בחירי סגולה .pdf


À propos / Télécharger Aperçu
Nom original: בחירי סגולה.pdf
Titre: behire segoula 5775 metoukan
Auteur: RW

Ce document au format PDF 1.4 a été généré par PDFCreator Version 1.2.0 / GPL Ghostscript 9.0, et a été envoyé sur fichier-pdf.fr le 16/12/2015 à 13:58, depuis l'adresse IP 85.130.x.x. La présente page de téléchargement du fichier a été vue 845 fois.
Taille du document: 692 Ko (90 pages).
Confidentialité: fichier public


Aperçu du document


‫בחירי סגולה‬
‫קיצור תפילות והנהגות ראש השנה ע"פ‬

‫האר"י ז"ל הקדוש ומרן השו"ע זיע"א‬
‫ממקור הצדיק תלמיד מובהק להאר"י ז"ל ויורש מרן השו"ע‬
‫רבי חיים ויטאל זצוק"ל מספריו כתי"ק‬
‫והוספנו תפילות של ר"י בעש"ט זיע"א‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬

‫הנהגות ערב ראש השנה‬
‫סדר המקווה‬
‫אחות קטנה‬
‫תפילת ערבית‪ ,‬שחרית ומנחה ותפילת הפרנסה‬
‫קידוש וסדר סימנא מילתא‬
‫סדר תקיעות שופר‬
‫תפילת מוסף‬
‫סדר התשליך‬

‫רמת בית שמש‬
‫כ"ח אלול תשע"ד‬

‫ברכה והצלחה לרבני ואברכי הכולל‪ ,‬למסתעפים‬
‫ולכל עם ישראל הצופה לגאולה תכף‪.‬‬
‫לעילוי נשמת חבר משפחתי‬

‫גא'ק יעקב בן ג'רמאן שנקבר היום‬
‫בירושלים תובב"א‬
‫זית"א דכיא‬

‫הנהגות ערב ראש השנה‬
‫תענית ערב ראש השנה‬
‫שו"ע ס' תקפא ס"ב‬
‫נוהגים להתענות ערב ר"ה‪ .‬הגה‪ :‬והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה העשרה ימים‪ ,‬וכן‬
‫נכון לעשות‪ .‬וכל אלו התעניות אין צריכין להשלים‪ ,‬ואין קורין בהם ויחל‪ ,‬אפילו ערב‬
‫ראש השנה‪ ,‬וע"ל סי' תקס"ב סעיף ב'‪ ,‬ואם חל ברית מילה בערב ר"ה‪ ,‬יכולים לאכול‪.‬‬
‫ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר משום חקות העמים הנוהגים‬
‫להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו‪.‬‬
‫הרבו הראשונים למצוא סמך למנהג הזה ומ"מ‪ ,‬לכולי עלמא אין זו מדינא אלא מנהג‪,‬‬
‫אף שמוזכר בירושלמי שהגדולים )לדעת הרד"א אלו יחידים( אלו שמתענים‪ ,‬משמע‬
‫לא המון העם‪ .‬בפרי עץ חיים מובא בהקדמה ש "נוהגין להתענות ערב ראש השנה‪,‬‬
‫ומתקבצת עדה קדושה של ת"ח‪ ,‬להתרת נדרים‪".‬‬
‫והאחרונים ]מ"א‪ ,‬הלבוש‪ ,‬מט"א[ הסכימו שאין להשלים שלא יכנס ליום טוב כשהוא‬
‫מעונה‪.‬‬
‫אף‪ ,‬שרבי אברהם אזולאי זצ"ל ]בהגהותיו על הלבוש[ שהכיר את רבינו רבי חיים‬
‫וויטאל זיע"א אינו מביא שום רמז ע"פ הסוד‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬מתנגד למנהג הזה‪ ,‬אחרי שערב‬
‫ראש השנה הוא ערב יום טוב‪ ,‬וככל ערבי יום טוב‪ ,‬אין להתענות‪ ,‬מ"מ‪ ,‬כבר הביא‬
‫מוהרח"ו זיע"א שיש מצוה להתענות בחודש אלול‪ ,‬ובעיקר מי שרוצה להשיג איזו‬
‫השגה‪ ,‬אף שאינו מדובר דווקא בערב ראש השנה‪.‬‬
‫ומנסיון אנשי מעשה‪ ,‬המתענה בערב ראש השנה תפילתו מקובלת‪ ,‬כל עוד שאינו‬
‫חוטא באותו יום‪.‬‬

‫בענין השינה בראש השנה‪:‬‬
‫נלע"ד )דברי מוהרח"ו בשער התפלה( ששמעתי ממורי ז"ל שאין ליישן ביום ראש‬
‫השנה )‪ (...‬ולכן אין ראוי ליישן ביום ר"ה‪ .‬האמנם נלע"ד כי שמעתי גם כן ממורי ז"ל‬
‫שאין זה אלא עד חצי היום‪ ,‬ומאד ואילך יכולין ]משמע מלשון רבים‪ ,‬שכל אדם ולא רק מפורסמים‬
‫במעשהם‪ .‬זית"א[ליישן כי כבר נתעורר זעיר אפין על ידי התקיעות דמיושב ובמוסף‪.‬‬
‫ואני זוכר שראיתי למורי ז"ל שאחר חצי היום שכב על מיטתו ויישן‪ .‬עכ"ל מוהרח"ו‬
‫ז"ל‪.‬‬

‫סדר המקווה‬
‫לשון שער התפלה כתי"ק למוהרח"ו ז"ל‪:‬‬
‫ענין הטבילה בערבי ימים טובים כמו בערבי שבתות כי כך אמרו‬
‫רז"ל ‪:‬חייב אדם לטהר עצמו ברגל)‪ (...‬לרמוז כי צריך לטבול פעם‬
‫ראשונה להפשיט מעל נפשו בגדי קליפות החול ‪,‬וטבילה שנית יכוין‬
‫להמשיך עליו קדושת הרגל שהוא סוד שם יהו"ה במילוי יודי"ן‬
‫)יו"ד ה"י וי"ו ה"י (העולה ע"ב ושם אהי"ה במילוי יודי"ן‬
‫)אל"ף ה"י יו"ד ה"י ( העולה קס"א ושניהם בגמטריא רג"ל‪.‬‬
‫גם תכוין בענין הטבילה כי בחינת המקוה היא שם אהי"ה דמילוי‬
‫ההי"ן ) אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה (העולה‬
‫בגמט 'מקו"ה ‪.‬עכ"ל‪.‬‬

‫מקו'ה‬
‫גמט' אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה‬
‫טבילה ראשונה ‪:‬להפשיט מעל נפשו בגדי קליפות החול‬
‫טבילה שנית ‪:‬להמשיך עליו קדושת הרג"ל‬

‫רג"ל‬

‫גמט'‬

‫יו"ד ה"י וי"ו ה"י‬
‫אל"ף ה"י יו"ד ה"י‬

‫להמתיק ולבטל גזרות רעות וקשות‬

‫מרבי ישראל בעל שם טוב זיע"א‬
‫לשלב שם התעוררות הגבורות שבספירה 'בינה'‬
‫בשם אהי"ה דההין עם שם מקור הגבורות שהוא‬
‫אגל"א ]ר"ת א'תה ג'יבור ל'עולם א'דנ‪-‬י[ ‪:‬‬
‫אל"ף א ה"ה ג יו"ד ל ה"ה א‬
‫והוא גם כן שם אל"ד ]אגל"א[ עם שם אהי"ה‬
‫הפשוט‬
‫אאﬣליד"ﬣ‬

‫אחות קטנה‬
‫אחות קטנה עם פירוש כמוהר"ר אברהם אלנאקר‬
‫מטוניס )בן דורו ועמיתו של החיד"א זצוק"ל(‪.‬‬

‫ﬡחוֹ ת ְקטַ ּנָﬣ‬
‫ָ‬

‫היא כנסת ישראל‪ ,‬ונקראת קטנה‪ ,‬שנתעמטה בגלות‪ ,‬ויש‬

‫שמפרשים שהמלאכים אומרים יש אומה אחת שאין לה ארץ וזכותה ארורה‪ .‬ופירש רש"י‬
‫הקטנה שמקטנת עצמה רוצה להתחבר לדודה )ה' – אני לדודי ודודי לי( ובו תידבק‪.‬‬

‫ְּת ִפלּ וֹ ֶתיהָ עוֹ ְרכָ ה‬

‫דבק לתפילותיה‪.‬‬

‫וְ עוֹ נָה ְּת ִהלּ וֹ ֶתיהָ ֵאל‬

‫שנָה‬
‫נָא ְרפָ א נָא לְ מַ חֲ לוֹ ֶתיהָ למכאוביה‪ִּ .‬ת ְכלֶ ה ׁ ָ‬

‫שבעת ובעונה‬

‫משה‪ ,‬ומכאן ואילך‪ ,‬תחל שנה מבורכת‪ ,‬שמטעם זה אין קוראים אותה )הפיוט‬
‫הזאת‪ ,‬העריב ִש ָ‬
‫אחות קטנה( בליל ב' שראש חודש תשרי אינו אלא יום אחד )היום הראשון ולכן ראוי שמזל‬
‫עם ישראל יעלה מעלה מעלה‪ ,‬ולכן שרים אחות קטנה‪ .‬ז"אב( ודוק‪ .‬והיינו טעמא שקורין‬
‫קללות שבתורה כוהנים )ספר ויקרא(‪ ,‬לפני עצרת )חג שבועות( שהוא ראש השנה לפירות‬
‫האילן‪ ,‬ושל )אלו הקללות( שבמשנה תורה )ספר דברים( קודם ראש השנה‪) .‬מס' מגילה ל"ה(‪.‬‬

‫וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫בנֹעַ ﬦ ִמ ִּלים לְ ָך ִּת ְק ָר ֶאה קוראה‪ .‬וְ ִׁשיר וְ ִהלּ וּלִ ים ִּכי‬
‫ְּ‬
‫ָאה עַ ד מָ ה ַת ְעלִ ים עֵ ינְ ָך וְ ִת ְר ֶאה ז ִָרים אוֹ ְכלִ ים‬
‫לְ ָך נ ֶ‬
‫שנָה וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫ַנחֲלוֹ ֶתיהָ ִּת ְכלֶ ה ׁ ָ‬
‫ְﬧעֵ ה ֶאת צֹאנְ ָך אֲ ָריוֹ ת‬
‫מ ִרים ָער ּו‬
‫ּשפ ְֹך חֲרוֹ נְ ָך ְּבאוֹ ְ‬
‫ולזרותם בארצות‪ .‬ו ְׁ‬

‫אומות העולם שנדמו לאריה‪ .‬זָר ּו פזרו‪ ,‬כ‪-‬מי‬
‫עד היסוד‪ ,‬והוא לשון גלוי‬

‫)גלות( וחרבן‪ .‬וְ כַ ּנַת‬
‫ימינך‪ .‬יְ ִמינְ ָך ּ ָפ ְרצ ּו‬

‫היא כנסת ישראל המבוסמת )בושם( ומיושבת על כנה אשר נטעה‬

‫מן‪ :‬ופורץ גדר )קהלת י'(‪ .‬וְ ָאר ּו‬

‫)שיר השירים(‪ .‬לֹא ִה ְׁש ִאיר ּו עוֹ לְ לוֹ ֶתיהָ‬

‫ולקטו כמו אריתי מורי‬

‫הלקט שאחר הבציר כמו הלא‬

‫ישאירו עוללות‪ ,‬ורמז על גלות ישראל ויהודה אהלה ואהליבה‪.‬‬

‫שנָה‬
‫ִּת ְכלֶ ה ׁ ָ‬

‫וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫מָ ָﬨי ּ ַתעֲלֶ ה ִּב ְּת ָך קהלתך‪ ,‬כמו בית יהודה‪ִ .‬מ ּבוֹ ר‬
‫שלחתי אסיריך מבור‪) .‬זכריה ט'(‬

‫ו ִּמ ּ ֵבית ּ ֶכלֶ א‬

‫הגלות‪ ,‬כענין שנאמר‬

‫סוהר‪) .‬אסור בבית כלא‪ .‬ז"אב(‬

‫את ָך ְּכגִ ּבוֹ ר לְ הָ ֵתם‬
‫ע ּ ָֻל ּה ִּת ְׁש ּבֹר וְ ַת ְפלִ יא פֶ לֶ א ְּבצֵ ְ‬
‫שנָה‬
‫וְ כַ ּ ֵלה ְמכַ לוֹ ֶתיהָ שכלוה בגזירות ושמדות ואין שלום‪ִּ .‬ת ְכלֶ ה ׁ ָ‬
‫וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫יﬥ ּה ָק ְבע ּו ממונה גזלו‪ ,‬מן קבענוך המעשר )מלאכי ג'( הַ גּ וֹ י ּ ֻכלּ וֹ‬
‫חֵ ָ‬
‫יש לוֹ וְ לִ ּ ָב ּה ָק ְרע ּו ו ְּבכָ ל זֹאת‬
‫ש ְבע ּו וּבָ זְז ּו ִא ׁ‬
‫וְ טוּבָ ּה ָ ׂ‬
‫לֹא ִמ ְּמ ָך דבק למעגלותיה‪ ,‬פירוש שלא נטתה בדרכיה מעבודתך‪ .‬נָע ּו‬
‫שנָה וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫מַ ְע ְּגלוֹ ֶתיהָ ִּת ְכלֶ ה ׁ ָ‬
‫שבַ ת בוטל‪ .‬וְ חֶ ְׁש ָק ּה ּ ַתגְ ִּביר‬
‫ְז ִמ ָיר ּה מפיק בה"א – זמיר שלה‪ָ ׁ .‬‬
‫לַ ְח ּפֹץ ִק ְרבַ ת עד שתחפץ להתקרב לדודה‪ .‬דּ וֹ ָד ּה וְ ַתע ֲִביר‬
‫ִמ ּ ֵלב דַּ אֲ בַ ת נ ְַפ ׁ ָ‬
‫ש ּה וְ ָת ִסיר ותפנה לבקש וכו' כמו‪ :‬ולא אבה )לא‬
‫היה חשק‪/‬רצון‪ .‬ז"אב( דוד להסיר אליו את ארון ה'‪) .‬שמואל ב' ו'( לְ בַ ֵּק ׁש‬

‫ַאהֲבַ ת ְּכלוּלוֹ ֶתיהָ על שם שנאמר אהבת כלולתיך וכו'‪ִּ .‬ת ְכלֶ ה‬
‫שנָה וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫ָׁ‬
‫ﬣ נחה אותה‪ְּ .‬בנַחַ ת לִ נְ וֵה ִר ְבצָ ּה ַרב נִ ְזנַחַ ת‬
‫נְ חֵ ָ‬
‫נתרחקה‪ִ .‬מדּ וֹ ד חֶ ְפצָ ּה וְ ִהיא ְכפוֹ ַרחַ ת‬
‫עָ לְ ָתה נ ִּצ ָּה‬

‫זמן רב‬

‫כשהוציאה פרחים‪.‬‬

‫פתח הסמדר ועודו בוסר‪ ,‬ואפשר שרמז לבית ראשון ובית‬

‫שני‪ .‬לֹא ִה ְב ִׁשיל ּו ַא ְׁש ְּכלוֹ ֶתיהָ‬

‫לא הגיע זמנה ליגאל כמ"ש במס'‬

‫שנָה וְ ִקלְ לוֹ ֶתיהָ ‪:‬‬
‫חולין צ"ד‪ ,‬לסברת רבי ירמיה בר אבא‪ִּ .‬ת ְכלֶ ה ׁ ָ‬
‫ִחזְק ּו וְ גִ יל ּו ִּכי ׁשֹד בזה )לבזות( ושלל‪ּ .‬גָמַ ר לְ צוּר הוֹ ִחיל ּו‬
‫שמַ ר לָ כֶ ם וְ ַתעֲל ּו לְ ִציּוֹ ן וְ ָאמַ ר סֹלּ ּו‬
‫לשון תקווה‪ְּ .‬ב ִריתוֹ ׁ ָ‬
‫סֹלּ ּו הרימו מכשול מן הדרך‪ְ .‬מ ִסלּ וֹ ֶתיהָ דרכי ציון‪ָ ּ .‬תחֵ ל לשון‬
‫תחילה כמו תחל לזנות לדעת המפרשים שמראשית השנה תהיה מבורכת‬
‫יﬣ ‪:‬‬
‫שנָה ו ִּב ְרכוֹ ֶת ָ‬
‫ה'‪ָ ׁ .‬‬

‫תפילת ערבית‪ ,‬שחרית‬
‫ומנחה‬
‫ותפילת הפרנסה‬

‫יאהדונהי‬

‫יהוה‬
‫שפָ ַתי‬
‫ﬡﬢנָי היא המלכות‪ׂ ְ ,‬‬
‫ֲ‬
‫פי שהיא המלכות‬
‫ִּת ְפ ּ ָתח‪ .‬וע"י פתיחת השפתים אלו משפיעים בעולם הבריאה ואז ּו ִ‬
‫ַגיד תגיד ותמשיך תהלתך מן האצילות לבריאה ועי"ז תוכל הבריאה לעלות אל עולם‬
‫הנקרא פה‪ ,‬י ִּ‬
‫האצילות ְּת ִה ּ ָל ֶתך‪ָ:‬‬
‫הם הנצח והוד הנפתחים ע"י הת"ת הנרמז במלת תפתח‬

‫וצריך לכוין שנפשותינו ורוחינו ונשמותינו עולים יחד ומצטרפי' עם זו"ן בני או"א הנז' בברוך אתה ה' כנז'‬

‫תכרע גופך בלבד ותכוין להוריד ו' לגבי ה' כנגד הברכיים ו"ה ּ ָבר ּו ְך‬
‫‪1‬‬

‫צריך לכרוע עתה הראש י"ה‬

‫]‪úåéúåà á"éå ô"â é"ä å"éå é"ä ã"åé é"ò äøåáâ 'èîâ àåäù å"éøä ÷éúîäì á"é å"éø 'èîâ ê"åøá‬‬

‫‪ַ [ã"åé ï"åð ú"ìã ó"ìà êë é"ðãà íù éåìîã‬א ּ ָתה‬

‫‪1‬‬

‫הנה עתה צריך לזקוף ב' זקיפות והם‪ :‬הראשונה‬

‫ולא לכרוע את הברכיים אלא לכרוע את גופו בשתיים עד שראשו יגיע לגבול הברכיים‪.‬‬

‫זקיפת הגוף ה"ו ]‪,['éå 'ø àåä 'ä úåàù ,å"éø úåéúåà àåäù‬הב' זקיפת הראש ה"י‬

‫הוָ ﬣ‬
‫יְ ֹ‬

‫יאהדונהי ועתה צריכין לכוין למסור עתה ג"כ עצמינו למיתה על קדוש ה' ע"ד מ"ש ביחוד ק"ש‬
‫וזה נרמז באומרו אלקינו ואלקי אבותינו כי אנו מוסרים נפשינו עליו לסיבת היותינו מאמינים כי הוא‬

‫אלקינו מיוחד אלינו ואנחנו עבדיו וברואיו מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו ית' אֱ להֵ ינ ּו‬
‫בותינ ּו אֱ להֵ י אב לאבהן ַא ְב ָרהָ ם ‪ .‬אֱ להֵ י‬
‫וֵאלהֵ י אֲ ֵ‬
‫גָדול כנגד אברהם בחינת ח'סד‬
‫יִ ְצחָ ק וֵאלהֵ י ַיעֲקב‬
‫‪ .‬הָ ֵאל הַ ּ‬
‫ורא כנגד יעקב בחינת ת'פארת ונעשה‬
‫ונעשה ח'כמה הַ ִּג ּבור כנגד יצחק בחינת ג'בורה ונעשה ב'ינה וְ הַ נּ ָ‬
‫אל עֶ לְ יון‪ .‬גּ ומֵ ל מלשון ויגמול שקדים פי' מוציא וממציא ומגדל ומתקן את נ'צח ה'וד דז"א‬
‫ד'עת‪ֵ .‬‬
‫טובים‪ .‬קונֵה גם הוא קונה הכל רצה לומר‪ ,‬קונה‬
‫ִ‬
‫ונעשים עתה שניהם חסדים טובים חֲסָ ִדים‬
‫ומתקן את הי'סוד דז"א הנקרא כל הַ ּכל וְ זוכֵ ר חַ ְס ֵדי ָאבות‪ּ .‬ומֵ ִביא‬
‫ואל יסוד דנוק' שכל לשון גאולה הוא ביסוד הנה הוא ביסוד הנקבה כנז' לִ ְבנֵי ְבנֵיהֶ ם לְ מַ עַ ן‬
‫גּ ֵ‬
‫שמו באומרך באהבה תכווין למסור עצמך על קידוש ה' ולקבל עליך ד' מיתות בית דין‬
‫ְׁ‬
‫אהֲבָ ה פירוש‪ :‬כי בהיותינו עתה בברכת אבות שהיא ספירה החסד כנודע נמצא שכל זה‬
‫כנזכר לעיל בק"ש‪ְּ .‬ב ַ‬
‫)חסד(‬

‫)גבורה(‬

‫)תפארת(‬

‫‪2‬‬

‫התיקון נעשה ע"י החסד הנקרא אהב' בסוד ואהבת חסד ‪:‬‬
‫שו"ע ס' תקפב ס"ה אם לא אמר זכרנו‪ ,‬ומי כמוך‪ ,‬אין מחזירין אותו‪ .‬הגה‪ :‬אפילו לא עקר‬
‫רגליו עדיין‪ ,‬רק שסיים אותה ברכה והוא הדין אם לא אמר‪ :‬וכתוב‪ ,‬ובספר‪ ,‬נמי דינא הכי‬
‫)טור(‪.‬‬
‫והכוונה הוא כמו שהמלך העליון חפץ בחיים ומושך משם משך החיים לצורך עצמו כך ימשיך משם‬
‫חיים לנשמתינו ויתגלה חסד ביסוד שמשם נשמתינו להמשיך לנו משם חיים וזהו זכרנו לחיים מלך חפץ‬
‫בחיים וכל זה בסוד הנשמות אשר בנו ואח"כ אנו מתפללים להמשיך משם חיים לגופינו בסוד הכתיב' שהיא בינה‬
‫גופא דחכמה עילאה‪ .‬וזהו ענין הכתי' התעבות הדברים כדמיו' הכתי' להחיות הנפשות בגויתינו וגם זה יהיה ע"י‬
‫היסוד הנק' ספר החיים כנודע אלא שזה בסוד פנימיות לחיי הנשמות וזהו בסוד חיצוניותו להחיות הגוף‬
‫והנה חיות הנשמה נמשך מחכמה לבינה היורד לחסד ומתגלה ביסוד וחיו' הגו' נמשך מבינה ויורד לחסד ומתגלה ג"כ ביסוד ומפני‬
‫שחיות הגוף נמשך מבינה אנו אומרים למענך אלקים חיים שהיא בינה כנודע‪:‬‬

‫ז ְָכ ֵרנ ּו לְ חַ יִים‪.‬‬

‫ואנו מתפללים לשי"ת שיהיה מתגלה חסד עליון לא לצורך נשמות‬
‫כדרך הזווג אלא לצורך חיים כדרך זווג חכמה ובינה לצורך המלאכים שהוא לצורך לתת להם חיים‬

‫נצחיים לבד‪ .‬ולפי' נק' חו"ב חיים כי מהם תוצאות חיים למלך ונקרא חיי המלך כנז' וזהו מֶ לֶ ְך‬

‫‪2‬‬

‫שהוא נ'צח‪-‬ה'וד‪-‬י'סוד דדכורא )בחינה זכר דזעיר אנפין( ראשי תיבות נה"י‪.‬‬

‫חָ פֵ ץ ּ ַבחַ יִים‪ָ ּ .‬כ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר חַ יִים‪ .‬לְ מַ ֲענ ְָך‬
‫להים חַ יִים‪:‬‬
‫אֱ ִ‬
‫ותיקנו להוסיף בברכת מגן זכרנו כי בחיים נופל לשון זכירה וכו'‪ .‬פירוש תיקנו בברכת מגן זכרנו לחיים‬
‫מפני שבחיים נופל לשון זכירה וכתיב זכירה באברהם והוי כאילו כתוב באברהם חיים ובראש השנה אנו‬
‫צריכין להתפלל על החיים לפיכך בברכת מגן שהיא ברכת אברהם תיקנו להתפלל על החיים במלת‬
‫זכירה ולכן אנו אומרים זכרנו לחיים‪ (...) :‬ומ"ש כי בחיים נופל לשון זכירה דכתיב )יחזקאל יח כז( ובשוב‬
‫רשע מרשעתו וגו' את נפשו יחיה‪ .‬ומשום הכי מייתי מקרא בו שוב רשע מרשעתו דהוי כאילו כתיב ביה‬
‫תזכרנה לו צדקותיו וכתיב ביה את נפשו יחיה ובספר מוגה מצאתי שהיה כתוב מקרא דכל פשעיו אשר‬
‫עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה‪ :‬מרן בית יוסף ס' תקפ"ב ‪.‬‬

‫מושיעַ‬
‫מֶ לֶ ְך עוזֵר ּו ִׁ‬
‫תה זקיפת גוף כנגד ה"ו וזקיפת ראש כנגד ה"י‬
‫ו"ה ּ ָבר ּו ְך כריעת ראש כנגד י"ה ַא ּ ָ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי ָמגֵן כי על ידו ומסודו יורדים הברכות למטה ַא ְב ָרהָ ם‪:‬‬
‫יְ ֹ‬
‫בכח החסד הנקרא ישועות‬

‫ּו ָמגֵן שהוא החסד‪:‬‬

‫כריעת גוף כנגד‬

‫הושיעַ ‪:‬‬
‫ִׁ‬
‫ַא' ּ ָתה ִּג' ּבור לְ 'עולָ ם אֲ 'דנָי‪ְ .‬מחַ ּיֶה מֵ ִתים ַא ּ ָתה‪ַ .‬רב לְ‬

‫מוריד הַ ּ ָטל‪:‬‬
‫ִ‬
‫ח ִמים ַר ִּבים‪.‬‬
‫ְמכַ לְ ּ ֵכל חַ יים ְּבחֶ סֶ ד‪ְ .‬מחַ ּיֶה מֵ ִתים ְּב ַר ֲ‬
‫נופלִ ים וְ רופֵ א חולִ ים‪ּ .‬ומַ ִּתיר אֲ ס ּו ִרים‪.‬‬
‫ְ‬
‫סומֵ ְך‬
‫ָ‬
‫מוך ּ ַבעַ ל‬
‫ישנֵי עָ פָ ר‪ִ .4‬מי כָ‬
‫ּו ְמ ַק ּיֵם אֱ מ ּונָתו‪ 3‬לִ ׁ ֵ‬
‫ְּגב ּורות‪ּ 5‬ו ִמי דומֶ ה לָ ְך‪ .‬מֶ לֶ ְך מֵ ִמית ּו ְמחַ ּיֶה‬
‫ּומַ ְצ ִמיחַ יְ ׁש ּועָ ה‪:‬‬

‫‪3‬‬

‫אמונת תחיית המתים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אלו שמתו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫עיין פרק א' דמס' תענית – ברכת תחיית המתים סמוכה לגבורות גשמים‪.‬‬

‫בתפלות שחרית ומנחה וערבית תאמר אב הרחמן ובתפלת מוסף תאמר אב הרחמים‬
‫וגם זה נוהג בתפי' יוה"כ עוד שמעתי מפי מגידי אמת מן החברים שלנו שאמר להם‬
‫מוז"ל שגם במנחה של יום שבת יאמר אב הרחמים והדבר מבואר כי במנחה דשבת יש‬
‫עליה דומיא דתפלת המוסף והוא פשוט‪ .‬גם מצאתי כתוב במחזור של מורי זלה"ה‬
‫שעשה הגהה כי גם בתפלת נעילה ביוה"כ יאמר אב הרחמים כמו במוסף וכן שמעתי‬
‫מפיו‪ 6‬כשהיה מתפלל‪:‬‬
‫והנה נוסח זה של מי כמוך אב הרחמן כו' יש בו ח' תיבות והם כנגד הארת ח' תיקוני דיקנא דכהנא רבא‬
‫אשר כנגדם הם ח' בגדי כהונה אל הכה"ג ביוה"כ )‪ .(...‬ודע כי בכל י' ימי תשובה צ"ל אב הרחמן שהוא‬
‫בז"א אבל בתפלות המוספין דר"ה ויוה"כ ושבת שבנתים צ"ל אב הרחמים‬

‫ומ"ש מי כמוך יש בו שמנה תיבות כנגד ויזכור כי בשר המה‪ .‬נראה שהוא סובר דהאי קרא שייך למי‬
‫כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ]לחיים[ ברחמים כלומר מפני שזוכר כי יצוריו בשר המה ובטבע הם‬
‫חוטאים לפיכך מרחם עליהם‪ :‬בית יוסף‪.‬‬
‫וכוונה ברכה זאת היא לפי שביום ראש השנה אז הוא דין גלגול הנשמות לחזור לעולם‪ ,‬לכן נזכר בברכת‬
‫תחיית המתים‪.‬‬

‫ָ‬
‫מוך ָאב הָ ַר ְח ָמן זוכֵ ר יְ צ ּו ָריו‬
‫ִמי‪ 7‬כָ‬
‫ח ִמים לְ חַ יים להחיות בגלגול‪:‬‬
‫כי לא נפקד כהיום הזה ְּב ַר ֲ‬
‫וְ נֶאֱ ָמן שאנו מאמינים‪ 9‬בתחיית אמתים שהיא דוגמת גלגול נשמות כי הכל אחד ַא ּ ָתה‬
‫‪10‬‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי להסיר‬
‫לְ הַ חֲיות מֵ ִתים‪ָ ּ :‬בר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫הכעס יכוין יו"ד ה"י וא"ו ה"י יֱהׂו‪ִ -‬ה )ניקוד אלהים( ְמחַ ּיֶה הַ ּ ֵמ ִתים‪:‬‬
‫הם הנשמות‪ 8‬שהם יצורי קדם‬

‫‪6‬‬

‫ובהיותה תפילת לחש‪ ,‬משמע שהאר"י הקדוש היה חזן‬
‫‪7‬‬
‫ואנו קוראי' אותם אב הרחמן למתקם בסוד רחמים וגם אב הרחמים הנז' בתפלת המוספין כנז' גם הם בחשבון אב‬
‫הרחמן‪ .‬ואמנם כונת ברכה זו היא כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז וזמ"ש זוכר יצוריו‬
‫ברחמים לחיים ולא אמר זוכר אותנו ע"ד מ"ש זכרנו לחיים אלא זוכר יצוריו הם הנשמות הנז' שזוכר אותם ברחמיו‬
‫ית' להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם בגלגול‪ .‬וזמ"ש בתפלת המוסף בזכרונות אתה זוכר מעשה עולם‬
‫ופוקד כל יצורי קדם וכו' מי לא נפקד כיום הזה כו' והנה ע"י גלגול הנשמות האלו שחוזרים לחיות בעוה"ז בסוד‬
‫הגלגול מזה ג"כ נתאמת אצלנו כי גם יהיה תחית המתים אל הגופים לעת"ל וזמ"ש אחריו ונאמן אתה להחיות מתים‬
‫בגוף ונפש כי בראותנו אותך זוכר יצוריך ברחמים‪ .‬לחיים שתחזור הנשמה בגלגול מזה נודע כי נאמן אתה להחיות‬
‫מתים בגוף ונפש‪ .‬וגם לסיבה זו נתקן תיקון מי כמוך וכו' בברכת תחית המתים כי כולו דוגמא א'‪ .‬גם ר"ת ברחמים‬
‫לחיים הם ל"ב נתי' גם ר"ת יצוריו ברחמים לחיים הוא שם בן מ"ב שהוא בחי' גבו' מעין ברכה זו הנק' גבו'‪ .‬גם ר"ת‬
‫זוכר יצוריו ברחמים לחיים הם מ"ט והם מ"ט שערי בינה‪ :‬ע"ד‪ .‬ואומרים ברחמים לחיים ככתוב בכתי"ק למוהרח"ו‪.‬‬
‫ז"אב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ע"פ כנף רננים למוהר"א אזולאי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ע"פ כנף רננים למוהר"א אזולאי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קיצור לרי"ץ דל"ח‪.‬‬

‫תפילת שחרית ומנחה בחזרת העמידה ‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫תחלה תכוין לקיים מצות עשה א' שנצטוינו בפסוק 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' ופרשוהו‬
‫בזוהר פ' אמור בר"מ שנתחייבנו לקדש שמו יתברך בסוד קדושת נקדישך ונעריצך‪.‬‬
‫וז"ש 'בתוך בני ישראל'‪ ,‬רמז בזה שצריך האדם לכוין כי בהמשיכו הקדושה העליונה‬
‫אליו יתברך שתמשך עליו בחינת הקדושה ההיא ג"כ‪ ,‬ויתקדש האדם מקדושתו יתברך‪,‬‬
‫וזהו 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' שהם יתקדשו והוא יתקדש עמהם בתוכם‪ ,‬וזש"ה‬
‫'והתקדשתם והייתם קדושים' כנז' בר"מ‪.‬‬
‫ובהגיע הש"ץ אל נקדישך וכו' צריך האדם לחזור ולפסוע ג' פסיעות לפניו במקום שהיה‬
‫עומד בהיותו מתפלל בלחש ויסתום עיניו בכונה גמורה‪.‬‬
‫גם תזהר בתכלית הזהירות לכוין הרגלים בעת הקדושה של נקדישך בסוד 'ורגליהם רגל‬
‫ישרה'‪ ,‬ירמוז ששני הרגלים יהיו כדמות רגל אחד בלבד‪.‬‬
‫גם צריך שתאמר עם הש"ץ כל סדר הקדושה‪ ,‬מלה במלה מן נקדישך ונעריצך עד סיום‬
‫כל הקדושה כולה‪ ,‬ואמנם ב' תיבות של נקדישך ונעריצך צריך שתאמר אותם בקול רם‪,‬‬
‫ושאר התיבות עד עניית קק"ק תאמר אותם בלחש עם השליח ציבור‪ .‬והנה ענין הנז'‬
‫שהוא לומר נקדישך ונעריצך בקול רם בלבד והשאר בלחש‪ ,‬זה נזכר בתוספתא דמסכת‬
‫פאה‪.‬‬

‫קד ׁש‬
‫ש ְרפֵ י ֶ‬
‫שיחַ סוד ַׂ‬
‫יש ְך וְ ַנע ֲִריצָ ְך‪ְּ .‬כנועַ ם ִ ׂ‬
‫נ ְַקדִּ ׁ ָ‬
‫יאך‪ְ.‬‬
‫ָ‬
‫שה‪ .‬וְ כֵ ן ּ ָכתוּב עַ ל יַד נְ ִב ָ‬
‫ש ְּל ִׁשים לְ ך ְק ֻד ּ ׁ ָ‬
‫הַ ְמ ׁ ַ‬
‫וְ ָק ָרא זֶה ֶאל זֶה וְ ָ‬
‫אמַ ר‪ .‬ואחר כך כשתענה קק"ק וכו' יהיו בקול רם ובעינים‬
‫סגורות ובדילוג כלפי מעלה כמשי"ת‪ :‬והענין של הדילוג באומרו קק"ק נז' במדרש תנחומא‬
‫בפ' צו וז"ל בשתים יעופף )א'( וכי בכנפים )ב'( יעופף )ג'( אלא מכאן תקנו חז"ל לעוף האדם על‬
‫רגליו בשעה שהש"ץ אומר קק"ק ע"כ‪ .‬שנקבל הקדוש' מקדושתו ית' שנמשיכ' עלינו וכבר‬
‫נתבאר כי מקום קבלתו אל הקדוש' הזאת היא באומרו מלא כל הארץ כבודו כנודע שה"ס‬

‫דוש יהוﬣ ְצבָ אות‪.‬‬
‫דוש‪ָ ,‬ק ׁ‬
‫דוש‪ָ ,‬ק ׁ‬
‫ָק ׁ‬

‫ותכוין כי‬
‫המלכו'‪:‬‬
‫אנו בני המלכו' ואנו מקבלים הקדושה ע"י אמנו ולכן צריך שתכוין לכלול עצמך תוך המלכות‬
‫לקבל מקדושתה הנמשכת עליה וזה תכוין באומרך‬

‫ְמלא כָ ל הָ ָא ֶרץ‬

‫אומ ִרים ‪:‬‬
‫ש ְּב ִחים וְ ְ‬
‫ֻמ ָתם ְמ ׁ ַ‬
‫ְּכבודו‪ :‬לְ ע ּ ָ‬
‫ש ְך ּ ָכתוּב‬
‫ּ ָבר ּו ְך ְּכבוד יהוה ִמ ְּמקומו‪ :‬ו ְּב ִד ְב ֵרי ָק ְד ׁ ָ‬
‫לֵ אמר ‪:‬‬

‫יִ ְמ ְ‬
‫לך יהוה לְ עולָ ם אֱ להַ יִ ְך ִציּון לְ דר וָ דר‬
‫הַ לְ ל ּוי ָּה‪:‬‬

‫גם בענין מה שנוהגים קצת בני אדם לפסוע לאחוריהם ג' פסיעות אחר הקדושה ולומר שלום‪,‬‬
‫לא היה מורי ז"ל נוהג כך כלל‪ ,‬אלא שהיה נשאר עומד במקומו עד נפילת אפים‪ ,‬וגם היה שותק‬
‫ולא היה אומר שלום ואפילו שהוא עומד במקומו‪.‬‬

‫דושים ְּבכָ ל יום‬
‫דוש‪ּ .‬ו ְק ִׁ‬
‫דוש וְ ִׁש ְמ ָך ָק ׁ‬
‫ַא ּ ָתה ָק ׁ‬
‫ָ‬
‫יְ הַ לְ ל ּוך ּ ֶסלָ ה‪:‬‬
‫לְ דור וָ דור הַ ְמלִ יכ ּו לָ ֵאל ִּכי ה ּוא לְ בַ ּדו ָמרום‬
‫דוש‪:‬‬
‫וְ ָק ׁ‬
‫ש ָר ֵאל עַ ּ ֶמ ָך‪:‬‬
‫ּו ְבכֵ ן יִ ְת ַק ֵ ּד ׁש ִׁש ְמ ָך יהוה אֱ להֵ ינ ּו עַ ל יִ ְ ׂ‬
‫ּו ְבכֵ ן מלכות שממליכין אותו על הכל ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונו‪.‬ב"י‪ֵ ּ .‬תן‬
‫ּ ַפ ְ ָ‬
‫ח ְּדך יהוה אֱ להֵ ינ ּו כי בהם בחי' הדינים שהם נקבות ולכן לא הוזכר בברכה‬
‫זו עולם היצירה אלא בריאה ועשיה לבדם והוא אומרו על כל מעשיך ואימתך על כל מה‬

‫ֲש ָ‬
‫את‪.‬‬
‫ש ּ ָב ָר ָ‬
‫ימ ְת ָך עַ ל ּ ָכל מַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫יך‪ .‬וְ ֵא ָ‬
‫שבראת‪.‬עַ ל ּ ָכל ַמע ֶׂ‬
‫ירא ּו ָך ּ ָכל‬
‫גם אומרו ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים‪ :‬וְ יִ ָ‬
‫ֲשים‪ .‬וְ יִ ְׁש ּ ַתחֲו ּו לְ פָ נ ָ‬
‫ֶיך ּ ָכל הַ ְּבר ּו ִאים‪ .‬וְ יֵעָ שׂ ּו‬
‫הַ ּ ַמע ִ ׂ‬
‫ּ ֻכלָ ם אֲ ג ָֻּדה אֲ חָ ת ) ֶאחָ ת לפי מוהרש"ו( לַ עֲשׂ ות ְרצונְ ךָ‬
‫ש ּי ַָדעְ נ ּו יהוה‬
‫שלֵ ם ואין לומר מילת 'כמו'‪ .‬שער התפלה למוהרח"ו ז"ל ׁ ֶ‬
‫ְּבלֵ בָ ב ׁ ָ‬
‫שהַ ּ ִׁשלְ ט ׄון לְ פָ נ ָ‬
‫ֶיך עׄ ז ְּבי ְָד ָך ּוגְ ב ּו ָרה‬
‫אֱ להֵ ינ ּו ׁ ֶ‬
‫ָ‬
‫את‪:‬‬
‫ש ּ ָב ָר ָ‬
‫נורא עַ ל ּ ָכל מַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫ימינ ֶָך‪ .‬וְ ִׁש ְמך ָ‬
‫ִּב ִ‬
‫ּו ְבכֵ ן ּ ֵתן לבקש מלפניו זכרון לטובה‪.‬ב"י‪ָ ּ .‬כבוד לְ עַ ּ ֶמ ָך‪ְּ .‬ת ִה ּ ָלה‬
‫יר ֶ ָ‬
‫איך‪ .‬ביום ר"ה אנו מתפללים שאנו דורשיו ית' שיתן לנו תי"ק ו"ה מצד הטוב ר"ל שעל‬
‫לִ ֵ‬
‫הפחות אם אין בנו מעשים לקבל הנשמה העליונה מכולם שהיא מן הבריאה לפחות אל יחסר לנו רוח‬

‫וְ ִת ְקוָ ה‬

‫צריך‬
‫ונפש מן יצירה עשיה הנק' תקוה מצד הקדושה שבהם הנק' טוב וזמ"ש ותקוה טובה‪.‬‬
‫האדם לפרש ולבאר בלשון שאלתו בתכלית הביאור עד שלא יהא בה גמגום כלל פן ח"ו יתן מקום אל‬

‫המקטרג לקטרג בלשון שאלתו ולכן צ"ל ותקוה טובה לדורשיך ולא ותקוה סתם‪ .‬ט ׄובָ ה‬
‫ש ָ‬
‫ש ְמחָ ה‬
‫חלִ ים לָ ְך‪ׂ ִ .‬‬
‫יך‪ּ .‬ו ִפ ְתחון ּ ֶפה לַ ְמ ַי ֲ‬
‫דור ׁ ֶ‬
‫לְ ְ‬

‫יר ְך‪ְ .‬צ ִמיחַ ת קֶ ֶרן לְ ָדוִ ד עַ ְב ָּד ְך‪.‬‬
‫ששׂ ון לְ עִ ָ‬
‫לְ ַא ְרצָ ְך ָ ׂ‬
‫שי ְמ ִׁשיחֶ ָך‪ִּ .‬ב ְמהֵ ָרה ְּביָמֵ ינ ּו‪:‬‬
‫וַ ע ֲִריכַ ת נֵר לְ בֶ ן יִ ׁ ַ‬
‫בכֵ ן שופרות כי כל הרשעה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ זה נוטה למה‬
‫ּו ְ‬
‫שמצינו בתורת כהנים ובמה בשופר של חירות ומה שגומרין בה ותמלוך אתה יי' לבדך וכו' הוא‬

‫יקים‬
‫לומר מעין חתימה סמוך לחתימה שחותם בה המלך הקדוש‪ .‬בית יוסף‪ :‬צַ ִּד ִ‬
‫יש ִרים ַיעֲלז ּו‪ .‬וַ ח ֲִס ִידים ְּב ִר ּנָה יָגִ יל ּו‬
‫ש ָמח ּו וִ ׁ ָ‬
‫יִ ְרא ּו וְ יִ ְ ׂ‬
‫שן‪ִּ 11‬ת ְכלֶ ה‬
‫וְ עולָ ָת ּה ִּת ְק ּ ָפץ ּ ִפיהָ וְ הָ ִר ְׁשעָ ה ּ ֻכ ּ ָל ּה ְּכעָ ׁ ָ‬
‫שלֶ ת זָד ׄון ִמן הָ ָא ֶרץ‪:‬‬
‫ִּכי ַתע ֲִביר מֶ ְמ ׁ ֶ‬
‫וְ ִת ְמ ׄל ְך ַא ּ ָתה ה ּוא יהוה אֱ להֵ ינ ּו ְמהֵ ָרה עַ ל ּ ָכל‬
‫ֲש ָ‬
‫יר ְך ּו ְּבהַ ר ִציּון ִמ ְׁש ּ ַכן‬
‫שלַ יִ ם עִ ָ‬
‫יך‪ִּ .‬ביר ּו ׁ ָ‬
‫מַ ע ֶׂ‬
‫ש ָך‪ .‬יִ ְמ ְ‬
‫לך יהוה לְ עולָ ם‬
‫ְּכב ׄו ָד ְך‪ַ ּ .‬כ ּ ָכת ּוב ְּב ִד ְב ֵרי ָק ְד ׁ ֶ‬
‫אֱ להַ יִ ְך ִציּון לְ דר וָ דר הַ לְ ל ּוי ָּה‪:‬‬
‫ָקד ׄו ׁש מהותו‪ 12‬ועצמותו יתברך שמו‪ ,‬קדוש‪ ,‬שהוא אינו בגדר ומהות גילוי כלל ַא ּ ָתה‬
‫נורא ְׁשמֶ ָך וְ ֵאין‬
‫כח ההתגלות שלו והוא בחינת מלכות דאין סוף‪ ,‬הוא גם כן נורא וְ ָ‬
‫ָ‬
‫בלְ עָ ֶדיך כי כל הצמצומים אינם כלל שייכים‪ 13‬רק בערך מקור כללות חיות‬
‫אֱ ל ׄו ּ ַה ִמ ּ ַ‬
‫העולמות‪ַ ּ .‬כ ּ ָכת ּוב וַ יִ גְ ּ ַב ּה יהוה ְצבָ אות ּ ַב ִּמ ְׁש ּ ָפט וְ הָ ֵאל‬
‫דוש נִ ְק ַּד ׁש ִּב ְצ ָד ָקה‪:‬‬
‫הַ ָּק ׁ‬
‫שהוא‬

‫שו"ע ס' תקפב ס"א ואם טעה‪ ,‬או שהוא מסופק אם הוא בהמלך הקדוש‪ ,‬חוזר לראש;‬

‫‪11‬‬
‫‪12‬‬

‫כתי"ק מוהרח"ו‪.‬‬

‫עד ברכת המלך הקדוש הוא ביאור מאר"י הבעש"ט זיע"א‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לאין סוף ברוך הוא ולשמו הגדול‪ .‬ז"אב‪.‬‬

‫שו"ע ס"ב אם אמר‪ :‬האל הקדוש‪ ,‬ותוך כדי דיבור נזכר ואמר‪ :‬המלך הקדוש אינו צריך לחזור; וכן הדין‬
‫בהמלך המשפט‪.‬‬

‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי‬
‫יְ ֹ‬

‫הַ ּ ֶמלֶ ְך הַ ָּקד ׄו ׁש‪:‬‬

‫ואומר אתה בחרתנו וכו' ותתן לנו את יום הזכרון הזה ואין צריך להזכיר ראש חדש דקיימא לן‬
‫זכרון אחד עולה לכאן ולכאן‪ .‬הכי אסיקנא בסוף פרק בכל מערבין )מ‪ :(:‬בית יוסף‬

‫ית‬
‫אותנ ּו וְ ָר ִצ ָ‬
‫ָ‬
‫ַא ּ ָתה ְבחַ ְר ּ ָתנ ּו ִמ ּ ָכל הָ עַ ִּמים‪ָ .‬אהַ ְב ּ ָת‬
‫ִמ ּ ָכל הַ ְּל ׁשונות וְ ִק ַּד ְׁש ּ ָתנ ּו‬
‫ּ ָבנ ּו‪ .‬וְ רומַ ְמ ּ ָתנ ּו‬
‫ֲבוד ֶת ָך וְ ִׁש ְמךָ‬
‫ְּב ִמ ְצ ׄו ֶת ָ‬
‫יך‪ .‬וְ קֵ ַר ְב ּ ָתנ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו לַ ע ָ‬
‫את‪:‬‬
‫דוש עָ לֵ ינ ּו ָק ָר ָ‬
‫הַ ּגָדול וְ הַ ָּק ׁ‬
‫ונוהגין בספרד לומר את יום פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה וכו'‪ :‬בית יוסף‪.‬‬

‫וַ ִּת ּ ֶתן לָ נ ּו יהוה אֱ להֵ ינ ּו ְּב ַאהֲבָ ה ֶאת יום‬
‫קד ׁש הַ זֶּה‬
‫וְ ֶאת יום( הַ זּ ּ ִָכרון הַ זֶּה ֶאת י ׄום טוׄב ִמ ְק ָרא ֶ‬
‫ש ּ ָבת הַ זֶּה‬
‫)הַ ּ ׁ ַ‬

‫אם חל בחול‪ ,‬אומר יום תרועה מקרא קודש ואם חל בשבת‪ ,‬אומר זכרון תרועה‪ .‬שו"ע ס"ז לפי‬

‫שאין תקיעת שופר דוחה את השבת בגבולין משום גזירה עכ"ל‪ :‬בית יוסף יום‬
‫יאת‬
‫יצ ַ‬
‫קד ׁש זֵכֶ ר לִ ִ‬
‫ז ְִכרון( ְּתר ּועָ ה ) ְּב ַאהֲבָ ה( ִמ ְק ָרא‪ֶ 14‬‬
‫ִמ ְצ ָריִ ם‪:‬‬

‫)בשבת‬

‫בותינ ּו ַיעֲלֶ ה וְ יָבוא וְ י ִַּגיעַ וְ י ֵָר ֶאה‬
‫אֱ להֵ ינ ּו וֵאלהֵ י אֲ ֵ‬
‫שמַ ע וְ יִ ּ ָפקֵ ד וְ יִ זָּכֵ ר ז ְִכרונֵנ ּו וְ ז ְִכרון‬
‫וְ י ֵָרצֶ ה וְ יִ ּ ׁ ָ‬
‫בותינ ּו וְ ז ְִכרון ָמ ִׁשיחַ ּ ֶבן ָּדוִ ד עַ ְב ֶ ּד ְך וְ ז ְִכרון‬
‫אֲ ֵ‬
‫ָ‬
‫ְ‬
‫ש ָר ֵאל‬
‫שך וְ ז ְִכרון ּ ָכל עַ ְּמך ּ ֵבית יִ ְ ׂ‬
‫שלַ יִ ם עִ יר ָק ְד ׁ ֶ‬
‫יְ ר ּו ׁ ָ‬
‫לְ פָ נ ָ‬
‫ח ִמים‬
‫ֶיך לִ ְפלֵ יטָ ה לְ טובָ ה לְ חֵ ן ּולְ חֶ סֶ ד ּולְ ַר ֲ‬
‫קד ׁש הַ זֶּה‪.‬‬
‫ְּביום הַ ז ּ ּ ִָכרון הַ זֶּה‪ְּ .‬בי ׄום טוׄב ִמ ְק ָרא ֶ‬
‫‪14‬‬

‫מהר"א אזולאי על הלבוש‪.‬‬

‫ז ְָכ ֵרנ ּו יהוה אֱ להֵ ינ ּו ּבו לְ טובָ ה‪ּ .‬ופָ ְק ֵדנ ּו בו‬
‫טובים‪ִּ .‬ב ְדבַ ר יְ ׁש ּועָ ה‬
‫ִ‬
‫הושיעֵ נ ּו בו לְ חַ ִ ּיים‬
‫ִׁ‬
‫לִ ְב ָרכָ ה‪ .‬וְ‬
‫הושיעֵ נ ּו‬
‫ִׁ‬
‫חמוׄל וְ ַרחֵ ם עָ לֵ ינ ּו וְ‬
‫ח ִמים ח ּוס וְ חָ ּנֵנ ּו וַ ֲ‬
‫וְ ַר ֲ‬
‫ִּכי ֵאלֶ ָ‬
‫יך עֵ ינֵינ ּו ִּכי ֵאל מֶ לֶ ְך חַ נּ ּון וְ ַרח ּום ָא ּ ָתה‪:‬‬
‫בותינ ּו‪ְ ,‬מל ׄו ְך עַ ל ּ ָכל הָ עולָ ם ּ ֻכלּ ׄו‬
‫אֱ להֵ ינ ּו ֵואלהֵ י אֲ ֵ‬
‫יק ָר ָך‪ ,‬וְ הופַ ע‬
‫ָשא עַ ל ּ ָכל הָ ָא ֶרץ ִּב ָ‬
‫ִּב ְכב ׄו ָד ְך‪ ,‬וְ ִה ּנ ֵׂ‬
‫יושבֵ י ֵתבֵ ל ַא ְרצָ ְך‪ ,‬וְ י ֵַדע‬
‫ְׁ‬
‫ּ ַבה ֲַדר ְּגא ׄון ֻע ָז ּ ְך עַ ל ּ ָכל‬
‫ּ ָכל ּ ָפע ּול‪ִּ ,‬כי ַא ּ ָתה ּ ְפעַ לְ ּתו‪ ,‬וְ י ִָבין ּ ָכל יְ צ ּור‪ִּ ,‬כי‬
‫ש ָמה ְּב ַא ּפ ׄו‪ .‬יהוה‬
‫שר נְ ׁ ָ‬
‫יאמר ּכל אֲ ׁ ֶ‬
‫ַ‬
‫ַא ּ ָתה יְ צַ ְר ּת ׄו‪ ,‬וְ‬
‫שלָ ה‪:‬‬
‫ש ָר ֵאל מֶ לֶ ְך ּומַ לְ כ ּות ׄו ּ ַב ּכל ָמ ׁ ָ‬
‫אֱ להֵ י יִ ְ ׂ‬
‫שנ ּו‬
‫בותינ ּו ְרצֵ ה נָא ִּב ְמנוּחָ ֵתנ ּו( ַק ְּד ׁ ֵ‬
‫)לשבת אֱ להֵ ינ ּו וֵאלהֵ י אֲ ֵ‬
‫ש ְּבעֵ נ ּו ִמ ּט ּו ְ‬
‫ות ָ‬
‫בך‬
‫תור ָת ְך‪ַׂ ,‬‬
‫יך‪ֵ ּ ,‬תן חֶ לְ קֵ נ ּו ְּב ָ‬
‫ְּב ִמ ְצ ֶ‬
‫יש ּועָ ָ ְ‬
‫תך‪) ,‬לשבת וְ הַ נְ ִחילֵ נ ּו יהוה‬
‫שנ ּו )לִ ּ ֵבנ ּו( ִּב ׁ‬
‫ש ּ ֵמחַ נ ְַפ ׁ ֵ‬
‫ַׂ‬

‫שי‬
‫ש ָר ֵאל ְמ ַקדְּ ׁ ֵ‬
‫ש ָך‪ ,‬וְ יָנוּח ּו בו ּ ָכל יִ ְ ׂ‬
‫ש ּ ַבת ָק ְד ׁ ֶ‬
‫אֱ להֵ ינ ּו ְּב ַאהֲבָ ה ו ְּב ָרצון ׁ ַ‬
‫ָ‬
‫באֱ מֶ ת‪ ,‬ודברך מלכנו אמת וקיים לעד‪ .‬כתב‬
‫ְׁשמֶ ָך(‪ .‬וְ טַ הֵ ר לִ ּ ֵבנ ּו לְ עָ ְב ְּדך ּ ֶ‬
‫המרדכי כשם שדנת אותו ברחמים כך אתה תרחם הדורות הבאים אחריו לעולם )‪(...‬לפיכך אמר ]דוד[‬
‫רבונו של עולם אלמלא שדנת אדם הראשון בשעה שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת והתקנת‬
‫עמו ברחמים כך התקנת שאתה דן את בניו ברחמים עד כאן‪ .‬והכל בו כתב פירוש אתה הבטחתנו בכמה‬
‫מקומות בענין הגאולה שתהיה לך לבדך המלוכה ולכך אנו מבקשים שתאמת דברך כי דברך אמת וקיים‬
‫לעד והרב רבי דוד אבודרהם כתב שני הטעמים‪ .‬וכתב עוד הכל בו )שם( שהר"מ ]מרוטאנבורג[ לא היה‬
‫אומר ודברך אמת וקיים לעד לא בברכות ההפטרה ולא בקידוש עד כאן‪ .‬והעולם לא נהגו כן‪ :‬בית יוסף‪.‬‬

‫ּו ְדבָ ְר ָך מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬

‫‪15‬‬

‫‪15‬‬

‫אֱ מֶ ת וְ ַק ּיָם לָ עַ ד‪ָ ּ :‬בר ּו ְך ַא ּ ָתה‬

‫מנהג בני ספרד מהר"א אזולאי על הלבוש‪.‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬מֶ לֶ ְך עַ ל ּ ָכל הָ ָא ֶרץ‪ְ ,‬מ ַק ֵ ּד ׁש‬
‫יְ ֹ‬
‫ש ָר ֵאל וְ י ׄום הַ ז ּ ּ ִָכר ׄון‪:‬‬
‫וְ ( יִ ְ ׂ‬

‫ש ּ ָבת‬
‫)הַ ּ ׁ ַ‬

‫שב‬
‫ש ָר ֵאל וְ לִ ְת ִפ ּ ָל ָתם ְׁשעֵ ה‪ .‬וְ הָ ׁ ֵ‬
‫ְרצֵ ה יהוה אֱ להֵ ינ ּו ְּבעַ ְּמ ָך יִ ְ ׂ‬
‫ש ָר ֵאל‪ .‬ו ְּת ִפ ּ ָל ָתם‪.‬‬
‫שי יִ ְ ׂ‬
‫ית ָך‪ .‬וְ ִא ּ ׁ ֵ‬
‫ֲבודה לִ ְד ִביר ּ ֵב ֶ‬
‫ֶאת הָ ע ָ‬
‫ֲבודת‬
‫ְמהֵ ָרה ְּב ַאהֲבָ ה ְת ַק ּ ֵבל ְּב ָרצון‪ .‬ו ְּת ִהי לְ ָרצון ּ ָת ִמיד ע ַ‬
‫ש ָר ֵאל עַ ּ ֶמ ָך‪:‬‬
‫יִ ְ ׂ‬
‫וְ ַא ּ ָתה ְב ַרחֲמֶ ָ‬
‫חזֶינָה‬
‫יך הָ ַר ִּבים‪ַ ּ .‬ת ְח ּפץ ּ ָבנ ּו וְ ִת ְרצֵ נ ּו וְ ֶת ֱ‬
‫חזֶינָה עֵ ינֵינ ּו ְּב ׁשו ְּב ָך‬
‫חֲמים‪ :‬וְ ֶת ֱ‬
‫עֵ ינֵינ ּו ְּב ׁשו ְּב ָך לְ ִציּון ְּב ַר ִ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬הַ ּ ַמחֲ זִיר‬
‫חֲמים‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫לְ ִציּון ְּב ַר ִ‬
‫ְׁש ִכינָתו לְ ִציּון‪:‬‬
‫כל מי שאינו כורע במודים שדרתו נעשה נחש וגו' ופירשו רז"ל שאינו קם בתחילת המתים הנה הסוד‬
‫הוא כי כפיפת הראש במודים הוא סוד המשכת הטיפה דרך ח"י חוליין שבשדרה כמ"ש שם והמוחין‬
‫הם הנקראים חיים הממשיכים לטובת המלכות אילנא דמותא כדי להחיותה ומי שאינו משתחוה וגורם‬
‫חיות זה להשכינה גם הוא חיה לא יחיה בתחיה‪ .‬וטעם השני כי ברכת מודים הוא בהוד ושם נתבאר כי‬
‫יעקב יורד בנצח ורחל עולה בהוד כמ"ש שם בספר דרך ע"ח‪ .‬והנה המשתחוה וזוקף גורם העלותה‬
‫מבחי' המות לחיים לעומת ח"י חוליות של הזכר ומי שאינו משתחוה וזוקף נשאר במקום המיתה וע"כ‬
‫אינו קם בתחיה כי חיה לא יחיה‪ .‬גם זה מהרב זלה"ה‪) :‬לקוטי ש"ס(‬

‫מודים אֲ נ ְַחנ ּו לָ ְך‬
‫ִ‬
‫כריעת הגוף בשתיים והוא קיפול עמוד השדרה כנגד שם ו"ה‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬אֱ להֵ ינ ּו‬
‫ׁ ֶש ַא ּ ָתה הוּא זקיפת הגוף כנגד שם ה"ו יְ ֹ‬
‫בותינ ּו לְ עולָ ם וָ עֶ ד‪ .‬צו ֵּרנ ּו צוּר חַ יינ ּו וּמָ גֵן יִ ְׁשעֵ נ ּו‬
‫וֵאלהֵ י אֲ ֵ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫נודה לְ ך וּנְ סַ ּ ֵפר ְּת ִה ּ ָל ֶתך‪ .‬עַ ל חַ יינ ּו‬
‫ַא ּ ָתה הוּא‪ .‬לְ דר וָ דר ֶ‬
‫מותינ ּו הַ ּ ְפקוּדות לָ ְך‪ .‬וְ עַ ל נִ ּ ֶסיךָ‬
‫הַ ְּמסו ִּרים ְּבי ֶָד ָך‪ .‬וְ עַ ל נִ ְׁש ֵ‬
‫טובות ָ‬
‫אות ָ‬
‫ש ְּבכָ ל עֵ ת‪.‬‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫ֶ‬
‫יך וְ‬
‫ֶ‬
‫ש ְּבכָ ל יום עִ ּ ָמנ ּו וְ עַ ל נִ ְפלְ‬
‫ֶׁ‬
‫עֶ ֶרב וָ בקֶ ר וְ צָ ה ֳָריִ ם‪ .‬הַ ּטוב ִּכי לא כָ ל ּו ַרחֲמֶ ָ‬
‫יך‪ .‬הַ ְמ ַרחֵ ם‬
‫ִּכי לא ַת ּמ ּו חֲ סָ ֶד ָ‬
‫יך ִּכי מֵ עולָ ם ִק ִּוינ ּו לָ ְך‪:‬‬

‫וְ עַ ל ּ ֻכ ּ ָלם יִ ְת ּ ָב ַר ְך וְ יִ ְתרומָ ם וְ יִ ְתנַשּׂ ֵ א ּ ָת ִמיד ִׁש ְמ ָך מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫לְ עולָ ם וָ עֶ ד‪ .‬וְ כָ ל הַ חַ יים יודו ָּך ּ ֶסלָ ה‪:‬‬
‫וכתוב לחיים טובים וכו' נלע"ד ששמעתי ממוז"ל כי אנחנו נמשלים אל הכותי הזה היודע‬
‫לשאול שאלותיו בהדרג' ולכן בברכת אבות שאלנו זכרנו לחיים סתם ועתה הוספנו לשאול‬
‫שיהיו טובים והכונה כפי הסוד הוא כי הנה עתה ברכה זו היא בהודא' שהיא ספי' ההוד ונודע כי נה"י דז"א נעשין מוחין לנוק'‬
‫ואז נקר' טובים וכמ"ש בתפי' שחרית דחול בברכת אבות בענין גומל חסדים טובים וע"ש וזמ"ש וכתוב לחיים טובים‪:‬‬

‫ית ָך‪:‬‬
‫ּו ְכת ׄוב לְ חַ יִ ים ט ׄו ִבים ּ ָכל ְּבנֵי ְּב ִר ֶ‬

‫וִ יהַ לְ ל ּו וִ יבָ ְרכ ּו ֶאת ִׁש ְמ ָך הַ ּגָדול‬

‫תכוין להוי"ה דע"ב במלוי יודין )יו"ד ה"י וי"ו‬

‫ה"י( הנקרא גדול מצד החסד הנקרא גדולה וחסד בגמט' ע"ב‪ֶ ּ .‬באֱ מֶ ת לְ עולָ ם ִּכי טוב‪.‬‬
‫הָ ֵאל יְ ׁשוּעָ ֵתנ ּו וְ עֶ ז ְָר ֵתנ ּו סֶ לָ ה הָ ֵאל הַ ּטוב‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה‬
‫ָ‬
‫ָאה לְ הודות שם כה"ת‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬הַ ּטוב ִׁש ְמ ָך וּלְ ך נ ֶ‬
‫יְ ֹ‬
‫שהוא שם א' קדוש מע"ב שמות דויסע ויבא ויט‪::‬‬
‫בתפילת שחרית‪ ,‬הכהנים נושאים כפיים‪.‬‬

‫חֲמים‬
‫שלום טובָ ה ו ְּב ָרכָ ה חַ יים חֵ ן וָ חֶ סֶ ד ְצ ָד ָקה וְ ַר ִ‬
‫שים ׁ ָ‬
‫ִׂ‬
‫ש ָר ֵאל עַ ּ ֶמ ָך וּבָ ְרכֵ נ ּו ָא ִבינ ּו ּ ֻכ ּ ָלנ ּו ְּכ ֶאחָ ד‬
‫עָ לֵ ינ ּו וְ עַ ל ּ ָכל יִ ְ ׂ‬
‫ָ‬
‫ְּבאור ּ ָפנ ָ‬
‫ורה‬
‫ֶיך ִּכי ְבאור ּ ָפנֶיך נ ַָת ּ ָת לָ נ ּו יהוה‪ ,‬אֱ להֵ ינ ּו ּת ָ‬
‫שלום‪ .‬וְ טוב‬
‫חֲמים‪ְּ .‬ב ָרכָ ה וְ ׁ ָ‬
‫וְ חַ יים‪ַ .‬אהֲבָ ה וָ חֶ סֶ ד‪ְ .‬צ ָד ָקה וְ ַר ִ‬
‫ָ‬
‫ְּבעֵ ינ ָ‬
‫ש ָר ֵאל ְּברוב עז‬
‫ֶיך לְ בָ ְרכֵ נ ּו וּלְ בָ ֵר ְך ֶאת ּ ָכל עַ ְּמך יִ ְ ׂ‬
‫שלום‪:‬‬
‫וְ ׁ ָ‬
‫בשחרית‪ ,‬מוסף ומנחה אומרים‬

‫וְ ַא ּ ֶתם הַ דְּ בֵ ִקים ּ ַבידֹוָד יאהדונהי אֱ לֹהֵ יכֶ ם‪ ,‬חַ ִ ּיים ּ ֻכ ְּלכֶ ם‬
‫הַ יּוֹ ם‪ :‬הַ יּוֹ ם ְּת ַא ְּמצֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתבָ ְרכֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתגַדְּ לֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם‬
‫ְּת ַד ְּגלֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתהַ דְּ ֵרנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתוַ ע ֲֵדנ ּו וַעַ ד טוֹ ב‪ .‬הַ יּוֹ ם‬
‫ְּתז ּ ֵַכנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתחַ ּיֵינ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתחָ ּנֵנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתטַ ה ֲֵרנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם‬
‫שם טוֹ ב‪ .‬הַ יּוֹ ם‬
‫ַשר ָא ְרחוֹ ֵתינ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ִּת ְכ ְּת ֵרנ ּו ְּבכֶ ֶתר ׁ ֵ‬
‫ְּתי ּ ׁ ֵ‬

‫ַשֹ ֵאנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתסַ ע ֲֵדנ ּו‪.‬‬
‫ְּתלַ ְּבבֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתמַ ְּלטֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּתנ ּ ְ‬
‫ָ‬
‫הַ יּוֹ ם ְּתעַ ּ ְט ֵרנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ִּת ְפ ְק ֵדנ ּו ְב ַרחֲמֶ יך לְ חַ ִ ּיים טוֹ ִבים‪.‬‬
‫הַ יּוֹ ם ְּתצַ דְּ קֵ נ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּת ָק ְרבֵ נ ּו לַ עֲבוֹ ָד ֶת ָך‪ .‬הַ יּוֹ ם ְּת ַרחֲמֵ נ ּו‪.‬‬
‫הַ יּוֹ ם ִּת ְׁשמַ ע ְּת ִפ ּ ָל ֵתנ ּו‪ .‬הַ יּוֹ ם ִּת ְּתנֵנ ּו לְ חֵ ן וּלְ חֶ סֶ ד‬
‫חֲמים‪ .‬וְ ִת ְכ ְּתבֵ נ ּו ְב ַרחֲמֶ ָ‬
‫יך לְ חַ ִ ּיים טוֹ ִבים‪:‬‬
‫וּלְ ַר ִ‬

‫יש ּועָ ה‬
‫של ׄום ּופַ ְרנָסָ ה ט ׄובָ ה וִ ׁ‬
‫ּו ְבסֵ פֶ ר חַ יִ ים ְּב ָרכָ ה וְ ׁ ָ‬
‫ָ‬
‫וְ נֶחָ ָמה ּוגְ זֵר ׄות ט ׄוב ׄות‪ .‬נִ זָּכֵ ר וְ נִ ּ ָכ ֵתב לְ פָ נֶיך אֲ נ ְַחנ ּו‬
‫של ׄום‪:‬‬
‫ש ָר ֵאל לְ חַ יים ט ׄו ִבים ּולְ ׁ ָ‬
‫וְ כָ ל עַ ְּמ ָך יִ ְ ׂ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬הַ ְמבָ ֵר ְך ֶאת עַ ּמ ׄו‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫של ׄום ָאמֵ ן‪:‬‬
‫ש ָר ֵאל ּ ַב ּ ׁ ָ‬
‫יִ ְ ׂ‬
‫יִ ְהי ּו לְ ָרצון ִא ְמ ֵרי ִפי וְ הֶ גְ יון לִ ִּבי לְ פָ נ ָ‬
‫ֶיך‪ .‬יהוה‪ ,‬צו ִּרי וְ גאֲ לִ י‪:‬‬

‫תותי ִמדַּ ּ ֵבר ִמ ְרמָ ה‪.‬‬
‫ש ְפ ַ‬
‫אֱ להַ י‪ .‬נְ צור לְ ׁשונִ י מֵ ָרע‪ .‬וְ ִ ׂ‬
‫וְ לִ ְמ ַקלְ לַ י נ ְַפ ִׁשי ִתדּ ום‪ .‬וְ נ ְַפ ִׁשי ּ ֶכעָ פָ ר לַ ּכל ִּת ְהיֶה‪ְ ּ .‬פ ַתח‬
‫ות ָ‬
‫יך ִּת ְרדּ וף נ ְַפ ִׁשי‪ .‬וְ כָ ל הַ ָּק ִמים‬
‫תור ֶת ָך‪ .‬וְ ַאחֲ ֵרי ִמ ְצ ֶ‬
‫לִ ִּבי ְּב ָ‬
‫ֲשה‬
‫בותם‪ .‬ע ֵׂ‬
‫עָ לַ י לְ ָרעָ ה‪ְ .‬מהֵ ָרה הָ פֵ ר עֲצָ ָתם וְ ַקלְ קֵ ל מַ ְח ְׁש ָ‬
‫ְ‬
‫ֲשה‬
‫ור ָתך‪ .‬ע ֵׂ‬
‫ֲשה לְ מַ עַ ן ּת ָ‬
‫ֲשה לְ מַ עַ ן יְ ִמינ ְָך‪ .‬ע ֵׂ‬
‫לְ מַ עַ ן ְׁשמָ ְך‪ .‬ע ֵׂ‬
‫יד ָ‬
‫הושיעָ ה יְ ִמינְ ָך ַו ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫ִׁ‬
‫יך‪.‬‬
‫ש ָת ְך‪ .‬לְ מַ עַ ן יֵחָ לְ צוּן יְ ִד ֶ‬
‫לְ מַ עַ ן ְק ֻד ּ ׁ ָ‬
‫ָ‬
‫יִ ְהי ּו לְ ָרצון ִא ְמ ֵרי ִפי וְ הֶ גְ יון לִ ִּבי לְ פָ נֶיך‪ .‬יהוה‪ ,‬צו ִּרי‬
‫וְ גאֲ לִ י‪:‬‬
‫אח"כ תפסוע שלשה פסיעות לאחוריך ויהיו פסיע' אצל פסיעה ואל תרחיב רגליך יותר מכדי שיעור‬
‫פסיע' ממש והכונ' היא כי הנה בתפלת העמידה היית שושבין המזווג חתן וכלה שבעולם האצילות ועתה שהוא עת זיווגם וירידת הטפה אין דרך ארץ לעמוד שם‬
‫ואתה מתרחק מהם שלשה פסיעות כנגד שלשה עולמות בי"ע‪ :‬והוא כהעבד היוצא מארמון מלכו‪ ,‬ביראה ובפחד‪.‬‬

‫)הזית‘א דכיא(‬

‫עושה בכל י' ימי תשו' צ"ל אחר העמידה‪ 16‬עושה השלום במרומיו בה"א יתירה‬
‫ֶׂ‬
‫ולכוין כי השלום הוא בגי' ספריאל המלאך שהוא הסופר הכותב בספר החיים את כל‬
‫בני אדם בי' ימי תשובה משא"כ בשאר תפלת השנה שאין אומר אלא עושה שלום‬

‫ֲשה‬
‫ח ָמיו ַיע ֶׂ‬
‫רומיו ה ּוא ְב ַר ֲ‬
‫שלום ִּב ְמ ָ‬
‫במרומיו חסר ה'‪ .‬הַ ׁ ָ‬
‫ש ָר ֵאל וְ ִא ְמר ּו ָאמֵ ן‪:‬‬
‫שלום עָ לֵ ינ ּו‪ ,‬וְ עַ ל ּ ָכל עַ ּמו יִ ְ ׂ‬
‫ָׁ‬
‫האר"י ז"ל ]שער התפלה[ ענין א"מ שאומרין בעשרת ימי תשובה אחר‬
‫העמידה‪ .‬מורי ז"ל לא רצה שיאמרו בשבת שבין ר"ה ליום הכפורים ולא‬
‫בב' ימים טובים של ר"ה א"מ חטאנו לפניך או א"מ מחול וסלח לכל‬
‫עוונותינו וכיוצא בזה בשאר א"מ שנזכר בהם בחינות חטאים ועונות‬
‫ווידוים וכנראה מלשון ס"הזוהר שאין להזכיר שום חטא ביום ר"ה‪.‬‬
‫זית"א‪ :‬ולכן‪ ,‬לדעת הבית יוסף והאר"י ז"ל‪ ,‬יש לומר אבינו מלכנו אף בשבת תשובה‪ ,‬אלא‬
‫לגרוע הזכרת עוון וחטא‪.‬‬

‫ענין א"מ שנתקן אחר העמידה בכל י' ימי תשובה באמרך א"מ קרע רוע גזר דינינו תכוין‬
‫במלת קרע אל שם קר"ע שט"ן והוא שם השני דשם בן מ"ב ותכוין שע"י שם זה יקרע‬
‫רוע גזר דין‪ :‬האר"י ז"ל‪.‬‬

‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬
‫ָא ִבינ ּו‬

‫‪16‬‬

‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬
‫מַ לְ ּ ֵכנ ּו‬

‫ֵאין לָ נ ּו מֶ לֶ ְך ֶא ּ ָלא ָא ּ ָתה‪:‬‬
‫ֲשה עִ ּ ָמנ ּו לְ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך‪:‬‬
‫ע ֵׂ‬
‫שנָה טובָ ה‪:‬‬
‫חַ דֵּ ׁש עָ לֵ ינ ּו ׁ ָ‬
‫ּ ַב ּ ֵטל מֵ עָ לֵ ינ ּו ּ ָכל ְּגזֵרות ָק ׁשות וְ ָרעות‪:‬‬
‫ּ ַב ּ ֵטל מַ ְח ְׁשבות שׂ נְ ֵאינ ּו‪:‬‬
‫הָ פֵ ר עֲצַ ת אויְ בֵ ינ ּו‪:‬‬
‫ש ִטין מֵ עָ לֵ ינ ּו‪:‬‬
‫ּ ַכ ּ ֵלה ּ ָכל צַ ר וּמַ ְ ׂ‬

‫מבואר בשער התפילה כתי"ק מוהרח"ו‪ ,‬שאין להוסיף ה' אלא בעושה שלום שאחרי העמידה ולא במקומות‬
‫אחרים שמופיע בהם הפסוק הזה‪ ,‬כי הרי המלאך הזה םועל סוף התפילה ולא בזמנים אחרים שבשאר התפילה‪.‬‬

‫ּש ִבי ו ִּבזָּה‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ַכ ּ ֵלה ֶדבֶ ר וְ חֶ ֶרב וְ ָרעָ ה וְ ָרעָ ב ו ְׁ‬
‫יתך‪ָ:‬‬
‫וּמַ ְׁש ִחית וּמַ ּגֵפָ ה וְ יֵצֶ ר הָ ָרע וְ חולָ ִאים ָרעִ ים ִמ ְּבנֵי ְב ִר ֶ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ְׁשלַ ח ְרפו ָּאה ְׁשלֵ מָ ה לְ חולֵ י עַ ּ ֶמ ָך‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו עֲצוׄר מַ ּגֵפָ ה ִמ ּנַחֲ לָ ֶת ָך‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו זָכוּר ִּכי עָ פָ ר אֲ נ ְָחנ ּו‪:‬‬
‫כנ ּו ְק ַרע רועַ ְּגזַר דִּ י ֵננ ּו‪) :‬יכוין בשם קר"ע שט"ן(‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵ‬
‫ָ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ְמחוק ְּב ַרחֲמֶ יך הָ ַר ִּבים ּ ָכל ִׁש ְט ֵרי‬
‫חובותינ ּו‪:‬‬
‫ֵ‬
‫טובים‪:‬‬
‫ִ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר חַ יים‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר ּ ַפ ְרנָסָ ה וְ כַ לְ ּ ָכלָ ה‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר ְמ ִחילָ ה ו ְּסלִ יחָ ה‪:‬‬
‫ישוּעָ ה‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר ְּגאֻ ּ ָלה וִ ׁ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ז ְָכ ֵרנ ּו ְּבז ְִכרון טוב ִמ ְּלפָ נֶיך‪ָ:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו הַ ְצמַ ח לָ נ ּו יְ ׁשוּעָ ה ְּב ָקרוב‪:‬‬
‫ש ָר ֵאל עַ ּ ֶמ ָך‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו הָ ֵרם קֶ ֶרן יִ ְ ׂ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו וְ הָ ֵרם קֶ ֶרן ְמ ִׁשיחֶ ך‪ָ:‬‬
‫ִירנ ּו ִּב ְת ׁשוּבָ ה ְׁשלֵ מָ ה לְ פָ נ ָ‬
‫ֶיך‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו הַ חֲ ז ֵ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ְׁשמַ ע קולֵ נ ּו חוּס וְ ַרחֵ ם עָ לֵ ינ ּו‪:‬‬
‫ֲשה לְ מַ ֲענ ְָך ִאם לא לְ מַ ֲענֵנ ּו‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ע ֵׂ‬
‫יקים וַ חֲ ִס ִידים‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר צַ דִּ ִ‬
‫ימים‪:‬‬
‫ש ִרים ו ְּת ִמ ִ‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ּ ָכ ְתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר יְ ׁ ָ‬
‫חֲמים ו ְּב ָרצון ֶאת ְּת ִפ ּ ָל ֵתנ ּו‪:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ַק ּ ֵבל ְּב ַר ִ‬
‫יקם ִמ ְּלפָ נֶיך‪ָ:‬‬
‫ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ַאל ְּת ִׁשיבֵ נ ּו ֵר ָ‬
‫אין לומר מזמור לדוד אורי וישעי לפני עלינו לשבח )מבטל קדיש דרבנן או יתום‬
‫הסמוך לעלינו לשבח( אלא אחרי עלינו לשבח‪ ,‬וכן הוא מנהג הקדמון בין אצל‬
‫הספרדים בין אצל האשכנזים‪.‬‬

‫נוסח נ' שערים שבקדיש ‪ :‬נוסח הנ' שערים מקורו במקובלים האחרונים ולא‬
‫מהקדמונים או מהאר"י ז"ל‪.‬‬

‫תפילת הפרנסה‬
‫מסכת ביצה תנא רב תחליפא אומר כל מזונותיו של אדם קצובין מר"ה ועד ר"ה חוץ מן‬
‫הוצאות שבת וי"ט‪ .‬הטעם הוא היות מזונות של האדם כפולים וגו' כי הנה מועד הוא גימ' ג"פ‬
‫מ' ונמצא כי מ' של מועד נכפלת אח"כ ונעשית ב"פ מ' כי וע"ד עולה פ' ולכן המכבד י"ט‬
‫מזונותיו כפולים‪ .‬ובשבת כתיב בקרא בהדיא לחם משנה הרי שמזונותיו כפולים וכן לימוד ל'‬
‫שלושים ימו"ד ס' הרי ב"פ ל' שהוא כפול‪ .‬מהרב זלה"ה‪) :‬לקוטי ש"ס(‬

‫לשון קדוש למוהר"ח וויטאל זצוק"ל בספרו "הפעולות" השלם ס' פ' )דף‬
‫שכ"ה( תלמידו הנאמן והמובהק של‬

‫האר"י הקדוש זיע"א‬
‫לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וכו' יאמר מזמור הזה בליל ראשונה של‬
‫ראש השנה ובליל יום הכיפורים קודם הקדיש בתרא ותקראנו פעם אחת‬
‫בלבד‪ ,‬ותכוין בשם ההוי"ה של לה' הארץ ומלואה בניקוד זה‬

‫יְ הֶ ָוה )וגם בניקוד הזה לְ יְ הֶ ׄו ְה(‬
‫]אין להוציא את ניקוד שם הוי"ה בפה אלא בכוונה רק ויבטא את ניקוד שם הוי"ה הרגיל‬
‫הנרקא בשם אדנו"ת‪[.‬‬

‫ולא יחסרו לו כל מזונותיו כל השנה ההיא וזה נקרא שם הפרנסה ואם הוא‬
‫בביתו יאמר אותו אחר קריאת הגבר )מגרב( בלילות הנזכרות וזהו סוד‬
‫ונסיתיו והוא אמת ובחון כל השנים העוברות עלי‪.‬‬
‫עד כאן לשונו הטהור של רבינו רבי חיים וויטאל בספר הפעולות כתב יד‬
‫קודשו‪ .‬ועל זה אין להוסיף ואין לגרוע‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אין שום מקור למכור את ''תפילת הפרנסה'' לאומרה ג' פעמים‪,‬‬
‫ובכלל‪ ,‬לאומרה בכל סוף התפילות ולפתוח כל פעם את דלתות ההיכל‪,‬‬
‫שהוא מנהג מגונה וטורח ציבור חמור‪ .‬אלא‪ ,‬שהאר"י ז"ל תיקן סגולה‬
‫לפרנסה לכל אחד ואחד‪ ,‬בצניעות ובהכנעה רבה‪ ,‬בלי תחרות !‬

‫קידוש וסדר סימנא מילתא‬
‫ לא צריך לחזור אחרי פרי חדש בליל ב'‪ ,‬בין לדעת השו"י בין לדעת האר"י ז"ל‪.‬‬
‫אם חל בשבת יאמר קודם יום השישי‬

‫להים‬
‫שמַ יִ ם וְ הָ ָא ֶרץ וְ כָ ל ְצבָ ָאם‪ :‬וַיְ כַ ל אֱ ִ‬
‫יום הַ ּ ִׁש ּ ִׁשי‪ .‬וַיְ כֻ לּ ּו הַ ּ ׁ ָ‬
‫שה‪ַ .‬ו ִ ּי ְׁש ּבת ּ ַביּום הַ ּ ְׁש ִביעִ י‬
‫שר עָ ָׂ‬
‫אכ ּתו אֲ ׁ ֶ‬
‫ּ ַביּום הַ ּ ְׁש ִביעִ י ְמלַ ְ‬
‫ְ‬
‫להים ֶאת יום הַ ּ ְׁש ִביעִ י‬
‫שה‪ :‬וַיְ בָ ֶרך אֱ ִ‬
‫שר עָ ָׂ‬
‫אכ ּתו אֲ ׁ ֶ‬
‫ִמ ּ ָכל ְמלַ ְ‬
‫להים‬
‫שר ּ ָב ָרא אֱ ִ‬
‫אכ ּתו אֲ ׁ ֶ‬
‫שבַ ת ִמ ּ ָכל ְמלַ ְ‬
‫וַיְ ַקדֵּ ׁש אתו‪ִּ .‬כי בו ׁ ָ‬
‫לַ עֲשׂ ות‪:‬‬

‫ש ְמחַ ְתכֶ ם ּו ְבמוֹ ע ֲֵדיכֶ ם‬
‫ּו ְביוֹ ם ִ ׂ‬
‫שכֶ ם ּו ְת ַקעְ ּ ֶתם‬
‫אשי חָ ְד ׁ ֵ‬
‫ּו ְב ָר ׁ ֵ‬
‫חצ ְֹצרֹת עַ ל ֹעל ֵֹתיכֶ ם וְ עַ ל ז ְִבחֵ י‬
‫ּ ַב ֲ‬
‫שלְ מֵ יכֶ ם וְ הָ י ּו לָ כֶ ם לְ ז ּ ִָכרוֹ ן לִ ְפנֵי‬
‫ַׁ‬
‫אֱ לֹהֵ יכֶ ם אֲ נִ י יְ הֹוָ ה אֱ לֹהֵ יכֶ ם‪:‬‬
‫סַ ְב ִרי מָ ָרנָן ‪ :‬לְ חָ יִ ים‬
‫וימזוג את יין הכוס שמים גמ' ט' יודי"ן שבארבע שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן‪.‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬אֱ להֵ ינ ּו‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫ורא ּ ְפ ִרי הַ ּגֶפֶ ן‪:‬‬
‫מֶ לֶ ְך הָ עולָ ם‪ּ ,‬ב ֵ‬

‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ הֹוָ ה אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‬
‫שר ּ ָבחַ ר ּ ָבנ ּו ִמ ּ ָכל עָ ם וְ רוֹ ְממָ נ ּו ִמ ּ ָכל‬
‫אֲ ׁ ֶ‬
‫הוָה‬
‫ותיו ו ִַּת ּ ֶתן לָ נ ּו יְ ֹ‬
‫שנ ּו ְּב ִמ ְצ ָ‬
‫לָ ׁשוֹ ן וְ ִק ְ ּד ׁ ָ‬
‫אֱ לֹהֵ ינ ּו ְּב ַאהֲבָ ה ֶאת יוֹ ם הַ ז ּ ּ ִָכרוֹ ן הַ זֶּה‬
‫יאת‬
‫יצ ַ‬
‫יוֹ ם ְּתר ּועָ ה ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש זֵכֶ ר לִ ִ‬
‫ִמ ְצ ָריִ ם ּו ְדבָ ְר ָך מַ לְ ּ ֵכנ ּו אֱ מֶ ת וְ ַק ּיָם לָ עַ ד‪:‬‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי מֶ לֶ ְך עַ ל ּ ָכל‬
‫ש ָר ֵאל )השבת( וְ יוֹ ם‬
‫הָ ָא ֶרץ ְמ ַק ֵ ּד ׁש יִ ְ ׂ‬
‫הַ זּ ּ ִָכרוֹ ן‪:‬‬
‫ישתה מהקידוש מיושב‪) .‬פע"ח שער השבת פי"ד(‬
‫אם חל ראש השנה במוצ"ש‬
‫על הנר ּ ָברו ְּך ַא ּ ָתה יְ הֹוָה אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ּבוֹ ֵרא ְמאוֹ ֵרי הָ ֵא ׁש‪:‬‬
‫הוָה אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם הַ ּ ַמ ְבדִּ יל ּ ֵבין ק ֶֹד ׁש לְ חוֹ ל ּ ֵבין אוֹ ר‬
‫ּ ָברו ְּך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫שת‬
‫ֲשה ּ ֵבין ְק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫שת יְ מֵ י הַ ּ ַמע ֶׂ‬
‫ש ֶׁ‬
‫ש ָר ֵאל לָ עַ ִּמים ּ ֵבין יוֹ ם הַ ּ ְׁש ִביעִ י לְ ׁ ֵ‬
‫חש ְך ּ ֵבין יִ ְ ׂ‬
‫לְ ׁ ֶ‬
‫ֲשה‬
‫שת יְ מֵ י הַ ּ ַמע ֶׂ‬
‫ש ֶׁ‬
‫שת יוֹ ם טוֹ ב ִה ְבדַּ לְ ּ ָת וְ ֶאת יוֹ ם הַ ּ ְׁש ִביעִ י ִמ ׁ ֵ‬
‫ש ּ ָבת לִ ְק ֻד ּ ׁ ַ‬
‫ַׁ‬
‫הוָה‬
‫שתך‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫ש ָר ֵאל ִּב ְק ֻד ּ ׁ ָ‬
‫הקדַּ ְׁש ּ ָת ֶאת עַ ְּמ ָך יִ ְ ׂ‬
‫הקדַּ ְׁש ּ ָת‪ִ .‬ה ְבדַּ לְ ּ ָת וְ ִ‬
‫ִ‬
‫הַ ּ ַמ ְבדִּ יל ּ ֵבין ק ֶֹד ׁש לְ ק ֶֹד ׁש‪:‬‬

‫שו"ע ס"ב‪ :‬בקידוש ליל שני או מניח פרי חדש ואומר שהחיינו ואם אין מצוי פרי חדש‬
‫עם כל זה יאמר שהחיינו‪ .‬שער התפלה להאר"י ז"ל‪ :‬בליל הב' של ר"ה צריך לברך‬
‫ברכת שהחיינו בקידוש של הלילה ואין צורך לחפש אחר פרי חדש כלל‪.‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫חיָנ ּו וְ ִק ְ ּימָ נ ּו וְ ִה ִּגיעָ נ ּו לַ זְּמַ ן הַ זֶּה‪:‬‬
‫שהֶ ֱ‬
‫הָ עוֹ לָ ם ׁ ֶ‬

‫נטילת ידיים‬

‫‪17‬‬

‫אם רבים מסובין בסעודה‪ ,‬הגדול נוטל ידיו תחילה ; והרא"ש היה רגיל ליטול‬
‫א‪.‬‬
‫באחרונה‪ ,‬שלא להפסיק ושלא לדבר‪.‬‬
‫שיעור נט"י‪ ,‬כל היד עד קנה של זרוע; וי"א עד מקום חיבור האצבעות לכף היד‪ ,‬וראוי‬
‫ב‪.‬‬
‫לנהוג כדעת הראשון‪ .‬שו"ע סי קסא )ד(‪ :‬נטילת ידים‪ ,‬שיעורה כל היד שהוא ה' אצבעות והכף‬
‫עצמה עד פרק הזרוע‪ .‬וטעם זה נתבאר אצלינו באדרת נשא דק"ל ע"ב‪.‬האר"י ז"ל‪.‬‬
‫הנוטל צריך להגביה ידיו למעלה‪ ,‬שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שו"ע סימן קסב אח"כ תטול ידיך וצריך שבעת שתנגב ידיך ובשעה שתברך ענ"י תגביה ב' ידיך‬
‫זקופות למעלה כנגד ראשך מב' צדדי ראשך‪ .‬גם יהיה כ"ז מעומד‪ :‬אר"י ז"ל‪.‬‬
‫והנה כאשר תגביה ידיך‪ ,‬תכווין להכניס קשר הזרועות לפנים‪ ,‬ולא יהיו יוצאין ובולטין‬
‫ד‪.‬‬
‫כמנהגם לאחורי הגוף‪ ,‬והם הנקראים קובדו"ש בלשון לעז‪ ,‬בסוד‪ ,‬וכל אחוריהם ביתה )מלכים‬
‫א' ז'( צריך עתה בנטילת ידים להגביהם למעלה כנגד הראש‪ ,‬ולהעלותם אל מדרגתם‬
‫הראשונה‪ ,‬שהיו בבחינת רישא הנזכר‪ .‬אר"י ז"ל‪.‬‬
‫מור"ם בהגה‪ :‬וה"ה אם משפילן מתחילת הנטילה עד סופה דשפיר דמי‪ ,‬רק שיזהר שלא יגביה‬
‫תחילה ראשי אצבעותיו ואח"כ ישפילם‪ ,‬דאז יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים )ב"י‬
‫בשם מהר"י בן חביב(; והיינו כשאינו נוטל כל היד עד מקום חבור היד עם הזרוע‪.‬‬
‫הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעית להסיר מהם הלכלוך וכל דבר שחוצץ‪ ,‬ואח"כ‬
‫ה‪.‬‬
‫שופך עליהם פעם שנית וגם אלו המים הם טמאים‪ ,‬ואח"כ שופך עליהם פעם שלישית לטהר‬
‫המים שעל גבי הידים; ואם אין בידים לכלוך ודבר החוצץ‪ ,‬שופך על שתי ידיו רביעית בבת‬
‫אחת‪ ,‬וא"צ מים שניים‪.‬שו"ע‪.‬‬
‫מור"ם בהגה‪ :‬וה"ה אם היו לו מים רבים‪ ,‬רוחץ תחילה מעט כדי להסיר הלכלוך‪ ,‬ואח"כ‬
‫ו‪.‬‬
‫שופך רביעית כאחד וא"צ מים שלישים‪.‬‬
‫ולדעת האר"י ז"ל יש לשפוך ב' פעמים בכל אופן‪ :‬ואח"כ כשתחזור שנית‪ 18‬לרחוץ יד‬
‫ז‪.‬‬
‫ימין )‪ (...‬ואח"כ תרחוץ שמאלך ע"ד הכוונה הנזכרת ממש‪) .‬שער המצוות פר' עקב(‪.‬‬
‫שו"ע‪ :‬הנוטל ידיו צריך לשפשפם זה בזה‪ .‬אם שפשף ידיו זו בזו‪ ,‬יזהר שלא יגע חוץ‬
‫ח‪.‬‬
‫ממקום שנפלו בו מים‪ ,‬מפני שהם מטמאות זו את זו‪ .‬דברי האר"י ז"ל‪ :‬תחלה תרחוץ ידך‬
‫ימנית‪ ,‬ואחר כך השמאלית‪ ,‬ואח"כ תחבר שתיהם יחד‪ ,‬ותשפשפם‪) .‬שער המצוות פר' עקב(‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫וכך נהגו רבים ושלמים‪ .‬ולא ישכח לחכות את אשתו שתשב בשלחן בנחת‪ ,‬כדי לברך המוציא‪.‬‬
‫הרי מפורש בשער המצוות‪ ,‬שיש לשפוך על הידים‪ ,‬לנטילת הסעודה‪ ,‬רק פעמיים‪ ,‬ולא אחת‪ ,‬ולא שלושה‬
‫פעמים‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫האר"י ז"ל‪ :‬לכן תגביה ידיך עד כנגד ראשך וגם לסיבה זו צריך לברך ברכה זו מעומד לפי שהיא‬
‫למע' בסוד המוחין דז"א ונודע כי עלמא דדכורא כל עובדוי מעומד ולכן עתה אשר כונתך‬
‫להעלות את הנקבה וליחדא עם בעלה צריך שיהיה מעומד‪.‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי אֱ להֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫ותיו וְ ִצ ָ ּונ ּו עַ ל‬
‫שנ ּו ְּב ִמ ְצ ָ‬
‫שר ִק ְ ּד ׁ ָ‬
‫הָ עולָ ם אֲ ׁ ֶ‬
‫נְ ִטילַ ת י ַָדיִ ם‪:‬‬
‫שו"ע סימן קסו )א(‬
‫יש אומרים שא"צ ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא‪ ,‬ויש אומרים שצריך ליזהר‪ ,‬וטוב‬
‫ליזהר‪ .19‬ואם שהה כדי הלוך כ"ב אמה‪ ,‬מקרי הפסק‪.‬‬
‫שו"ע ס' רעד‪ :‬בוצע על שתי ככרות שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה‪ :‬האר"י ז"ל‪ :‬וב' שולי‬
‫הלחמים יהיו דבוקים זה בזה וב' פנים מב' צדדיו שלהם יהיו פן זה מצד ימין ופן זה מצד שמאל‬
‫ואז יתראו כאלו הב' לחמים נעשו לחם אחד ובו ב' פנים מב' צדדיו ויהיה כדמיון לחם הפנים‬
‫שבמקדש‪ .‬מור"ם בהגה‪ :‬ודוקא בלילי שבת אבל ביום השבת או בלילי יו"ט בוצע על העליונה‬
‫)כל בו והגהות מיימוני פ"ח מהלכות חמץ ומצה( והטעם הוא על דרך הקבלה‪ :‬ובוצעין על ב'‬
‫כיכרות כשאר יום טוב‪ .‬מהר"א אזולאי על הלבוש‪.‬‬

‫יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה‪ ,‬שיש בהן י' אצבעות כנגד י' מצות התלויות‬
‫א‪.‬‬
‫בפת ולכך יש י' תיבות בברכת המוציא וי' תיבות בפסוק מצמיח חציר לבהמה )תהילים‬
‫קד‪ ,‬יד( וי' תיבות בפסוק עיני כל אליך ישברו )תהילים קמה‪ ,‬טו( וי' תיבות בפסוק ארץ‬
‫חטה ושעורה )דברים ח‪ ,‬ח( וי' תיבות בפסוק ויתן לך )בראשית כז‪ ,‬כח(‪.‬שו"ע‪ .‬וברצותך‬

‫לומר ברכת המוציא אז תקח ב' לחמים העליונים שבד' אמצעים ותחבר שניהם בב' ידיך‪.‬‬
‫האר"י ז"ל‪.‬‬

‫שו"ע‪ :‬לא יבצע עד יא שיביאו לפניו מלח או ליפתן ללפת בו פרוסת הבציעה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דברי האר"י ז"ל‪ :‬אחר שתבצע הלחם‪ ,‬צריך לטבל פרוסת המוציא במלח‪.‬‬
‫שו"ע‪ :‬הבוצע לח נותן פרוסה לפני כל אחד והאחד נוטל פרוסה בידו‪ ,‬ואין‬
‫ג‪.‬‬
‫הבוצע נותן ביד האוכל אא"כ )היה אבל‪) .‬פרשה ציון בידיה )איכה א‪ ,‬יז( רמז לפרוסת‬
‫המוציא שנותנין בידו בשעת אבילות( )ב"י ואבודרהם בשם רמב"ם פ"ז מהלכות‬
‫ברכות ותשובות הרשב"א(‪ .‬האר"י ז"ל‪ :‬ותבצע ממנו תחלה שיעור כזית ותאכלנו אתה‬
‫ותכוין שהכזית הזה הוא כנגד אות י' של הוי"ה שהוא הז"א ואח"כ תבצע בציעה ב'‬
‫כשיעור כביצה ותתן לאשתך ותכוין שהיא כנגד אות י' אחרונה של אדנ"י שהיא בנוק'‬

‫‪19‬‬

‫ומ"מ‪ ,‬אין זה איסור אלא הזהרה‪.‬‬

‫דז"א ותכוין שיתחברו ויעשו שם יאהדונהי ואח"כ תבצע ותתן לשאר בני הסעוד'‬
‫היושבים שם‪.‬‬
‫כתוב בספר החיזיונות )דף קע"ה( סוד מה שכתוב במנורת זכריה )ד‪,‬ג( "ושנים‬
‫ד‪.‬‬
‫זתים עליה"‪ ,‬הם ב' יודי"ן‪ ,‬כמו שכתוב בריעא מהימנא פר' פנחס‪ ,‬כי כל יו"ד שיעורה‬
‫כזית‪ .‬ועיין לעיל אות י"ב‪ ,‬בכוונת הבציעה‪ ,‬שהם ב' יודי"ן‪ ,‬ואפשר לומר ששיעור‬
‫הכזית הוא חצי ביצה‪ ,‬ונמצא שכביצה שיעורה מ' גרם‪ ,‬והכזית שהוא יו"ד אחד‪,‬‬
‫עשרים גרם )גמ' יו"ד(‪ .‬הזית‘א דכיא‪.‬‬

‫עֵ ינֵי כל ֵאלֶ ָ‬
‫נותן לָ הֶ ם ֶאת ָא ְכלָ ם ְּבעִ ּתו‪:‬‬
‫ש ּ ֵבר ּו‪ .‬וְ ַא ּ ָתה ֵ‬
‫יך יְ ַׂ‬
‫ש ִּביעַ לְ כָ ל חַ י ָרצון‪:‬‬
‫ותחַ ֶאת י ֶָד ָך‪ .‬וּמַ ְ ׂ‬
‫ּפ ֵ‬
‫יקח הלחם בב' ידיו ויברך ברכת המוציא‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כשתברך המוציא‪ ,‬תגביה ידיך למעלה במלת המוציא‪ ,‬והלחם יהא נתון בין ב' ידיך‪,‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ותדקדק בה' של המוציא‪.‬‬
‫ותכוין כי הלחם שביד ימינך הוא אות י' של הויה והלחם שביד שמאלך אות ו'‬
‫ג‪.‬‬
‫ותברך אז ברכת המוציא ובה' של המוציא תכוין אל אי' עילא' ובה' של הארץ תכוין במלכות‬
‫ובמלת לחם תכוין בת"ת ‪.‬גם במלת לחם תכוין אל הלחם הנז' שהוא בחינת י"ג נימין הנ"ל‬
‫ואח"כ תבצע מן הלחם הימני שהוא כנגד אות י' של הוי"ה כנז' והוא כנגד החכמה‬
‫ד‪.‬‬
‫אשר משם נמשך המזון המעולה מכל השאר‪ .‬ותבצע ממנו תחלה שיעור כזית ותאכלנו אתה‬
‫ותכוין שהכזית הזה הוא כנגד אות י' של הוי"ה שהוא הז"א‬
‫ואח"כ תבצע בציעה שנית‪ ,‬כשיעור כביצה ותתן לאשתך ותכוין שהיא כנגד אות י'‬
‫ה‪.‬‬
‫אחרונה של אדנ"י שהיא בנוקבה דז"א ותכוין שיתחברו ויעשו שם יאהדונהי‬
‫ואח"כ תבצע ותתן לשאר בני הסעודה היושבים שם‪.‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי‪ ,‬אֱ להֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫וציא לֶ חֶ ם תפארת ִמן הָ‬
‫הָ עולָ ם‪ ,‬הַ אימא עילהא ּמ ִ‬
‫מלכות ָא ֶרץ‪:‬‬
‫ומה שהיו תחילה מספר י"ב שהם ג' הויות שבהם י"ב אותיות ונעשו שם כמנין לחם‬
‫ו‪.‬‬
‫שהם ג' הויות הנה עתה ברדתם אל היסוד נעשים אותיות מל"ח כאותיות לח"ם ‪.‬והענין הוא‬
‫שהם בחינת ג' הגבורות הנמתקות אשר ביסוד שהם ג"כ בחינת ג' הויות כמנין מל"ח ואז‬
‫מתמתקים יחד ג' הגבורות ע"י ג' החסדים וע"י המיתוק הזה הרויחו הגבו' כי בתחלה היו מרים‬
‫בסוד הדינים הקשים ועתה נהפכו לטעם המלח‪.‬‬
‫צריך לטבול הפרוסה במלח‪) .‬שע"המצ פ' עקב(‪.‬‬
‫ז‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬הרבה נהגו לטבול פרוסת המוציא בראש השנה בדבש או בסוכר )וכך מנהג ביתי‬
‫עד אסרו חג דסוכות(‪ .‬וכך נמצא סמך בספרי הקט' בית אברהם‪ ,‬שהסוכר‪ 20‬מלח גמור‬
‫הוא‪ .‬וזה לשון מהר"א אזולאי על הלבוש ‪ :‬ומנהג אשכנז מטבילין פרוסת הבציעה‬
‫בדבש‪ ,‬קודם לכל דבר‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫אח"כ יאכל די צרכו‪ ,‬וכששותה יין באמצע הסעודה יברך‪ 21‬הטוב והמטיב‪ ,‬ויכוין כי‬
‫הטוב לדידיה הם החסדים שמקבל יסוד ז"א לטוב לו‪ .‬ומטיב )הוא‪ .‬זית‘א דכיא( שממתיקים‬
‫את הגבורות שהוא סוד )בחינת‪ .‬זית‘א דכיא( יין כנודע‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫פעם אחת‪ 22‬זימנו להרח"ו זללה"ה לסעודת אירוסין‪ ,‬והלך לשם ואכל ושתה‪ .‬ואחר‬
‫כך בא וישב לפני הרב )האר"י ז"ל(‪ .‬אמר לו הרב‪ :‬היום הזה אכלת חצי שרץ אחד‪ ,‬ואם לא‬
‫תאמין תוציא חצי הגלוסקא ששמרת לאשתך‪ ,‬ואראה לך חצי השרץ שנשאר שם‪ .‬מיד‬
‫)מוהרח"ו( הוציאה וחתכה לשנים וראה חצי נמלה נתון בה‪ .‬מאותו היום והלאה‪ ,‬לא רצה לילך‬
‫לשום סעודה‪.‬‬

‫בליל ר"ה טוב לקרוא על השולחן קודם שיטול ידיו למים אחרונים שקודם ברהמ"ז‬
‫מס' ר"ה שהם ד' פרקים של משנה ותכוין כי הם ארבעה פרקים כנגד ד' אותיות הוי"ה‬
‫וכנגד ד' בחי' שיש אל המלכות ועיין בברכת אבות דתפלת ר"ה לקמן וע"ש ושם‬
‫יתבאר ד' בחינ' המל' הנ"ל‪.‬‬
‫ונלע"ד ששמעתי ממוז"ל פ"א שאלו ד' בחי' הם סוד ארבעה אותיות של שם אדנ"י‬
‫וכנגדם הם ד' פרקים דמסכת ר"ה הנז' וכונה זו צריך לכוין בקריאתם בליל ר"ה על‬
‫השלחן וד' בחינות הנז' נרמזו במשנה ראשונה שהיא ארבע' ראשי שנים כו' וזה פי'‪.‬‬

‫זית"א‪ :‬ולכן‪ ,‬הטוב הוא לשלב שם הוי"ה ושם אדנ"י ביחד לכל אחד מד'‬
‫פרקים כדרך זה‪:‬‬
‫פרק א'‪ :‬י"א‬
‫פרק ב'‪ :‬ה"ד‬
‫פרק ג'‪ :‬ו"נ‬
‫פרק ד'‪ :‬ה"י‬

‫‪20‬‬

‫מחזור בית דין חמווי בשם הלקח טוב בשם המענה אברם‪ ,‬גם נהגו העם ועלי הדס‪.‬‬
‫משמע שאפילו ביחיד מותר לברך ברכת הטוב והמטיב‪.‬זית"א‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שבחי האר"י‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫סדר ראש השנה‬
‫יש להתחיל סדר הסימנים באכילת תפוח בדבש כמנהג הראשונים‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬מדברי הטור)תקפ"ג( משמע שלנוהגים להתחיל בתפוח בדבש קודם הסעודה‪,‬‬
‫ימשיכו במנהגם‪ ,‬ולא העיר מרן שום הערה על מנהג זה‪ ,‬להתחיל בפרי להוציא ידי‬
‫חובת ברכת בורא פרי העץ‪ ,‬וגם לא התייחס בכלל לחשש להתחיל בפרי שאינו ממין‬
‫הז' פירות שנשתבה בם ארץ ישראל !‬
‫וז"ל הטור‪:‬‬
‫"גרסינן בפ"ק דכריתות )ה‪ (:‬אמר רבה מאן דבעי למידע אי מסיק שתא אי לא מייתי‬
‫בהדין עשרה יומי שבין ר"ה ליה"כ שרגא בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהורא ידע‬
‫דמשיך שתא ומאן דבעי למידע אי מצלח עסקיה אי לא מרבי תרנגולא אי שמין שפיר‬
‫ידע דמצלח אמר אביי השתא דאמרת סימנא מלתא היא יהא איניש רגיל למיכל בריש‬
‫שתא אתרוגא קרי רוביא כרתי סלקי ותמרי רוביא פירש רש"י תלתן רוביא ירבו‬
‫זכיותינו כרתי יכרתו כו' סלקי יסתלקו כו' תמרי יתמו כו' קרי מפני שממהר להיות גדל‬
‫ומזה רבו המנהגים כ"מ ומקום לפי מנהגו כמו באשכנז שרגילין לאכול בתחלת‬
‫הסעודה תפוח מתוק בדבש לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה ובפרובינצ"א נוהגין להביא‬
‫על השלחן כל מיני חידוש ואוכלין ראש כבש והריאה לומר נהיה לראש ולא לזנב‬
‫והריאה לפי שהיא קלה והר"מ מרוטנבורג היה רגיל לאכול ראש איל זכר לאילו של‬
‫יצחק‪":‬עכ"ל‪.‬‬
‫ומכיוון שהבית יוסף הביא מנהג זה כפשוטו‪ ,‬ואין מנהג להתחיל בתמר קיים בכלל‬
‫בראשונים זיע"א‪ ,‬הרי שעדיף לשמור דרכם של ראשונים כמלאכים‪ ,‬ולא דעות אחרות‬
‫מאוחרות המבוססות על סברות ולא על קבלת רבותינו ז"ל מדור דור‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שמקור מנהג להתחיל בתפוח בדבש אינו מראשוני אשכנז‪ ,‬אלא מהגאונים‬
‫עצמם‪ ,‬שרובם ככולם היו בבבל המובא בספר האגודה )סוף מס' ראש השנה( ‪":‬כתבו‬
‫הגאונים הילכך רגילין לאכול דבש ותפוחים מתוקים סימן לשנה מתוקה"‪ .‬וכן הובא‬
‫במהרי"ל והמחזור וטרי )ס' שכ"ג( ועיין ס' שדה יער פ"א הערה ‪.5‬‬
‫אף שאין בדרכנו להביא ראיות ומקורות מספר פרי עץ חיים מסיבת בלבול הסדר‬
‫והדברים ועוד כמה סיבות טובות‪ ,‬מ"מ‪ ,‬לא אחדל הפעם להביא את לשונו "שנהגו‬
‫אנשי מעשה לאכול תפוחין בדבש"‪ .‬ואמנם‪ ,‬מקור הדברים יותר עתיקים‪ ,‬שכך מביא‬
‫]ולא לפי מנהג האר"י ז"ל[ רבינו רבי אברהם אזולאי זיע"א בהגהותיו על הלבוש‪:‬‬
‫"כשאוכלין תפוח בדבש ליל ראש השנה צריך לומר תחילה תתחדש עלינו שנה טובה‬
‫ומתוקה ואח"כ מברך בורא פרי העץ ‪ ,‬דלכתחילה אין להפסיק בין ברכה לאכילה ‪,‬‬
‫אפילו בדברים שהן מעין דברים שמברכין עליהם כדאיתא באו"ח ס' קס"ז‪".‬‬
‫מבואר שדעת רבי אברהם אזולאי זצוק"ל להתחיל בתפוח ולא בתמר‪ ,‬כמנהג הקדמון‬
‫והפשוט‪ ,‬וגם לומר הבקשה‪ ,‬אח"ז לברך ואז לאכול‪.‬‬
‫וכך מבואר מלשון הבית יוסף והשו"ע‪:‬‬

‫יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא דהיינו תלתן כרתי סילקא תמרי קרא וכשיאכל‬
‫רוביא יאמר יה"ר שירבו זכיותינו כרתי יכרתו שונאי ה' סלקא יסתלקו אויבינו תמרי‬
‫יתמו שונאי ה' קרא יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו‪ .‬שו"ע ס' תקפג ס"א‬
‫אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק‪ .‬שו"ע ס"ב‬
‫יש שנהגו בשתי הלילות של ראש השנה לערוך סדר זה לסימן טוב‪:‬‬

‫שו"ע ס' תקפג ס"א‬
‫יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא דהיינו תלתן כרתי סילקא תמרי קרא וכשיאכל‬
‫רוביא יאמר יה"ר שירבו זכיותינו כרתי יכרתו שונאי ה' סלקא יסתלקו אויבינו תמרי‬
‫יתמו שונאי ה' קרא יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו‪.‬‬
‫שו"ע ס"ב‬
‫אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק‪.‬‬

‫‪ çåôú‬יקח תפוח ומטביל בדבש אומר‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫שנָה טוֹ בָ ה ו ְּמתו ָּקה‪ .‬ומברך‬
‫ש ִּת ְתחַ דֵּ ׁש עָ לֵ ינ ּו ׁ ָ‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫"בורא פרי העץ"‪ ,‬ואוכל‪:‬‬
‫‪ éúøë‬לוקח כרתי ביד אומר‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫שי ָרעָ ֵתנ ּו‪.‬‬
‫ש ִ ּי ּ ָכ ְרת ּו אוֹ יְ בֵ ינ ּו וְ שֹוֹ נְ ֵאינ ּו וְ כָ ל ְמבַ ְק ׁ ֵ‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ומברך ברכת "בורא פרי אדמה" ואוכל‪:‬‬

‫‪úòìã‬‬

‫על שם ''דלו עיני למרום'' מהר"א אזולאי על הלבוש‪.‬‬

‫‪ à÷ìñ‬אומר‬

‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫שי‬
‫ש ִ ּי ְס ּ ַת ְּלק ּו אוֹ יְ בֶ ינ ּו וְ שֹוֹ נְ ֶאינ ּו וְ כָ ל ְמבַ ְק ׁ ֵ‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫ָרעָ ֵתנ ּו‪.‬‬
‫‪ íéøîú‬אומר‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫שי ָרעָ ֵתנ ּו‪.‬‬
‫ש ִ ּי ּ ַת ּמ ּו אוֹ יְ בֶ ינ ּו וְ שֹוֹ נְ ֶאינ ּו וְ כָ ל ְמבַ ְק ׁ ֵ‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫÷‪ àø‬אומר‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫ש ִּת ְק ַרע רוֹ עַ ְּגזַר דִּ ינֵנ ּו‪:‬‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫‪ íéâã‬אומר‬
‫ָ‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ ֶניך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫שיִ ְפר ּו ו ִ ּי ְר ּב ּו ז ִָכיּוֹ ֵתינ ּו כדגים‪:‬‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫‪ ùáë ùàø‬יקח ראש כבש‪ ,‬ואם אין לו יקח ראש עוף‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך יהוה יאהדונהי אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י‬
‫של‬
‫ֹאש וְ לֹא לְ ָזנָב‪ .‬וְ זֵכֵ ר לְ ֵאילוֹ ׁ ֶ‬
‫ש ִּנ ְהיֶה לְ ר ׁ‬
‫אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ֶ ׁ ,‬‬
‫יִ ְצחָ ק‪.‬‬

‫ברכת המזון‬
‫א‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫שולחן ערוך סימן קפא א'‬
‫מים אחרונים‪ ,‬חובה‪.‬‬
‫א"צ ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות‪.‬‬

‫צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה‪ ,‬כדי שתרד הזוהמא‪ .‬בעת נטילת‬
‫מים אחרונים‪ ,‬יחבר ארבע האצבעות בלבד‪ ,‬והגודל לבד‪ ,‬וישפיל אצבעותיו כלפי מטה‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫י"א שמים אחרונים אינם צריכים נגוב; ולהרמב"ם מנגב ואח"כ מברך‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫גם א"ל שמי שהוא משורש קין‪ ,‬צריך לזהר להסיר הסכין על השלחן בעת ברכת‬
‫המזון לגמרי‪ ,‬ולא יספיק לכסותו בלבד‪ ,‬יען כי כלי זין הם בקין כנודע‪.‬‬
‫אולם מדברי מוהרש"ו בחש"י‪ ,‬מובא שאין לכסות את הסכינים בשבת מב' טעמים ‪:‬‬
‫‪ .‬כי בשבת השלחן לא נקרא מזבח סתם‪ ,‬שאין קרבן יחיד בשבת )ואין להניף ברזל על המזבח‬
‫רמז לשלחןף לנימוק הבית יוסף(‪ .‬חז"ל כתבו שאין בניין בית המקדש דוחה שבת‪.‬‬
‫והנה אין להפסיק כלל בין מים אחרונים לברכת המזון‪ ,‬אפילו בדברי תורה‪ ,‬ואם הוא‬
‫רוצה לעסוק בד"ת‪ ,‬כמ"ש רז"ל‪ ,‬יעסוק בתורה קודם שיטול מים אחרונים‪.‬‬
‫פעם‪ 23‬אחת הייתי לפני מורי ז"ל ובא לפני אדם אחד ואמר לי כי זה לו שני ימים‬
‫שאירע לו כאב חזק בכתפו‪ ,‬ונסתכל בו מורי ז"ל‪ ,‬ואמר לו כי בא לו כאב זה מפני שהפסיק בין‬
‫מים אחרונים לברכת המזון‪ ,‬בקריאת משניות‪ ,‬ועבר על מה שאמרו חז"ל תכף לנטילה ברכהף‬
‫גהיינו נטילת מיים אחרונים‪ ,‬ולכן תכ"ף נהפכו לכת"ף‪ ,‬והרגיש בו כאב‪ .‬ולכן צריך להיזהר שלא‬
‫להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון כלל‪ ,‬אפילו בדברי תורה‪ .‬ואם הוא רוצה לעסוק בדברי‬
‫תורה כמ"ש רז"ל‪ ,‬יעסוק בתורה קודם שיטול מים אחרונים‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬

‫אלו הפסוקים צריכים לאומרם אחר מים אחרונים קודם ברכת המזון‪ ,‬מזמור אלהים יחננו כו'‬
‫כולו‪ ,‬ואח"כ פסוק אברכה את ה' בכל עת כו'‪ ,‬וכדי לסלקו )הסתרא אחרא( משם )השלחן(‬
‫צריך לומר הב לן ונבריך כמ"ש בינוקא פ' בלק‪ ,‬ולכן אומרים זה הפסוק אברכה את ה' בכל עת‬
‫כו'‪ ,‬תמורת הב לן ונבריך‪ .‬ואח"כ פסוק סוף דבר הכל כו'‪ ,‬ואח"כ פסוק תהלת ה' ידבר פי וגומר‪,‬‬
‫ואח"כ פסוק ואנחנו נברך יה וגומר‪ .‬ואח"כ יאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'‪ ,‬ואח"כ‬
‫יאמר ברכת המזון‪ .‬והיא הזמנה לקב"ה לברכת המזון‪ ,‬אפילו ביחיד‪ ,‬כ"ד הזית‘א דכיא‪.‬‬

‫אֲ בָ ְרכָ ה ֶאת יהוה ְּבכָ ל עֵ ת‪ָ ּ .‬ת ִמיד ְּת ִה ּ ָלתוֹ ְּב ִפי‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫כי תחלה תאמר המזמור והפסוקים הנזכרים עד סוף הפסוק ואנחנו נברך יה וגו'‪.‬‬
‫)שע"המצ פר' עקב(‬

‫‪23‬‬

‫שע"המצ פ‪ 2‬עקב דמ"ה ע"א‪.‬‬

‫סוֹ ף דָּ בָ ר הַ ּכל נִ ְׁשמָ ע‪ֶ .‬את הָ אֱ ל ִֹהים יְ ָרא וְ אֶ ת ִמ ְצוֹ ָתיו‬
‫ְׁשמוֹ ר‪ִּ ,‬כי זֶה ּ ָכל הָ ָא ָדם‪ְּ :‬ת ִה ּ ַלת יהוה יְ ַד ּ ֶבר ּ ִפי‪ .‬וִ יבָ ֵר ְך ּ ָכל‬
‫שם ָק ְד ׁשוֹ לְ עוֹ לָ ם וָעֶ ד‪ :‬וַאֲ נ ְַחנ ּו נְ בָ ֵר ְך י ָּה מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד‬
‫שר ׁ ֵ‬
‫ּ ָב ָׂ‬
‫שר לִ ְפנֵי יהוה‪:‬‬
‫שלְ חָ ן אֲ ׁ ֶ‬
‫עוֹ לָ ם הַ לְ ל ּוי ָּה‪ :‬וַיְ ַד ּ ֵבר אֵ לַ י‪ ,‬זֶה הַ ּ ׁ ֻ‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬

‫הנה אם הוא יחידי‪ ,‬לא יברך ברכת המזון על הכוס‪ ,‬כנזכר בפרשת תרומה‪ .‬ואם יש‬
‫עמו ג' אנשים שאכלו כאחד‪ ,‬ואין שם יין‪ ,‬יברכו ברכת הזימון‪ ,‬אע"פ שאין יין‪ ,‬ואח"כ יברכו‬
‫ברכת המזון‪.‬‬
‫ואם הם ג' ויש יין‪ ,‬אז תברך ברכת המזון על היין באופן זה ‪:‬‬
‫מורי ז"ל‪ ,‬כי מלשון ההוא ינוקא דפרשת בלק משמע‪ ,‬שאוחז הכוס בב' ידיו‪ ,‬עד‬
‫שיגמור ברכה ראשונה‪ .‬וכשמתחיל ברכה ב'‪ ,‬כדין יתיישב כסא על תיקוניה‪ ,‬ר"ל שיעמדנו על‬
‫ה' אצבעות יד ימינו‪ .‬ועכ"ז לא נהג מורי כן‪ ,‬אלא כמו שכתוב לעיל‪.‬‬
‫ואח"כ תטול הכוס בימינך ותעמידנו על ה' אצבעותיך הימיניים‪ ,‬ממש על גביהם‪.‬‬
‫)שע"המצ פר' עקב(‬

‫אם מברכים בזימון המברך מזמין קב"ה ולאורחיה לברכת המזון‪:‬‬

‫ישא‪ ,‬ו ִּב ְר ׁשוּת מוֹ ַרי‬
‫המברך אומר‪ִּ :‬ב ְר ׁשוּת מַ לְ ּ ָכא עִ ּ ָל ָאה ַקדִּ ׁ ָ‬
‫וְ ַר ּבוֹ ַתי ו ִּב ְר ׁשו ְּתכֶ ם‬
‫אם מברכים בזימון המברך מזמין קב"ה ולאורחיה לכוס הברכה‪:‬‬
‫שלוֹ ‪:‬‬
‫ש ָאכַ לְ נ ּו ִמ ּ ׁ ֶ‬
‫נְ בָ ֵרך )בעשרה‪ֱ :‬אלֹהֵ ינוּ( ׁ ֶ‬
‫שלוֹ ּו ְבטוּבוֹ חָ יינ ּו‪:‬‬
‫ש ָאכַ לְ נ ּו ִמ ּ ׁ ֶ‬
‫המסובים עונים‪ָ ּ :‬ברו ְּך )בעשרה‪ֱ :‬אלֹהֵ ינוּ( ׁ ֶ‬
‫א‪.‬‬

‫כבר נתבאר שיברך ברכת המזון בכוונה גמורה‪ .‬וידיו אסורות זו ע"ג זו על החזה‬
‫ועוצם עיניו אם אין שם כוס‪ ,‬לפי שס"א קאי תמן לקטרגא עליו‪ ,‬ובפרט אם הוא ביחיד‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫צריך ליזהר שלא לומר ברכת המזון בלתי עטיפת הראש‪ ,‬דהיינו בכובע שהולך בו‬
‫לבהכ"נ‪ ,‬כזכר ברעיא מהימנא רמ"ה וע"ש‪.‬‬
‫ולכן צריך לברך ברהמ"ז בעין טובה‪ ,‬ובשמחה יתירה להראות לפניה כנדיבים בעין‬
‫טובה‪ ,‬ולא כצרי עין‪ .‬ואז גם היא נותנת לנו מזונותינו בשמחה ועין טובה כי מן השפע שנמשך‬
‫בשבת‪ ,‬ע"י ג' סעודות ההם‪ ,‬אנו צריכין להמשיך מהם בששת ימי השבוע הראשונים‪ ,‬להשאיר‬
‫מן התוספת הנזכרת של שבת שעברה‪ .‬ובג' ימים אחרונים‪ ,‬יכוון להמשיך לצורך יום השבת‬
‫הבא‪ ,‬כנזכר שם‪ .‬וזו היא עיקר הכוונה‪ ,‬שיכוון האדם בברכת המזון‪ ,‬ובפרט בשם א"ל אשר‬
‫בברכה זו הג' כנזכר‪.‬‬
‫תתן עיניך בכוס ברכת המזון‪ .‬ואם אין שם כוס‪ ,‬יסגור עיניו ויברך ברכת המזון‬
‫בכוונה‪ ,‬וישים ידו השמאלי על לבו כנגד החזה‪ ,‬ויד ימינו על שמאלו‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫ויברך ברכת המזון בכוונה גמורה כי הס"א עומד שם לקטרג )‪ (...‬ובפרט אם הוא‬
‫יחידי )‪ (...‬ולכן‪ ,‬צריך לברך ברכת המזון בעין טובה ובשמחה יתירה‪ ,‬להראות לפניה‪ 24‬כנדיבים‬
‫בעין טובה‪ ,‬ולא כצרי עין‪ ,‬ואז גם היא נותנת לנו מזונותינו בשמחה ובעין טובה‪) .‬שע"המצ פר'‬
‫עקב(‪.‬‬

‫יש לברך‪ 25‬ברכת המזון בקול רם‪ ,‬כדי שיאמרו בניו אחריו אות באות מילה‬
‫במילה‪.‬‬
‫קודם בהמ"ז דשבת יכוין קודם שיאמר הברכה להויה דע"ב דיודין ולמספר כ"ו שלה הפשוט‬
‫ושניהם בגי' צ"ח וז"ס דודי צח ואדום‪.‬‬

‫נוסח הברכת המזון הוא לפי מהר"י צמח זצ"ל בזר זהב‬

‫לשון הבר"המז באותיות קטנות הוא הנוסח השגור בפי כולם‪.‬‬

‫ּ ָברו ְּך ַא ּ ָתה יהוה‪ ,‬אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ זָּן‬
‫נותן גמי'‬
‫חֲמים‪ .‬הוא ֵ‬
‫הָ עוֹ לָ ם ּ ֻכלּ וֹ ְּבטוּבוֹ ְּבחֵ ן ְּבחֶ סֶ ד ְּב ֶרוַח ו ְּב ַר ִ‬
‫שר‪ִּ .‬כי לְ עוֹ לָ ם חַ ְסדּ וֹ ‪:‬‬
‫אבגית"ץ שהוא ספירת החסד לֶ חֶ ם לְ כָ ל ּ ָב ָׂ‬
‫ו ְּבטוּבוֹ הַ ּגָדוֹ ל ּ ָת ִמיד לֹא חָ סַ ר לָ נ ּו וְ ַאל י ְֶחסַ ר לָ נ ּו מָ זוֹ ן‬
‫ּ ָת ִמיד לְ עוֹ לָ ם וָעֶ ד‪ִּ .‬כי הוּא ובאומרך כי הוא זן ומפרנס לכל‪ ,‬צריך להגיה כי הוא‬
‫אל להמשיך‪ 26‬שפע מעולם האצילות שבשמות אלו ) א"ל שדי בעולם‬
‫אל זן ומפרנס לכל‪ֵ .‬‬
‫אוֹ ָתנ ּו וְ‬

‫ֶאת‬

‫הבריאה –א"ל יי ביצירה – א"ל אדני בעשייה‪ ,‬כל השמות אלו גי' מג"ן שהוא ֵשם עולם‬
‫העליון( הנכלל מג' שמות א"ל כנזכר‪ ,‬ושיתפשט משם בחינת שם א"ל בעלם השני שהוא‬
‫יצירה‪ ,‬אשר בו שם יהו"ה‪ ,‬ואז יתחברו א"ל בהוי"ה שהוא גי' ז"ן‪ ,‬וזהו א"ל ז"ן זָן ו ְּמפַ ְרנֵס‬

‫שר‬
‫לַ ּכל וְ ׁ ֻשלְ חָ נוֹ עָ רו ְּך לַ ּכל וְ ִה ְת ִקין מָ זוֹ ן ו ִּמ ְחיָה לְ כָ ל ְּב ִריּוֹ ָתיו אֲ ׁ ֶ‬
‫אמוּר‪ .‬פסוק פותח את ידיך הנה מזמור הזה נתקן‬
‫ּ ָב ָרא ְב ַרחֲמָ יו ו ְּברוֹ ב ֲחסָ ָדיו ּ ָכ ָ‬
‫לאומרו ג"פ ביום כנודע בסדר התפלה ב"פ בתפלת השחר ופעם א' במנחה בכל זמן מג' זמנים‬
‫הנז' יש כוונה בפני עצמה עם היותם דרך אחד גם ס"ת פותח את ידיך חת"ך והוא שם קדוש‬
‫ש ִּביעַ לְ כָ ל‬
‫המכונה בספרי המקובלים שם הפרנסה ּפוֹ ֵתחַ ֶאת י ֶָד ָך‪ .‬וּמַ ְ ׂ‬

‫‪24‬‬

‫בנוקבא העליונה‪.‬‬
‫הנהגות הרמ"ק זצוק"ל ס' ח"י‪ .‬ספר החזיונות בנספחים‪ ,‬דפוס שובי נפשי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שע"המצ פר' עקב‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫חַ י ָרצוֹ ן‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה יהוה ההויה היא דע"ב דיודין‪ ,‬הַ זָּן ְב ַרחֲ מָ יו ֶאת‬
‫הַ ּכל‪:‬‬
‫ָ‬
‫ש ִהנְ חַ לְ ּ ָתה לַ אֲ בוֹ ֵתינ ּו ֶא ֶרץ‬
‫נוֹ ֶדה ְּלך יהוה אֱ לֹהֵ ינ ּו עַ ל ׁ ֶ‬
‫חֶ ְמדָּ ה טוֹ בָ ה ו ְּרחָ בָ ה ְּב ִרית וְ תוֹ ָרה חַ יים וּמָ זוֹ ן‪ .‬עַ ל‬
‫יתנ ּו ִמ ּ ֵבית עֲבָ ִדים‪ .‬וְ עַ ל‬
‫אתנ ּו מֵ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ו ְּפ ִד ָ‬
‫שהוֹ צֵ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫תנ ּו‪ .‬וְ עַ ל חֻ ֵּקי‬
‫ש ִּל ּ ַמ ְד ּ ָ‬
‫ש ֵרנ ּו‪ .‬וְ עַ ל ּתוֹ ָר ְתך ׁ ֶ‬
‫שחָ ַת ְמ ּ ָת ִּב ְב ָׂ‬
‫יתך ׁ ֶ‬
‫ְּב ִר ְ‬
‫ש ַא ּ ָתה זָן ו ְּמפַ ְרנֵס אוֹ ָתנ ּו‬
‫ְרצוֹ נ ְָך ׁ ֶשהוֹ ַד ְע ָּתנ ּו‪ .‬וְ עַ ל הָ חַ יים וּמָ זוֹ ן ׁ ֶ‬
‫ּ ָת ִמיד‪:‬‬
‫וְ עַ ל הַ ּכל יהוה אֱ לֹהֵ ינ ּו אֲ נ ּו מוֹ ִדים לָ ְך ו ְּמבָ ְר ִכים ֶאת ְׁשמָ ְך‬
‫ת‪ .‬וּבֵ ַר ְכ ּ ָת בברכה ג'‪ ,‬בהגיעך אל תיבת את שבפסוק‬
‫שבָ עְ ּ ָ‬
‫ּ ָכ ָאמוּר וְ ָאכַ לְ ּ ָת וְ ָׂ‬

‫ואכלת ושבעת וברכת את‪ ,‬אז תמזוג הכוס במים כו' כנודע‪ .‬ומילת את היא המלכות הנקראת‬
‫כוס‪ .‬ותסתכל במים ההם בעת שתתנם בכוס‪ֶ .‬את יהוה אֱ לֹהֶ ָ‬
‫יך עַ ל הָ ָא ֶרץ‬

‫שר נ ַָתן לָ ְך‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה יהוה‬
‫הַ ּטוֹ בָ ה אֲ ׁ ֶ‬
‫הָ ָא ֶרץ וְ עַ ל הַ ּ ָמזוֹ ן‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּשלַ יִ ם‬
‫ש ָר ֵאל עַ ּ ָמך‪ .‬וְ עַ ל יְ רו ׁ ָ‬
‫ַרחֵ ם יהוה אֱ לֹהֵ ינ ּו עָ לֵ ינ ּו וְ עַ ל יִ ְ ׂ‬
‫ְ‬
‫כן ְּכבוֹ ָדך‪ .‬וְ עַ ל הֵ יכָ לָ ְך‪ .‬וְ עַ ל ְמעוֹ נ ְָך‪ .‬וְ עַ ל‬
‫עִ ָיר ְך‪ .‬וְ עַ ל הַ ר ִציּוֹ ן ִמ ְׁש ּ ַ‬
‫ש ִּנ ְק ָרא ִׁש ְמ ָך עָ לָ יו‪ָ .‬א ִבינ ּו‬
‫דְּ ִב ָיר ְך‪ .‬וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש ׁ ֶ‬
‫ְרעֵ נ ּו )ז ּונֵנ ּו‪ַ ּ .‬פ ְרנְ סֵ נ ּו(‪ַ ּ .‬כלְ ְּכלֵ נ ּו‪ .‬הַ ְרוִ יחֵ נ ּו הַ ְרוַח לָ נ ּו ְמהֵ ָרה‬
‫ידי מַ ְּתנוֹ ת‬
‫ִמ ּ ָכל צָ רוֹ ֵתינ ּו‪ .‬נָא וְ ַאל ּ ַת ְצ ִריכֵ נ ּו יהוה אֱ לֹהֵ ינ ּו לִ ֵ‬
‫ָא ָתם‪ .‬שמתנתם מעוטה וחרפתם‬
‫ידי הַ לְ ו ָ‬
‫שר ו ָָדם‪ .‬וְ לֹא לִ ֵ‬
‫ּ ָב ָׂ‬
‫‪27‬‬
‫שה‬
‫מרובה ֶא ּ ָלא לְ י ְָד ָך הַ ְּמלֵ ָאה הָ גְ דוּ ָ‬
‫ֲש ָירה‬
‫וְ הָ ְרחָ בָ ה‪ .‬הָ ע ִׁ‬
‫שלּ א נֵבוֹ ׁש ּ ָבעוֹ לָ ם הַ זֶּה‪ .‬וְ לֹא נִ ּ ָכלֵ ם לְ עוֹ לָ ם‬
‫וְ הַ ּ ְפתוּחָ ה‪ .‬יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶ‬
‫ְ‬
‫ִיר ּנָה לִ ְמקוֹ מָ ּה ִּב ְמהֵ ָרה‬
‫הַ ּ ָבא‪ .‬וּמַ לְ כוּת ּ ֵבית דָּ וִ ד ְמ ִׁשיחָ ך ּ ַתחֲ ז ֶ‬
‫ְביָמֵ ינ ּו‪:‬‬
‫י יכוין אל‬

‫ס"ג‪ ,‬עַ ל‬

‫וענין ברהמ"ז שאומרים בה רצה והחליצנו כו' הכונה היא כי ימי החול הם במטטרו"ן הנקרא‬
‫חלוץ הנעל כנז' בס"ה שהוא נק' נעל ולכן אנו אומרים בשבת שיחליצנו מן הנעל הזה שהוא‬
‫‪27‬‬

‫וכך הוא בסידור כתי"ק למו"ר רבי ישראל בעל שם טוב זיע"א בנוסח ברכת המזון לשבת‪.‬‬

‫מט"ט השולט בימי החול ויתעלה למעלה בבריאה כנ"ל על וביום השביעי נתעלה וישב על‬
‫כסא כבודו כו' ולכן מבחינתך לבדך משגיח עלינו ביום השבת ולא מבחינת מטטרו"ן‪.‬‬

‫ְרצֵ ה וְ הַ חֲלִ יצֵ נ ּו יהוה אֱ לֹהֵ ינ ּו ְּב ִמ ְצוֹ ֶת ָ‬
‫ש ּ ָבת‬
‫יך ו ְּב ִמ ְצוַת יוֹ ם הַ ּ ְׁש ִביעִ י‪ .‬הַ ּ ׁ ַ‬
‫הַ ּגָדוֹ ל וְ הַ ָּקדוֹ ׁש הַ זֶּה‪ִּ .‬כי יוֹ ם ּגָדוֹ ל וְ ָקדוֹ ׁש הוּא ִמ ְּלפָ נ ָ‬
‫ֶיך‪ .‬נִ ְׁש ּבוֹ ת ּבוֹ‬
‫וְ נָנוּחַ ּבוֹ באהבה ְּכ ִמ ְצוַת חֻ ֵּקי ְרצוֹ נ ְָך‪ .‬וְ ַאל ְּת ִהי צָ ָרה וְ יָגוֹ ן ְּביוֹ ם‬
‫ְמנוּחָ ֵתנ ּו‪ .‬וְ הַ ְר ֵאנ ּו ְּבנֶחָ מַ ת ִציּוֹ ן ִּב ְמהֵ ָרה ְביָמֵ ינ ּו ִּכי ַא ָתה הוא ּ ַבעָ ל‬
‫הַ נְ חָ מוֹ ת‪:‬‬

‫אֱ לֹהֵ ינ ּו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵתינ ּו ַיעֲלֶ ה וְ יָבא י ִַּגיעַ וְ י ֵָר ֶאה י ֵָרצֶ ה‬
‫שמַ ע וְ יִ ּ ָפקֵ ד וְ יִ זָּכֵ ר ז ְִכרוֹ נֵנ ּו וְ ז ְִכרוֹ ן אֲ בוֹ ֵתינ ּו‪ .‬ז ְִכרוֹ ן‬
‫וְ יִ ּ ׁ ָ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ּשלַ יִ ם עִ ָירך‪ .‬וְ ז ְִכרוֹ ן מָ ִׁשיחַ ּ ֶבן דָּ וִ ד עַ ְבדָּ ך‪ .‬וְ ז ְִכרוֹ ן ּ ָכל‬
‫יְ רו ׁ ָ‬
‫ָ‬
‫ש ָר ֵאל לְ פָ נֶיך לִ ְפלֵ יטָ ה לְ טוֹ בָ ה‪ .‬לְ חֵ ן לְ חֶ סֶ ד‬
‫עַ ְּמ ָך ּ ֵבית יִ ְ ׂ‬
‫וּלְ ַרחֲ ִמים‪ְּ .‬ביוֹ ם הזכרון הַ זֶּה ביום טוב מקרא קודש הזה‪.‬‬
‫לְ ַרחֵ ם ּבוֹ עָ לֵ ינ ּו וּלְ הוֹ ִׁשיעֵ נ ּו‪ .‬ז ְָכ ֵרנ ּו יי אֱ לֹהֵ ינ ּו ּבוֹ לְ טוֹ בָ ה‪.‬‬
‫וּפָ ְק ֵדנ ּו בוֹ לִ ְב ָרכָ ה‪ .‬וְ הוֹ ִׁשיעֵ נ ּו בוֹ לְ חַ יים טוֹ ִבים‪ִּ .‬ב ְדבַ ר‬
‫חֲמים‪ .‬חוּס וְ חָ ּנֵנ ּו וַחֲ מוֹ ל וְ ַרחֵ ם עָ לֵ ינ ּו‪ .‬וְ הוֹ ִׁשיעֵ נ ּו ִּכי‬
‫יְ ׁשוּעָ ה וְ ַר ִ‬
‫ְ‬
‫ֵאלֶ ָ‬
‫יך עֵ ינֵינ ּו‪ִּ .‬כי ֵאל מֶ לֶ ך חַ נּ וּן וְ ַרחוּם ָא ּ ָתה‪:‬‬

‫וְ ִת ְבנֶה יְ רו ָּׁשלַ יִ ם ִע ָיר ְך ִּב ְמהֵ ָרה ְביָמֵ ינ ּו‪ָ ּ :‬בר ּו ְך ַא ּ ָתה יהוה‬
‫דמ"ה דמילוי אלפין‪ּ ,‬בוֹ נֵה ְב ַר ֲח ָמיו יְ ר ּו ׁ ָשלָ יִ ם‪) .‬ואומר בלחש‪ָ :‬אמֵ ן(‪:‬‬
‫ּ ָברו ְּך ַא ּ ָתה יהוה תכוין בהויה דב"ן‪ ,‬אֱ לֹהֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬לָ עַ ד‬
‫תכוין בהויה‬

‫שנ ּו‪ְ .‬קדוֹ ׁש‬
‫ירנ ּו‪ּ .‬בוֹ ְראֵ נ ּו‪ .‬גּ וֹ אֲ לֵ נ ּו‪ְ .‬קדוֹ ׁ ֵ‬
‫הָ ֵאל ָא ִבינ ּו מַ לְ ּ ֵכנ ּו ַאדִּ ֵ‬
‫ְ‬
‫ש ָר ֵאל‪ .‬הַ ּ ֶמלֶ ך הַ ּטוֹ ב וְ הַ ּ ֵמ ִטיב לַ ּכל‪.‬‬
‫ַיעֲקב‪ .‬רוֹ עֵ נ ּו רוֹ עֵ ה יִ ְ ׂ‬
‫ייטיב‬
‫ש ְּבכָ ל‪-‬יוֹ ם וָיוֹ ם הוּא הֵ ִטיב לָ נ ּו‪ .‬הוּא מֵ ִטיב לָ נ ּו‪ .‬הוּא ִ‬
‫ֶׁ‬
‫לָ נ ּו‪.‬ג' הטבות אלו למתק ולבסם את גבורות שהם ברכה רביעית של ברכת המזון ע"י‬
‫החסדים הנקרא טוב בסוד‪ 28‬אך טוב וחסד הוּא גוֹ ְמלֵ נ ּו‪ .‬הוּא גְ מָ לָ נ ּו‪ .‬הוּא‬
‫יִ גְ ְמלֵ נ ּו לָ עַ ד חֵ ן וָחֶ סֶ ד וְ ַרחֲ ִמים וְ ֵריוַח וְ הַ ָ ּצלָ ה וְ כָ ל טוֹ ב‪:‬‬
‫‪28‬‬

‫וג' הטבות אלו כנגד ג' אבות והם הכל מכל כל‪ .‬כ"ד הז"אב‪.‬‬

‫הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ְׁש ּ ַת ּ ַבח עַ ל ִּכ ּ ֵסא ְכבוֹ דוֹ ‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ְׁש ּ ַת ּ ַבח‬
‫שמַ יִ ם וּבָ ָא ֶרץ‪ :‬הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְׁש ּ ַת ּ ַבח ּ ָבנ ּו לְ דוֹ ר דּ וֹ ִרים‪:‬‬
‫ּ ַב ּ ׁ ָ‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא ֶק ֶרן לְ עַ ּמוֹ י ִָרים‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ְת ּ ָפ ַאר ּ ָבנ ּו לָ נֶצַ ח נְ צָ ִחים‪:‬‬
‫בכָ בוֹ ד וְ לֹא ְב ִבזּוּי ְּבהֶ ּ ֵתר וְ לֹא ְב ִא ּסוּר ְּבנַחַ ת וְ לֹא‬
‫הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יְ פַ ְרנְ סֵ נ ּו ְּ‬
‫בינֵינ ּו‪ :‬הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְׁשלַ ח ְּב ָרכָ ה ְרוָ חָ ה‬
‫שלוֹ ם ּ ֵ‬
‫ְבצָ עַ ר‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ּ ֵתן ׁ ָ‬
‫את דְּ ָרכֵ ינ ּו‪ :‬הָ ַרחֲמָ ן‬
‫וְ הַ ְצלָ חָ ה ְּבכָ ל‪-‬מַ ע ֲֵׂשה י ֵָדינ ּו‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא י ְַצלִ יחַ ֶ‬
‫ארנ ּו‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יוֹ לִ יכֵ נ ּו ְמהֵ ָרה‬
‫הוּא יִ ְׁש ּבוֹ ר עוֹ ל ּגָלוּת ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל צַ ָ ּו ֵ‬
‫קוֹ ְמ ִמ ּיוּת )ל( ְּב ַא ְרצֵ נ ּו‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ְר ּ ָפאֵ נ ּו ְרפו ָּאה ְׁשלֵ מָ ה‬
‫ְרפו ַּאת הַ ּנֶפֶ ׁש ו ְּרפו ַּאת הַ גּ וּף ו ְּרפו ַּאת הָ נְ ָשמָ ה‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ְפ ּ ַתח לָ נ ּו‬
‫ֶאת יָדוֹ הָ ְרחָ בָ ה‪ :‬הָ ַרחֲ מָ ן ה ּוא יְ בָ ֵר ְך ּ ָכל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד ִמ ּ ֶמנּ ּו‬
‫ש ִּנ ְת ּ ָב ְרכ ּו אֲ בוֹ ֵתינ ּו ַא ְב ָרהָ ם יִ ְצחָ ק וְ ַיעֲקב‬
‫ִּב ְׁשמוֹ הַ ּגָדוֹ ל ְּכמוֹ ׁ ֶ‬
‫ְ‬
‫ּ ַב ּכל ִמ ּכל ּכל‪ֵ ּ .‬כן יְ בָ ֵרך אוֹ ָתנ ּו יַחַ ד ְּב ָרכָ ה ְׁשלֵ מָ ה‪ .‬וְ כֵ ן יְ ִהי‬
‫ָרצוֹ ן וְ נאמַ ר ָאמֵ ן‪ :‬הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְפרוֹ שׂ עָ לֵ ינ ּו סֻ ּ ַכת ְׁשלוֹ מוֹ ‪:‬‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יְ חַ דֵּ ׁש עָ לֵ ינ ּו ֶאת השנה הזאת לְ טוֹ בָ ה‬
‫וְ לִ ְב ָרכָ ה‪:‬‬
‫ויש מוסיפים‪:‬‬
‫טובים‪:‬‬
‫ִ‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְכ ֵתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר חַ יים‬
‫ח ִס ִידים‪:‬‬
‫יקים ַו ֲ‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְכ ֵתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר צַ דִּ ִ‬
‫ימים‪:‬‬
‫ש ִרים ו ְּת ִמ ִ‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְכ ֵתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר יְ ׁ ָ‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְכ ֵתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר ּ ַפ ְרנָסָ ה וְ כַ לְ ּ ָכלָ ה טובָ ה‪:‬‬
‫ישוּעָ ה‪:‬‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יִ ְכ ֵתבֵ נ ּו ְּבסֵ פֶ ר ְּגאֻ ּ ָלה וִ ׁ‬

‫הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יִ ּ ַטע ּתוֹ ָרתוֹ וְ ַאהֲבָ תוֹ ְּבלִ ּ ֵבנ ּו וְ ִת ְהיֶה יִ ְר ָאתוֹ עַ ל‬
‫שמָ יִ ם‪:‬‬
‫שם ׁ ָ‬
‫ֲשינ ּו לְ ׁ ֵ‬
‫ּ ָפנֵינ ּו לְ ִבלְ ִּתי ֶנחֱטָ א‪ .‬וְ יִ ְהי ּו כָ ל‪-‬מַ ע ֵׂ‬
‫ברכת האורח הָ ַרחֲ מָ ן הוּא יְ בָ ֵר ְך ֶאת ּ ַבעַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ זֶּה‪ .‬ויהי רצון שלֹא יֵבוֹ ׁש‪ .‬וְ לֹא‬
‫יִ ּ ָכלֵ ם לֹא ּ ָבעוֹ לָ ם הַ זֶּה ולֹא ּ ָבעוֹ לָ ם הַ ּ ָבא‪ .‬ויצליח בכל נְ כָ ָסיו וְ יִ ְהי ּו נְ כָ סָ יו מֻ ְצלָ ִחים‬

‫ו ְּקרוֹ ִבים לָ ִעיר‪.‬ולא ישלוט שטן במעשי ידיו‪ .‬וְ ַאל יִ זְדַּ ֵּקק לְ פָ נָיו ׁשוּם דְּ בַ ר חֵ ְטא‬
‫וְ ִה ְרהוּר עָ וֹ ן‪ .‬מֵ עַ ּ ָתה וְ עַ ד עוֹ לָ ם‪:‬‬

‫יק ְרבֵ נ ּו לִ ימוֹ ת הַ ּ ָמ ִׁשיחַ וּלְ ִבנְ יַן ּ ֵבית הַ ִּמ ְקדָּ ׁש‬
‫הָ ַרחֲמָ ן הוּא יְ חַ יינ ּו וִ יז ּ ֵַכנ ּו וִ ָ‬
‫ֹשה חֶ סֶ ד לִ ְמ ִׁשיחוֹ לְ ָדוִ ד וּלְ ז ְַרעוֹ‬
‫וּלְ חַ יי הָ עוֹ לָ ם הַ ּ ָבא‪ִ .‬מגְ דּ וֹ ל יְ ׁשוּעוֹ ת מַ לְ ּכוֹ ‪ .‬וְ ע ֶׂ‬
‫ייתי ּגַם‬
‫שי יי לֹא י ְַח ְסר ּו כָ ל טוֹ ב‪ :‬נַעַ ר הָ ִ‬
‫דר ׁ ֵ‬
‫עַ ד עוֹ לָ ם‪ְּ :‬כ ִפ ִירים ָר ׁש ּו וְ ָרעֵ ב ּו‪ .‬וְ ְ‬
‫יתי צַ דִּ יק ֶנ ֱעזָב‪ .‬וְ ז ְַרעוֹ ְמבַ ֶּק ׁש לָ חֶ ם‪ָ ּ :‬כל הַ יּוֹ ם חוֹ נֵן ּומַ לְ וֶה‪.‬‬
‫ז ַָקנְ ִּתי וְ לֹא ָר ִא ִ‬

‫וְ ז ְַרעוֹ לִ ְב ָרכָ ה‪:‬‬
‫ש ִתינ ּו יִ ְהיֶה לִ ְרפו ָּאה‪.‬‬
‫ש ָּׁ‬
‫ש ְבעָ ה‪ .‬וּמַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫ש ָאכַ לְ נ ּו יִ ְהיֶה לְ ָׂ‬
‫מַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫ּאכל ּו‬
‫שהוֹ ַת ְרנ ּו יִ ְהיֶה לִ ְב ָרכָ ה ְּכ ִד ְכ ִתיב ַו ִ ּי ּ ֵתן לִ ְפנֵיהֶ ם ַוי ְ‬
‫וּמַ ה ּ ׁ ֶ‬
‫שמַ יִ ם‬
‫שה ׁ ָ‬
‫ַויּוֹ ִתיר ּו ִּכ ְדבַ ר יהוה‪ְּ :‬ברו ִּכים ַא ּ ֶתם לַ יהוה‪ .‬עוֹ ֵׂ‬
‫שר יִ ְבטַ ח ּ ַביהוה‪ .‬וְ הָ יָה יהוה ִמ ְבטָ חוֹ ‪:‬‬
‫ָא ֶרץ‪ָ ּ :‬ברו ְּך הַ ּגֶבֶ ר אֲ ׁ ֶ‬
‫ו ָ‬
‫ְ‬
‫שלוֹ ם‪ :‬כי השביע נפש‬
‫יהוהעֹז לְ עַ ּמוֹ יִ ּ ֵתן‪ .‬יהוהיְ בָ ֵרך אֶ ת עַ ּמוֹ בַ ּ ׁ ָ‬
‫שוקקה ונפש רעבה מילא טוב‪ :‬הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו‪.‬‬

‫בסיום ברהמ"ז‪ ,‬יאמר פסוק עושה שלום במרומיו‪.‬‬

‫שלוֹ ם ִּב ְמרוֹ מָ יו‬
‫שה ׁ ָ‬
‫עוֹ ֶׂ‬
‫ש ָר ֵאל‬
‫שלוֹ ם עָ לֵ ינ ּו וְ עַ ל ּ ָכל‪-‬עַ ּמוֹ יִ ְ ׂ‬
‫ֲשה ׁ ָ‬
‫הוּא ְב ַרחֲמָ יו ַיע ֶׂ‬
‫וְ ִא ְמר ּו ָאמֵ ן‪:‬‬
‫יכוין שם ע"ב דיודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י גי' ע"ב‬

‫סַ ְב ִרי מָ ָרנָן ‪ :‬לְ חָ יִ ים‬

‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יהוה‪ ,‬אֱ להֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עולָ ם‪ּ ,‬ב ֵורא‬
‫ּ ְפ ִרי הַ ּגֶפֶ ן‪:‬‬
‫אם אומרים ז' ברכות נישואין לכבור חתן וכלה‪ ,‬יש לברך ברכת הגפן בתחילה‪) .‬זר זהב למהר"י‬
‫צמח זצוק"ל(‪ .‬כך גם דעת הרמ"ע מפאנו )שו"ת ס"ס מ'(‪.‬‬

‫סדר התקיעות‬
‫כוונות התקיעות לתוקע ולשומע‬

‫בענין התקיעות והוודוי‬
‫שער התפלה למוהרח"ו ז"ל‪:‬‬
‫האמנם בענין הוידוי ביום ר"ה נמצאו בס"הזוהר מאמרים חלוקים כי‬
‫ממאמר אחד נראה דאסור לפרשא חטאוי בהאי יומא ובמ"א נראה‬
‫להיפך‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ומורי ז"ל היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש ]בין בשפתיו[שלא ישמעו‬
‫הדברים לאזניו‪ .‬והיה אומר כי המאמר האחר שבס"הזוהר לא אסר אלא‬
‫בקול רם ולא בלחש‪.‬‬
‫ואמנם אפילו בלחש לא היה נוהג להתודות אלא בעת תקיעת שופר‬
‫דמיושב לפי שאז מתערבב השטן ואינו משגיח לקטרג ואז דברי הוידוי‬
‫עולין למעלה בהתחברות קול השופר העולה למעלה‪.‬‬
‫זית"א‪ :‬יש להתוודות בלחש ודווקא בעת תקיעת שופר דמיושב ולא בין סימן לסימן‬
‫כפי שכמה הבינו וז"ל שער הכוונות דרושי ר"הד"צ ט"א ‪" :‬לפי שאז מתערבב השטן‬
‫ואינו משגיח לקטרג ואז דברי הוודוי עולים למעלה בהתחברות קול השופר העולה‬
‫למעלה‪ ".‬והסביר רבי אברהם אזולאי על הלבוש‪ ,‬שלערבב את השטן פירוש ע"פ הר"ן‬
‫להכניע את היצר‪ ,‬כדכתיב ''אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ?'' דשטן היינו יצר‬
‫הרע‪.‬ע"כ‪ .‬ואמר רבי ישראל בעש"ט זיע"א שעל זה יתפלל כל חסיד לגאול נפשו מיצר‬
‫הרע‪ ,‬בפרט בראש השנה ויו"הכ‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫ע"פ כנף רננים למוהר"א אזולאי‪.‬‬

‫בכייה בראש השנה‪:‬‬
‫א‪ .‬גם היה נוהג מורי ז"ל לבכות הרבה בתפלות ר"ה אעפ"י שהוא יו"ט ומכל שכן‬
‫בתפילות יוה"כ‪ .‬ומהר"י בעש"ט ז"ל מסביר שהבכייה הזאת הוא משום גלות‬
‫השכינה‪ ,‬וכדי שידיננו השם יתברך לטובה‪ ,‬הבכייה שבוכין היא בכייה של‬
‫שמחה על שהחיינו וקיימנו‪ ,‬כי ראש השנה הוא יום טוב והוא יום שמחה‪,‬‬
‫והבכייה הזאת היא לזכור את ירושלים‪ ,‬שהיא על ראש שמחתי‪) .‬ע"פ כתר שם‬
‫טוב ח"ב דכ"ב ע"ב(‬
‫ב‪ .‬והיה אומר מורי ז"ל כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה‬
‫שנשמתו אינה הגונה ]טובה‪ [30‬ושלימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפילתו הוא‬
‫הוראה שנידון באותה שעה למעלה אם ביום א' ואם ביום שני‪:‬‬
‫ד‪ .‬גם היה אומר כי יש בני אדם נידונין ביום ראשון ואז הם דינא קשיא ויש נידונין‬
‫ביום ב' דר"ה שהוא דינא רפיא ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב'‪.‬‬
‫וצריך ביאור‪ ,‬כי לכאורה‪ ,‬כותב מוהרח"ו בשם האר"י ז"ל‪ ,‬שבראש השנה‬
‫נידונין רק הצדיקים‪.‬‬

‫גם אמירת המזמור למנצח לבני קורח מזמור‪ ,‬אינו מהאר"י הקדוש ומהראשונים אלא‬
‫ממקור אח'ר‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫כנף רננים למוהר"א אזולאי זצוק"ל‪.‬‬

‫והקהל והחזן ישירו ביחד‬
‫שה‬
‫ַש ִמיעַ יְ ׁש ּועָ ה‪ .‬לְ ַק ּ ֵבץ ֶֹ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪ .‬י ְׁ‬
‫יְ ֹ‬
‫ּ ְפז ּו ָרה ְּבבוֹ א חֶ זְיוֹ ן ְּת ׁש ּועָ ה‪ .‬עָ לָ ה אֱ ל ִֹהים ִּב ְתר ּועָ ה‪.‬‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬
‫יְ ֹ‬
‫שמַ יִ ם‪ .‬עַ ל הַ ר הַ ּק ֶֹד ׁש‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪ .‬קוֹ ל ִמ ּ ׁ ָ‬
‫יְ ֹ‬
‫ָ‬
‫ֹאש‬
‫שלַ יִ ם‪ .‬וְ ָאז ּ ַכ ּנַת יְ ִמינְ ך ְּת ִהי ְּכמֵ ר ׁ‬
‫וְ עַ ל יְ ר ּו ׁ ָ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬
‫נְ ט ּועָ ה‪ .‬עָ לָ ה אֱ ל ִֹהים ִּב ְתר ּועָ ה‪ .‬יְ ֹ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪ .‬יְ ג ּ ֶַלה קֵ ץ ּוזְמַ ן‪ .‬עֵ ת יִ ְת ַקע וְ הָ לַ ְך‬
‫יְ ֹ‬
‫ימן‪ּ .‬ומַ לְ כ ּות הָ ִר ְׁשעָ ה‪ .‬אֲ זַי ִּת ְהיֶה‬
‫ְּבסַ עֲרוֹ ת ּ ֵת ָ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬
‫ְפר ּועָ ה‪ .‬עָ לָ ה אֱ ל ִֹהים ִּב ְתר ּועָ ה‪ .‬יְ ֹ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪ְּ .‬בהַ ר הַ ּק ֶֹד ׁש ִּת ְת ַקע‪ .‬נְ וֵה ִציּוֹ ן‬
‫יְ ֹ‬
‫ָתד‬
‫שעִ יר יִ ּ ָב ַקע‪ .‬וְ ִת ּנ ֵָתק וְ ָתמ ּו ׁש הַ ּי ֵ‬
‫ִּת ְר ַקע‪ .‬וְ הַ ר ֵׂ‬
‫הוָ ﬣ ְּבקוֹ ל‬
‫הַ ְּתק ּועָ ה‪ .‬עָ לָ ה אֱ ל ִֹהים ִּב ְתר ּועָ ה‪ .‬יְ ֹ‬
‫ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬

‫סמך‪ 31‬לפסוקים הבאים מעדות מוהרח"ו זצוק"ל שהיו קוראים הפסוקים‬
‫האלו קודם תקיעת שופר‪ ,‬והוא מנהג קדמון הספרדי לפני האריז"ל‪ .‬ואין זה‬
‫הסדר הקדמון‪:‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי ְּבקוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪:‬‬
‫עָ לָ ה אֱ ל ִֹהים ִּב ְתרוּעָ ה‪ ,‬יְ ֹ‬
‫הוָ ﬣ‬
‫חצ ְֹצרוֹ ת וְ קוֹ ל ׁשוֹ פָ ר‪ ,‬הָ ִריע ּו לִ ְפנֵי הַ ּ ֶמלֶ ְך יְ ֹ‬
‫ּ ַב ֲ‬
‫יאהדונהי‪ִּ :‬ת ְקע ּו בַ ח ֶֹד ׁש ׁשוֹ פָ ר‪ַ ּ ,‬ב ּ ֶכסֶ ה לְ יוֹ ם חַ ּגֵנ ּו‪ִּ :‬כי‬
‫ש ָר ֵאל הוּא‪ִ ,‬מ ְׁש ּ ָפט לֵ אלֹהֵ י ַי ֲעקֹב‪ָ ּ :‬כל הָ עַ ִּמים‬
‫חֹק לְ יִ ְ ׂ‬
‫ִּת ְקע ּו כָ ף‪ ,‬הָ ִריע ּו לֵ אל ִֹהים ְּבקוֹ ל ִר ּנָה‪ִ :‬מזְמוֹ ר לְ תוֹ ָדה‪,‬‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי ּ ָכל הָ ָא ֶרץ‪ִׁ :‬שיר ּו לוֹ ִׁשיר‬
‫הָ ִריע ּו לַ יְ ֹ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‬
‫יטיב ּו נ ַּגֵן ִּב ְתרוּעָ ה‪ :‬הָ ִריע ּו לַ יְ ֹ‬
‫חָ ָד ׁש‪ ,‬הֵ ִ‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי עֲלֵ יהֶ ם‬
‫ּ ָכל הָ ָא ֶרץ‪ִ ּ ,‬פ ְצח ּו וְ ַר ְּננ ּו וְ ז ּ ֵַמר ּו‪ַ :‬ויְ ֹ‬
‫דנָי יֱ ׄהוִ ה ּ ַב ּ ׁשוֹ פָ ר יִ ְת ָקע‪,‬‬
‫י ֵָר ֶאה וְ יָצָ א כַ ּ ָב ָרק ִח ּצוֹ ‪ ,‬וַא ֹ‬
‫וְ הָ לַ ְך ְּבסַ עֲרוֹ ת ּ ֵתימָ ן‪ :‬וַיְ ִהי קוֹ ל הַ ּ ׁשֹפָ ר הוֹ לֵ ְך וְ חָ זֵק ְמאֹד‪,‬‬
‫ֹשה יְ ַד ּ ֵבר וְ הָ אֱ ל ִֹהים ַי ֲענֶנּ ּו ְבקוֹ ל‪ :‬וְ הָ יָה ּ ַביּוֹ ם הַ הוּא‬
‫מ ֶׁ‬
‫יִ ּ ָת ַקע ְּב ׁשוֹ פָ ר ּגָדוֹ ל וּבָ א ּו הָ א ְֹב ִדים ְּב ֶא ֶרץ ַא ּ ׁשוּר‬
‫הוָ ﬣ יאהדונהי‬
‫וְ הַ ִּנדָּ ִחים ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪ ,‬וְ ִה ְׁש ּ ַתחֲו ּו לַ יְ ֹ‬
‫ּשלָ יִ ם‪ָ ּ :‬כל י ְֹׁשבֵ י ֵתבֵ ל וְ ׁש ְֹכנֵי ָא ֶרץ‪,‬‬
‫ְּבהַ ר הַ ּק ֶֹד ׁש ִּבירו ׁ ָ‬
‫ִּכנְ שׂ א נֵס הָ ִרים ִּת ְרא ּו וְ ִכ ְתקֹעַ ׁשוֹ פָ ר ִּת ְׁשמָ ע ּו‪:‬‬

‫‪31‬‬

‫)ספר החזיונות שנת של"ה יום ר"ה(‬

‫בקשת רחמים חשובה ליום ראשון של ראש השנה לפני תקיעת שופר‬
‫ולמצוא זכות‪ .‬מהבעש"ט הקדוש זיע"א‪.‬‬
‫עשה לנו אב הרחמן שתלויין עד יו"הכ ועתה בראש השנה יש לנו‬
‫דיני ממונות ודיני נפשות‪ ,‬מי יְ עָ נִ י ומי יְ עָ שֵ ר‪ ,‬מי יחיה ומי ימות‪.‬‬
‫ואנחנו עומדין לפני כסא דין ומשפט‪ ,‬היש לנו טענות ?‬
‫היש לנו זכיות‪ ,‬צדקה וגמילות חסדים ?‬
‫וכמו שבודקין את העדים בשבע חקירות‪ ,‬כן נבדוק עצמינו באיזה‬
‫שבוע‪ ,‬באיזה שנה באיזה חודש‪ ,‬וכמה בחודש‪ ,‬ואיזה יום‪ ,‬ואיזה‬
‫מקום‪ ,‬עברנו עבירות‪ ,‬כי מודה ועוזב ירוחם‪.‬‬
‫אם נמצאו דברי העדים מכוונים‪ ,‬פותחין לזכות‪ .‬כן אב הרחמן‪,‬‬
‫אע"פ שנמצאו דברי המשטינים מכוונים‪ ,‬אעפ"כ‪ְ ּ ,‬פ ָתח לנו לזכות‪,‬‬
‫ואין חולקין על מופלא שבבית דין‪ ,‬וזה‪ ,‬אי אפשר‪ ,‬אבל בקשתינו‬
‫שלא תשמע דברי המשטינין‪ ,‬העדים זוממין הסובבים הכסא‪ ,‬כמו‬
‫מליצת הס"מ ביו"הכ‪ .‬וכל שכן‪ ,‬לחובה משתקין אותו‪ ,‬שנאמר ועֵ ד‬
‫אחד לא יְ עָ נֵה בנפש‪ ,‬ונאמר יגער ה' בך‪ ,‬השטן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נברא האדם יחידי ללמד שכל המאבד נפש אחד‬
‫מישראל‪ ,‬כאילו איבד עולם מלא‪ .‬וכל המקיים נפש אחד מישראל‪,‬‬
‫כאילו קיים עולם מלא‪ .‬על כן‪ ,‬נבקש רחמים אחד על חבירו‪ .‬והדין‬
‫הוא אם מצאו לו זכות‪ְ ּ ,‬פטרוּה ּו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬מעבירין את דינו למחר‪,‬‬
‫וכן לנו בדיננו בראש השנה‪ .‬ואף‪ ,‬אם נגמר הדין ח"ו‪ ,‬נחפש זכות‬
‫על עצמינו ועל חברנו‪ ,‬ונבקשה שיצאו מליצי יושר וינופו בסודרין‪,‬‬
‫הוא הטלית של ציצית‪.‬‬
‫ואפילו אין לנו זכות‪ ,‬כי אם קריאת שמע שחרית וערבית ומצוות‬
‫ציצית והסודרין‪ ,‬טלית של מצווה‪ ,‬כל שכן‪ ,‬שישראל יש להם זכות‬
‫גדול מאוד‪ .‬ישראל עמך אשר בך מאמין‪ ,‬לקבל עול מלכות שמים‪,‬‬
‫אין לנו אלוה אחר מבלעדיך‪.‬‬

‫זיע""אא‬
‫הקדוש זיע‬
‫האר""יי הקדוש‬
‫ממקור האר‬
‫שאינם ממקור‬
‫אחר שאינם‬
‫רצון אחר‬
‫יהי רצון‬
‫או יהי‬
‫בקשה או‬
‫שום בקשה‬
‫לומר שום‬
‫אין לומר‬
‫אין‬
‫שמות‬
‫וצירופי‬
‫שמות‬
‫בהן‬
‫שיש‬
‫תפילות‬
‫יקר‬
‫ובע‬
‫ובעיקר תפילות שיש בהן שמות וצירופי שמות‬

‫לשון שער התפלה‪ :‬בענין תקיעות של ר"ה ובתחי' אבאר סדרם‪:‬‬
‫הנה הם ל' תקיעות תשר"ת תש"ת תר"ת ג"פ מיושב בעת ברכת שופר‬
‫אחר קריאת ס"ת‪.‬‬
‫ול' תקיעות מעומד במוסף בלחש במלכיות זכרונות שופרות‪.‬‬
‫ומ' תקיעות בקדיש תתקבל שלאחר תפלת מוסף דחזרה באופן זה‪:‬‬
‫בתחילה יתקע תשר"ת ג"פ תש"ת ג"פ ותר"ת ג"פ הרי ל' תקיעות ויחזור‬
‫לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת פ"א הרי מ' קולות‬
‫ויכוין כי הם מאה קולות כנגד שם הויה דמילוי ס"ג‬

‫‪é "ä å "à å é "ä ã "å é‬‬
‫ובאותיות מילויה לבדם שהם בגי' ל"ז והנה ס"ג ול"ז הם ק'‪.‬‬

‫בענין התקיעות הנה תחלה צריך לכוין כי צורך התקיעה זו היא לצורך‬
‫נסירת ]הפרדה שלמה‪ .‬זית"א[ הדינים דזכר ונקבה הננסרים ביום זה ואנו‬
‫ממתקין אותם ע"י תקיעת שופר והוא כי ע"י עלותם באימא והיותם שם‬
‫בסוד העיבור בזמן הדרומיטא ]התרדמה של ז"א‪ .‬זית"א[ ואח"כ אנו מוציאין‬
‫אותם לחוץ בסוד ההבל הנז' היוצא מתוך השופר ועי"כ הם מתמתקים‪.‬‬
‫וכלל זה יהיה בידך כי כל כפיית וביטול הדינין והתמתקו' אינם אלא על ידי‬
‫שורשם ממש כי הגבורות והדינין העליונים הנה הם תמיד ממותקים‬
‫ומבוסמים לכן הם עצמם כופים את הדינים הקשים ומבסמים אותם‬
‫וממתקים אותם ולכן אל תתמה ממ"ש עתה בעזרת השם איך ע"י שרשי‬
‫ומקורי הדין אנו מבסמים וממתקים את הדין‪:‬‬

‫בקשת רחמים ואזהרה מהציבור על התוקע מהבעש"ט זיע"א‪.‬‬
‫הקדוש‬

‫ברוך‬

‫הוא‬

‫שלח‬

‫)תוי"י(‬

‫אותנו‬

‫להעלות ניצוצות הקדושות‪ ,‬ותעינו מאבינו‪ ,‬ואולי מפני‬
‫ששכחנו הדיבור של אבינו‪ ,‬אין אנו יכולים להתפלל‬
‫בדיבור‪ ,‬נשלח אותך בעל תוקע שיעורר רחמים עלינו‪,‬‬
‫בקול בלא דיבור‪ ,‬וראה והזהר‪ ,‬כי כולנו תלויים בך‪,‬‬
‫ראה אנשים ונשים תלויים בך‪:‬‬

‫זיע""אא‪..‬‬
‫הקדוש זיע‬
‫מהבעש""טט הקדוש‬
‫והתוקע מהבעש‬
‫החזן והתוקע‬
‫על החזן‬
‫הציבור על‬
‫תפילת הציבור‬
‫תפילת‬
‫ִּב ְקש ּו לש"ץ שיחוס עליכם‪ ,‬כי הבל פיכם אין בו חטא‪,‬‬
‫כלשכן דמעותיכם‪ ,‬ואע"פ שאיני כדאי להתפלל על‬
‫עצמי‪ ,‬כל שכן על אחרים‪ ,‬כי איני אומר שאני הטוב‬
‫ח"ו‪ ,‬ואפילו הטוב לא יקרא בצדק‪ ,‬איש טוב נמשל‬
‫כחדק‪ ,‬כשמפשפשים במעשיו‪ ,‬ואף על פי שיש‬
‫במלחמה גיבור‪ ,‬אעפ"כ‪ ,‬צריכים העם לעזור לו מכל‬
‫הצדדים‪ ,‬כן עֲש ּו עֵ זֵר להשליח ציבור‪ ,‬מכל הצדדים‪,‬‬
‫ממזרח וממערב ומצפון ומים‪.‬‬

‫גם צריך לשלב שם קר"ע שט"ן עם שם הוי"ה כזה‬

‫יקהרועה ישהטונה‬

‫וניקודותיו הוא קיבוץ ופתח ושבא פתח וחולם וסגול ושבא וחירק‪ .‬ונבאר התקי'‬
‫עצמם‪:‬‬
‫הקהל עונה 'ברוך הוא וברוך שמו'‬
‫והתוקע יברך את הברכה באופן שהקהל לא יפסיד שום מילה מהברכה‪.‬‬
‫ואח"כ מברך התוקע באימה וביראה‪:‬‬

‫הוָ ﬣ יאהדונהי‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬
‫שר‬
‫אֱ להֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עולָ ם אֲ ׁ ֶ‬
‫ותיו וְ ִצ ָ ּונ ּו‬
‫שנ ּו ְּב ִמ ְצ ָ‬
‫ִק ְ ּד ׁ ָ‬
‫לִ ְׁשמועַ קול ׁשופָ ר‪:‬‬

‫הוָ ﬣ‬
‫ּ ָבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ ֹ‬

‫יאהדונהי‬

‫אֱ להֵ ינ ּו מֶ לֶ ְך הָ עולָ ם‬

‫חיָנ ּו וְ ִק ְּימָ נ ּו וְ ִה ִּגיעָ נ ּו לַ זְּמַ ן הַ זֶּה‪:‬‬
‫שהֶ ֱ‬
‫ֶׁ‬

‫תחבר ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וג"פ תר"ת‬

‫שהם ל' קולות דמיושב‬
‫ובהם ר"ע טרמוטין ותכוין‬

‫לבטל ע"י את יצה"ר של עבודה זרה‪.‬‬
‫יקהרועה ישהטונה‬

‫והנה הם י"פ תשר"ת שהם י"פ ל"ו טרמוטין והם בגי' ש"ס כמנין שטן עם הכולל ותכוין‬
‫לבטל את כח השטן המקטרג ע"י שט"ן טרמו' אלו‪.‬‬

‫תקיעה שברים תרועה תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה שברים תרועה תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה שברים תרועה תקיעה‪:‬‬

‫ועשר פ' תש"ת יש בהם ר"ע טרמו' לבטל ע"י את כח היצה"ר הנק' ר"ע הממונה‬
‫על הלאוין מצות לא תעשה שהם דינין תקיפין תש"ת כנ"ל‪.‬‬

‫תקיעה שברים תקיעה‪:‬‬
‫ותכוין לבטל בהם את חרון אף הגדול וזה ע"י ב' שמות יה אדני עם הכולל שהם בגי' א"ף גם‬
‫תכוין ליה"ו דאלפין שהוא בגי' ט"ל וגם מ"ב אותיות של הוי"ה דס"ג הרי ט"ל ומ"ב והם בגי' א"ף לבטל עמהם‬

‫האף והחרון‪.‬‬

‫תקיעה שברים תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה שברים תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה אחרונה עם חמש אותיותיה והכולל והם בגי' אנקת"ם כל מספר הטרמו' של תש"ת הם כ"ז והם‬
‫כ"ז אותיות של מילוי המילוי של אהיה‪.‬‬

‫וי"פ תר"ת יש בהם ג"כ ר"ע טרמוטין ותכוין לבטל ע"י היצה"ר הממונה לבטל‬
‫המצות עשה והם דינא רפיא כנ"ל‪.‬‬

‫תקיעה ‪ .‬תרועה ‪ .‬תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה ‪ .‬תרועה ‪ .‬תקיעה‪:‬‬
‫תקיעה ‪ .‬תרועה ‪ .‬תקיעה גדולה‪:‬‬

‫ואח"כ יאמר הש"ץ הקהל ביחד בקול רם‪:‬‬

‫יודעֵ י ְּתרוּעָ ה יהוה ְּבאור ּ ָפנ ָ‬
‫ֶיך יְ הַ ּ ֵלכוּן‪:‬‬
‫ַא ְׁש ֵרי הָ עָ ם ְ‬
‫ְּב ִׁש ְמ ָך יְ גִ ילוּן ּ ָכל הַ יּום ו ְּב ִצ ְד ָק ְת ָך יָרוּמ ּו‪ִּ :‬כי ִת ְפ ֶא ֶרת‬
‫ֻעזָּמו ָא ּ ָתה ו ִּב ְרצונְ ָך ּ ָתרוּם ַק ְרנֵנ ּו‪:‬‬

‫ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות‬

‫במוסף דלחש‬
‫תכוין לבטל ע"י יצה"ר של גלוי עריות‪.‬‬
‫ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות‬

‫ דחזרת מוסף‬
‫תכוין לבטל ע"י את יצה"ר של שפיכות דמים‪.‬‬
‫ועשר קולות אחרונות שלאחר התפלה‬

‫בקדיש של תתקבל‬
‫תכוין לבטל ע"י את היצה"ר של לשון הרע‪.‬‬
‫זיע""אא‪..‬‬
‫הקדוש זיע‬
‫מהבעש""טט הקדוש‬
‫בקשה לשמוע שופר לעתיד לבוא מהבעש‬
‫עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר שלעתיד לבוא‪ ,‬עד מתי נאמר‬
‫בקדושה מתי תמלוך בציון‪ .‬אראה נס‪ ,‬אימתי אראה שי ְ◌קו ּ◌י ָ◌ם הכתוב‬
‫ִּכנְ שוֹ א נס הרים תראו וכו'‪ ,‬אימתי אשמע קול שופר שלעתיד לבוא וקול‬
‫של חצוצרות בבית המקדש‪ ,‬כמו שכתוב וביום שמחתכם וגו' ותקעתם‬
‫בחצוצרות וגו'‪ ,‬ושופר כמ"ש בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'‪.‬‬
‫מתי יבוא משיח מתי יבנה בית המקדש‪ ,‬מתי נשמָ ע תורה חדשה מפי‬
‫הקב"ה‪ ,‬מחיצה לפנים ממלאכי השרת‪ .‬מתי נשמע שופר של משה מתי‬
‫יבואו האובדים מארץ אשור‪.‬‬

‫להאר"י ז"ל לפני‪ 32‬העמידה‬
‫לותי‬
‫משאלותי לטובה והָ פֵ ק רצונִ י ותן שא ַ‬
‫ַ‬
‫ﬧבונו של עולם מַ לֵא‬
‫עוונותי ועוונות ְּבנֵי ביתי‪ ,‬מחילה בחסד מחילה ברחמים‪,‬‬
‫ַ‬
‫ומחול כל‬
‫וטהרני מהפשעים וחטאים‪ ,‬וזוׄכרני ברצון טוב מלפניך ופו ְׄק ֵדני‬
‫בפקודת ישועה ורחמים‪ ,‬וזוׄכרני לחיים טובים וארוכים ופרנסה טובה‬
‫וכלכלה‪ ,‬ולחם לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬ועושר וכבוד ואריכות ימים‬
‫ובמצות ָ‬
‫יך‪ ,‬והָ פֵ ק ְּתעָ לָ ה ורפואה לכל מכאובי לִ ּ ֵבנ ּו‪ ,‬וּתברך‬
‫ֶ‬
‫בתורת ְך‬
‫ָ‬
‫מעשה ידינו אמן וכן יהי רצון‪ .‬וגזור עלינו גזורות טובות וּבַ ּ ֵטל מעלינו‬
‫כל גזרות קשות ורעות‪ .‬יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה‬
‫צורי וגואלי‪:‬‬

‫‪32‬‬

‫תפילת חיים ריינר‬


Aperçu du document בחירי סגולה.pdf - page 1/90

 
בחירי סגולה.pdf - page 2/90
בחירי סגולה.pdf - page 3/90
בחירי סגולה.pdf - page 4/90
בחירי סגולה.pdf - page 5/90
בחירי סגולה.pdf - page 6/90
 




Télécharger le fichier (PDF)




Sur le même sujet..





Ce fichier a été mis en ligne par un utilisateur du site. Identifiant unique du document: 00386479.
⚠️  Signaler un contenu illicite
Pour plus d'informations sur notre politique de lutte contre la diffusion illicite de contenus protégés par droit d'auteur, consultez notre page dédiée.