‪ .‬כי ב"א‪ ,‬הם ג'‪ .‬פ"ו‪ ,‬גי' אלהי"ם‪ .‬וג"פ פ"ו‪ ,‬גי' רגע‪ .‬רגע באפו‪ ,‬גי' הוי"ה‬
‫אלהי"נו הוי"ה‪ ,‬כוזו במוכסו כוז"ו‪ .‬עוד‪ ,‬כי רגע באפו חיים ברצונו‪ ,‬גי' שד"י במלואו‪ :‬חַ יִ ים בִ ְּרצֹונֹו‪ ,‬בָּ ע ֶֶרב‬
‫‪ 35‬כך שהמקור קודם השל"ה הקדוש ואף לפני האר"י ז"ל‪ .‬וכן בסידור רפ"ד (‪ )3051‬הנדפס בווניצ'יה‪ ,‬שעליו הסתמך האר"י ז"ל‬
‫ומוהרח"ו כדי להתפלל ולהעיר הערות‪ ,‬מובא שיש לומר את המזמור הזה לפני תפילת ערבית‪ ,‬אחרי הדלקת נרות‪ .‬ומרוב הסידורים‬
‫והמחזורים עתיקים הספרדים‪ ,‬עולה שהדלקת נרות היא לפני תפילת ערבית‪ ,‬ממש בשקיעה שהיא התחלת ירידת עיגול השמש‪ ,‬ואינו‬
‫צאת הכוכבים שאז היו מתפללים ערבית בציבור‪.‬‬
‫‪ 36‬פע"ח שער הזמירות פ"ב‬
‫‪ 37‬מחברת הקודש שער פורים‬

‫‪08‬‬

‫יָּלִ ין בֶ כִ י וְּ לַ בֹקֶ ר ִרנָּה בערב ילין בכי ולבקר רנה‪ ,‬גי' מטטרו"ן שר הפנים‪ַ :‬ואֲנִ י אָּ מַ ְּר ִתי בְּ שַ לְּ וִ י‪,‬‬
‫יִיתי‬
‫בַ ל אֶ מֹוט לְּ עֹולָּ ם‪ :‬יהוה בִ ְּרצֹונְּ ָך הֶ עֱמַ ְּדתָּ ה לְּ הַ ְּר ִרי עֹ ז‪ִ ,‬הסְּ תַ ְּרתָּ פָּ נֶיָך הָּ ִ‬
‫נִ בְּ הָּ ל‪ :‬אֵ לֶ יָך יהוה אֶ קְּ ָּרא‪ ,‬וְּ אֶ ל ֲא ֹדנָּי אֶ ְּתחַ נָּן‪ :‬מַ ה בֶ צַ ע בְּ ָּד ִמי בְּ ִר ְּד ִתי אֶ ל‬
‫ֲיֹודָך עָּפָּ ר ֲהיַגִ יד א ֲִמתֶ ָך‪ :‬שְּ מַ ע יהוה וְּ חָּ נֵנִ י‪ ,‬יהוה ֱהיֵה עֹ זֵר לִ י‪:‬‬
‫שָּ חַ ת‪ ,‬ה ְּ‬
‫הָּ פַ כְּ תָּ ִמסְּ פְּ ִדי לְּ מָּ חֹול לִ י‪ ,‬פִ תַ ְּחתָּ שַ קִ י‪ ,‬ו ְַּתאַ ז ְֵּרנִ י שִ ְּמחָּ ה‪ :‬לְּ מַ עַן יְּ זַמֶ ְּרָך כָּ בֹוד‬
‫אֹודךָּ ‪:‬‬
‫וְּ ל ֹא יִ דֹם‪ ,‬יהוה אֱֹלהַ י לְּ עֹולָּ ם ֶ‬

‫אֹו ֶד ָך‬

‫לדפוק בנחת על מצח הילדים באגרופו‪ ,‬וכמדומני שראיתי המנהג הזה מוזכר‬

‫יש שנוהגים במילה‬
‫בכתר שם טוב גאגין‪.‬‬
‫מ"מ‪ ,‬ההסבר פשוט והוא לזכר פטיש יהודה מכב"י‪ ,‬שפירוש מכבי ביוונית הוא פטיש‪ ,‬וגם על המצח כדי לרמוז‬
‫לילד שאנו מוחקים את עמלק שהוא שורש חילול ה' וכך עשו היוונים שהיו רושמים על מצח השור 'אלה‬
‫אלוקיך ישראל'‪ ,‬ואנו מוחקים במצח את גזירתם הרעה ומחזירים את הארת שם הוי"ה המאיר במצח כידוע‪.‬‬
‫והדברים עתיקים‪.‬‬

‫‪09‬‬

21


Aperçu du document ממעל לו.pdf - page 1/20

 
ממעל לו.pdf - page 2/20
ממעל לו.pdf - page 3/20
ממעל לו.pdf - page 4/20
ממעל לו.pdf - page 5/20
ממעל לו.pdf - page 6/20
 




Télécharger le fichier (PDF)




Sur le même sujet..





Ce fichier a été mis en ligne par un utilisateur du site. Identifiant unique du document: 00386485.
⚠️  Signaler un contenu illicite
Pour plus d'informations sur notre politique de lutte contre la diffusion illicite de contenus protégés par droit d'auteur, consultez notre page dédiée.